פרידריך ריקרט / שירי מות ילדים 43, 44, 46

שיר 43

בְּשׁוֹשַנִּים, כָּזוֹ כַּמּוּת,

אוֹתָךְ כִּסִּיתִי

שֶׁכַּאֲשֶׁר גָּוַעְתְּ לָמוּת

זֹאת לֹא גִּלִּיתִי.

חָשַׁבְתִּי שֶׁשֶּׁלִּי עוֹדֵךְ,

שֶׁאַת חַיָּה

וְאָז חָשַׁבְתִּי שֶׁהִנֵּךְ

רַק אַשְׁלָיָה.

אַךְ כְּשֶׁהָרוּחַ מְרִימָה

כְּמוֹ שְׂמִיכָה אֶת שׁוֹשׁנַּיִּךְ,

אֲנִי מְגַלֶּה, אֲפוּף אֵימָה,

שֶׁאַת חַיִּית, וּפֹה חַיַּיְּךְ.

   שיר 44 

מַה תַּעֲזֹר זְרִיחַת הַחַמָּה

אִם לֹא אוּכַל לִרְאוֹת מְאוּמָה

כִּי אֶת הָעַיִן מַקִּיף לֵיל דְּמָמָה?

אֲבָל זְרִיחַת הַחַמָּה חוֹמֶקֶת,

אֶת הָעַיִן חֶשְׁכַּת הַלַּיִל חוֹבֶקֶת,

כַּאֲשֶׁר הַיְּקָרָה מִסְתַּלֶּקֶּת.

אֶת יַלְדָּתִי לֹא אֶרְאֶה, לֹֹא אֶשְׁמַע

וְאֵינֶנִּי שׁוֹאֵל מִי הַסּוּמָא

הָאִם עֵינִי אוֹ הַחַמָּה.

שיר 46

אָהַבְתִּי אוֹתָךְ, בִּתִּי הַתַּמָּה,

וְכָעֵת אוֹתָךְ קָבַרְתִּי

וַאֲנִי מַאֲשִׁים אֶת עַצְמִי בָּאַשְׁמָה

שֶׁיּוֹתֵר לְאֶהֹב לֹֹא בָּחַרְתִּי.

אָהַבְתִּי יוֹתֵר, הַרְבֵּה יוֹתֵר

מִמַּה שֶׁהֶרְאֵתִי, קְטַנָּה,

אוֹתוֹת אַהֲבָה מְעַט מִזְעֵיר

בִּשְּׁתִיקָתִי הַמַּרְצִינָה.

אָהַבְתִּי אוֹתָךְ, אָהַבְתִּי כָּל כָּךְ

גַּם כְּשֶׁנָּזַפְתִּי פַּעַם וּשְׁתַּיִם.

אֶת חוֹב אַהֲבָתִי כְּלַפַּיִךְ

אָשִׁיב לָךְ כָּעֵת כִּפְלַיִם.

תְּכוּפוֹת אֶת הָרֶגֶשׁ מַצְנִיעָה

אַהֲבַת הָאָב בְּחִנּוּכָה.

מַמְתִּינָה לַפְּרִי בְּצִפִּיָּה

בִּמְקוֹם לִשְׂמֹחַ בַּפְּרִיחָה.

 לוּ יָדַעְתִּי שֶׁמֻּקְדָם כָּל כָּךְ

יִקְטֹֹף הָרוּחַ אֶת פִּרְחֵךְ

לַעֲשׂוֹת הָיִיתִי מַנִּיחַ לָךְ

כָּל מַה שֶׁיַּחְפֹּץ לִבֵּךְ.

הוּכְרַחְתְּ לַעֲשׂוֹת אֶת רְצוֹנִי,

לְמַלֵּא אֶת בַּקָּשָׁתִי,

וְשָׁתִית אֶת הַמַּר, לְדַאֲבוֹנִי,

כִּי אֲנִי אָמַרְתִּי לָךְ שֶׁתִּשְׁתִּי.

עֲוִית הָמָּוֶת סָגְרָה אֶת פִּיךְ

אַךְ הוּא נִפְתַּח בְּמִצְוָתִי

רַק אֶת גְּסִיסָתֵךְ לְהַאֲרִיךְ

מָזְגוּ לָךְ שֶׁתִּשְׁתִּי.

אֲבָל אַתְּ, בְּמוֹתֵךְ עוֹד שָׁאַפְתְּ

אֶת פְּנֵי אָבִיךְ לְחַלוֹת

בְּיַדַּיִךְ הַגּוֹוְעוֹת אוֹתִי לִטַּפְתְּ,

מַבִּיטָה בִּי בְּעֵינַיִם כָּלוֹת.

מַה אָמְרָה לִי יָדֵךְ הַקְּטַנָּה

כְּשֶׁלֹא יָכֹלְתְּ כְּבָר לְדַבֵּר?

שֶׁאַתְּ סוֹלַחַת עַל אִי הֲבָנָה

שֶׁגָּרְמָה בִּשְּׁגָגָה לָךְ לְהִתְיַסֵּר?

הַלְוַאי שֶׁאֶת כָּל הַמִּלִּים הַקָּשׁוֹת,

הַמִּלִּים שֶׁאוֹתָךְ הִפְחִידוּ,

שָׁכַחְתְּ, אוֹ שֶׁמַּשְׁמָעוּיוֹת חֲדָשׁוֹת

כָּעֵת הֵן לָךְ יַגִּידוּ.

על מות ילדים מיותר מיותר מיותר ובלתי נסלח