היום הוא יום הולדתו של אחי המנוח, ההיסטוריון גלעד מרגלית ז"ל, שאחד
הנושאים שעניינו אותו מאד היה המיעוט התורכי בגרמניה ותחושותיו, ובתקופה שלפני
התפרצות מחלתו האנושה הוא אף החל ללמוד תורכית כדי להעמיק את מחקרו בנושא, אבל
המחלה קטעה את עבודתו. אני מתרגמת כאן לזכרו כתבה מהקיץ האחרון על צעירים תורכים
בגרמניה ותחושתם כלפי "שתי המולדות", שבהיותי מורגלת בשיחות עם גרמנים
כיהודיה ישראלית חשתי הזדהות רבה מאד עם הצעירים האלה, שאוהבים את חייהם בגרמניה,
אך גם חשים נאמנות לעמם ולמולדת אבותיהם. שימו לב שכותרת הכתבה, שניתנה כנראה על
ידי עורך העיתון, לא נאמרה על ידי המרואיינים בכתבה, אלא משקפת את דעתו של העורך
הגרמני. רשימות נוספות על מצב התורכים בגרמניה תמצאו תחת התגית "תורכים
בגרמניה".
דר טאגסשפיגל, 25.8.2017
אבל לחיות פה? לא, תודה
"אני אוהב את הארץ הזאת" אומרים ברלינאים צעירים ממוצא
תורכי, ומתכוונים בכך לגרמניה. אבל את חופשתם הם מעדיפים לבלות בתורכיה.
מאת יונוס גולו
אקיף יושב על הים התיכון. מוחמד מעדיף את חופי הים השחור. יונקה
לעומתם נסעה לאנטוליה. היא אזרחית תורכיה, ושני הבחורים מחזיקים בשני הדרכונים.
לפני זמן קצר עוד נפגשנו בברלין, בקפה פרי עם הניחוח האוריינטלי בפארק קלייסט.
צעירים תורכים-גרמנים, דור שלישי למהגרי עבודה, ברלינאים אמיתיים, אבל את חופשתם
הם מעדיפים לבלות במולדת של סביהם.
מעצרו של הסופר התורכי דוגן אחנלי בספרד, התפתחויות דיפלומטיות,
איומים נגד רעיית שר החוץ גבריאל, האם אלו דברים של מה בכך? אבל דוקא הצעירים
התורכים גרמנים אינם מניחים לכל זה לקלקל להם את הקיץ, למרות שגם עליהם הדברים
מעיקים. הם חשים קשר עז למולדת של אבותיהם. כפי שמראים מחקרים עכשוויים, הקשר הזה
אפילו חזק יותר מזה של הדור השני. האם הדבר מעיד על חוסר נכונות להשתלב, שלעתים
קרובות מאשימים בו את התורכים הגרמנים?
"אני נושא את שני הדברים בתוכי"
"הרבה זמן חשבתי שאני חייב להחליט בין שתי הארצות", אומר
סאמת, סטודנט לעיתונות בן 22 משרלוטנבורג, שכמו כל האחרים איננו רוצה להופיע
בעיתון בשמו המדויק. "רק מאוחר יותר נוכחתי שאני בכלל לא חייב. אני נהנה
מהחיים, כאן הבית שלי, אבל אני גם מרגיש את עצמי תורכי, כי אני רואה סדרות תורכיות
ושומע מוסיקה תורכית. קשה לתאר את זה, אבל שני הדברים פשוט נמצאים שם. אני נושא את
שני הדברים בתוכי". אבל הוא איננו נרתע מלמתוח ביקורת על מצב העניינים הנוכחי
בתורכיה. "המעצרים של עיתונאים הם מפוקפקים ונראים שרירותיים. אני יכול בהחלט
להבין שלגרמניה אין יותר רצון להשתתף במשחק הזה."
הרבה תורכים גרמנים מתעסקים במהלך חייהם בשאלות של זהות. מי אתה? מאין
באת? האם אתה חש את עצמך יותר גרמני או יותר תורכי? הם כמעט אנוסים לכך, כי הם מעומתים
עם שאלות כאלה לעתים קרובות, במיוחד בימים אלה, שבהם ארדואן דואג להציב אותם בעין
הציבור הגרמני [ארדואן קרא לתורכים בגרמניה לא להצביע לאנגלה מרקל בבחירות
שהתקיימו בגרמניה בספטמבר האחרון, ועורר כעס רב בגרמניה, ע.פ.].
