נגד שנאה וגזענות

הבוקר עברתי ליד קיוסק הג'ירפה שצמוד לגן הג'ירפה ושמעתי לקוח אחד אומר: "אם השמאל יעלה, הלך על המדינה הזאת", וחשבתי כמה המשפט הבודד הזה ממצה את עידן נתניהו, עידן שכולו שנאה והסתה, הסתה ושנאה. נתניהו איננו מנהיג ממפלגה יריבה. נתניהו הוא צורר, וזאת חוצפה לשאול למה בשמאל שונאים אותו. נתניהו איננו יריב של השמאל אלא רודף של השמאל עד מוות. הוא החל את דרכו בהסתה רצחנית נגד יצחק רבין, שעל גופתו הוא עלה לשלטון, ועשרים וארבע שנים לאחר שרבין נרצח הוא עדיין מסית נגדו, מפני שעל ראש המסית לרצח בוער הכובע. מספיק לקרוא את התגובות של מעריצי נתניהו באינטרנט כלפי שמאלנים: נגמור אתכם, אחרי הבחירות נחסל אתכם, כפי שהגרועים בשונאי היהודים איימו עליהם. שנאה חולנית של בן היורדים המפונק לאנשים שהקימו את המדינה ולמנהיגם שנתניהו יצר את האווירה שאיפשרה את רציחתו, כי רוצחים פוליטיים תמיד פועלים באקלים שמעודד את פעילותם. עשר שנים, ולפני כן עוד שלוש שנים, הסית האיש הזה וזרע שנאה והרעיל את נפש חסידיו השוטים. באיזו התחסדות הוא העז לנזוף ברינה מצליח ששאלה אותו על הפוסט הטוען שהערבים רוצים להשמידנו שפירסם בחשבון הפייסבוק שלו. והרי הדברים לגמרי תואמים את הטענה שהשמיע בקול ענות, שהיטלר לא רצה להרוג יהודים, אלא המופתי הגה את הרעיון. הרי כל השנים עמל נתניהו לייחס את השואה לערבים ולזכות את הגרמנים, שאיתם הוא ומשפחתו עושים עסקים בכלל לא רעים. אבל הסיבה לניסיונו של מכחיש השואה נתניהו להעביר את האחריות לשואה מהגרמנים לערבים איננה נובעת רק מסיבות מניפולטיביות, אלא בראש וראשונה מסיבות גזעניות, שהוא מאמין באמינותן ובתקפותן. נתניהו מזדהה עם הגרמנים, כיוון שהוא משייך את גרמניה לציבור האירופי שהוא רואה גם את עצמו משתייך אליו, וכל תפיסתו את יחסי היהודים והערבים נובעת מהגזענות העמוקה המושרשת בו: הוא מחלק את העולם לעמים אירופים נאורים ועמים לא אירופים נחותים, והגרמנים מקלקלים לו את החלוקה לנאורים ונשרכים מאחור, כי אי אפשר להתכחש לכך שיש בעיה קשה עם הנאורות הגרמנית, שהובילה לאן שהובילה, ולנתניהו יש פיתרון שמאד הולם את נתניהו: הוא החליט לתקן את ההיסטוריה ולהאשים את הערבים בשואה. ואם זה יגרום לשנאה משתוללת נגד ערבים ואולי גם למעשי רצח, נתניהו כמובן יתנער מכל אחריות, וישאל איך בכלל מעזים להאשים אותו, שה תמים שכמותו. בזה נתניהו איננו שונה כמובן מירון לונדון, שגם הוא מוכן לומר על ערבים דברים נוראים, אבל כשנדב אייל דיבר אצלו פעם בתכנית על הנאצים בגרמניה היה מוזר לראות את ירון לונדון מתגייס בכל כוחו להסביר שלא כצעקתה ושגרמניה דוקא ארץ נהדרת. לפעמים כדי להבין את הגזענות צריך לבדוק את היחס לגרמניה ולאו דוקא את היחס לערבים. ובכל זאת יש הבדל בין גזען משמאל לגזען מימין. כי ירון לונדון, שיצר עם מוטי קירשנבאום תכנית מאד גברית ואשכנזית, בכל זאת מושפע מביקורת והתכנית שלו הפכה במרוצת השנים לתכנית שהזמינה הכי הרבה אורחים ערבים ונתנה להם במה שהגזענים מימין מונעים מהם וגוזלים מהם, כמו שהפסיקו את התכנית היפה של לוסי אהריש בערוץ שתיים, ועכשיו כל תכניות האקטואליה של כל הערוצים אחרי הצהרים ובערב הן של מנחים גברים, ורק בששי שבת כשהרבה אנשים לא צופים אפשר לראות את איילה חסון ורינה מצליח ועוד נשים, ומנחים ערבים אין בכלל, לא נשים ולא גברים, רק מנחים יהודים גברים, כדי שאריה דרעי ובצלאל סמוטריץ' לא יצטרכו חלילה לכבות את הטלויזיה שאין להם. ופני התקשורת הם פני השליט הבלעדי נתניהו, פני ההדרה והשקר, ומחר יהיו בחירות. בניגוד למה שאמר היום יו"ר וועדת הבחירות השופט חנן מלצר, בחירות לכשעצמן אינן מוכיחות שהמדינה היא דמוקרטית. בחירות יש גם אצל ולדימיר פוטין, טייפ ארדואן ואפילו אצל בשאר-אל-אסד. דמוקרטיה פירושו שהבחירות מתקיימות באווירה דמוקרטית: בלי הסתה, בלי הפחדה של בוחרים, בלי הכפשה של המיעוטים הלאומיים או הפוליטיים ובלי ניסיון לערער על תוקף ההליך הדמוקרטי. נתניהו עשה כל מה שבכוחו כדי שהליך הבחירות בישראל לא יהיה חופשי ולא יהיה דמוקרטי, ואיננו מפסיק לטעון שהערבים גונבים את הבחירות. מי שרוצה שישראל תהיה מדינה דמוקרטית צריך לשנוא את נתניהו, כי את הרע חייבים לשנוא, וצריך להיאבק בנתניהו בכל הכוח, כי זהו מאבק על הזכות לחיות במדינה דמוקרטית אמיתית ולא רק בקליפה חיצונית של הליכים דמוקרטים ריקים מתוכן כמו ברוסיה, והזכות לחיות במדינה דמוקרטית היא זכות גדולה ולא מובנת מאליה, ומחר נצא להילחם עליה בכל הכוח,