שאלת ארדואן הקבועה
סואט מצא תשובה משלו לשאלות העמוקות האלה. סואט בן ה-19, סטודנט
לתכנון אזורי באוניברסיטה הטכנית בברלין, גם הוא בעל אזרחות כפולה, ותגובתו לשאלה
על הגינוי של ארדואן לגרמניה, שהיא נוהגת כמו הנאצים, מאד אמוציונאלית: "אני
אוהב את גרמניה, אני אוהב את החברים שלי, אי אפשר לקרוא לאנשים פה נאצים".
אבל באותו הקשר הוא מספר גם: "לא מזמן הנפתי דגלים לפני הקונסוליה התורכית
בברלין, כדי להפגין נגד נסיון הפוטש ביום השנה. זה היה בגלל אהבתי למולדת."
"נמאס לי כבר, שתמיד מכריחים אותי להתבטא ולנקוט עמדה על זה. לא
משנה באיזו סיטואציה אני נמצאת כגרמנית תורכיה, תמיד זה ביחס לארדואן. זה כבר
מעצבן." אומרת יונקה בת ה-21, המתעתדת להיות מורה, קצת כעוסה. גם שכניה
מאלצים אותה לעתים קרובות להתייחס לנושא. מוחמד בן ה-18, שיושב בשולחן מולה, סיים
השנה בגרות בגימנסיה בנויקלן [שכונה בברלין שמתגוררים בה תורכים רבים, ע.פ.] ורוצה
כעת ללמוד. "בווודאי בזמן המשבר [בין גרמניה לתורכיה] מתייחסים אלינו מנקודת
ראות אחרת. כאילו כל מה שארדואן אומר, זאת גם הדעה שלנו." "כאילו אנחנו
צריכים להצדיק כאן את הבעיות שבוערות שם", מוסיף אקיף, גם הוא בוגר תיכון
מבוקוב [חלק משכונת נויקלן בברלין, ע.פ.] גם המשתתפים האחרים בשיחה חוו חוויות
דומות, ליתר דיוק נאלצו לחוות. ולמרות אווירת המשבר הם נוסעים בכל קיץ לתורכיה,
לבקר קרובי משפחה ולנפוש.
לא יעד לכולם
והם אינם יוצאי דופן, אומר אמרה גובן, עובד ב"ביצים תור",
הסוכנות של תורכיש אירליינס, שיש לה שלושה משרדים בברלין. השנה היתה בסוכנות עלייה
של שלושה אחוזים בכמות הנוסעים בהשוואה לשנה הקודמת. בכמות הנסיעות היתה אפילו
עלייה של 19 אחוזים. 95 אחוזים מהלקוחות הם ממוצא תורכי. במשרדי הנסיעות הגרמניים
זה נראה לגמרי אחרת. "עד לפני שלוש שנים היו בין 60 למאה נופשים בתורכיה,
כיום אפשר לספור אותם על יד אחת", אומר מומחה הנסיעות פרנק ציידלר מ"משרד
הנסיעות הגרמני", רשת משרדי נסיעות מובילה בגרמניה. למרות שהחופשה בתורכיה
יחסית זולה והמלונות מפתים בהצעות מיוחדות, הדאגה כעת גדולה מכדי לנסוע לשם.
מאז נסיון הפוטש הכושל בתורכיה ב-15 ביולי 2016 מסתובבים בקהילה
התורכית בברלין הרבה סיפורים. אחד מהם חולקת איתנו הסטודנטית לפסיכולוגיה סיימה
מאנקרה. כאשר שבה באפריל 2017 מחופשתה האחרונה בתורכיה, אמר לה הפרופסור, שאצלו
היא מועסקת כעוזרת הוראה: "חשבתי שלא תחזרי. שמעתי לעתים קרובות שתורכיות
גרמניות בכיסוי ראש שנוסעות לתורכיה, נאלצות להינשא שם נגד רצונן ואינן חוזרות
יותר לגרמניה." ברגע ששמעה זאת היתה סיימה בת ה-21, שנושאת כיסוי ראש ומחזיקה
באזרחות תורכית, בהלם. זאת דוגמה למה שהצעירים התורכים בגרמניה חוששים ממנו: השמצה
כוללת של תורכיה, צירוף של דעות קדומות וטינה כלפי אזרחים תורכים-גרמנים.
"אחרי כל חופשה בתורכיה חייבים כעת להצטדק שנסענו לשם", אומרת יונקה.
כאילו בכך שנסעת לחופשה בתורכיה הפכת למשתף פעולה עם משטרו של ארדואן.
