יום חמישי, 19 בספטמבר 2019

למען שותפות יהודית-ערבית


אני לא יודעת למה אומרים שבני גנץ לא יכול להקים ממשלה. ביחד עם הרשימה המשותפת יש לו 46 מנדטים, בתוספת מפלגות העבודה והמחנה הדמוקרטי יש לו 57 מנדטים, ויחד עם ליברמן 65 מנדטים. נכון שאומרים שליברמן לא יישב עם הערבים כי תמיד הוא התבטא בגזענות כלפיהם, אבל ליברמן אמר דברים נוראים גם על נתניהו ואחר כך הסכים לשרת תחתיו כשר ביטחון, והאינטרס של מצביעי ליברמן הנאמנים, שהם העולים ממדינות ברית המועצות לשעבר שסבלו מאד מאד מזה שישראל היא מדינה תיאוקרטית בלי נישואים אזרחיים וצריך תמיד להוכיח יהדות שלמי שחי בברית המועצות לשעבר זה לפעמים משימה בלתי אפשרית, האינטרס שלהם בנישואים אזרחיים הרבה יותר גדול מהאינטרס שלהם בשנאת ערבים, שאולי זה משחרר אמוציות אבל אין מזה שום תועלת מעשית, ודוקא נישואים אזרחיים ופרידה מהרבנות יעזרו להם הרבה יותר מאפליה של הציבור הערבי. וחוץ מזה ליברמן ממש שונא את נתניהו ולא יכול להסכים לממשלה עם חרדים וחרד"לים שזה מה שנתניהו מנסה לכפות על כולם, כמובן למען עצמו, בתקוה להישאר ראש הממשלה ולהינות מחסינות למרות שאין לו רוב. חוץ מזה אם ישאלו את הציבור בישראל אם הוא מעדיף כשר הבריאות את ד"ר אחמד טיבי או את יעקב ליצמן, לא בטוח שדוקא ליצמן יהיה השר המועדף על רוב הישראלים, ואני אפילו אסתכן ואומר שאם אזרחי ישראל יצטרכו לבחור כשרת רווחה בין עאידה תומא סולימן לבין מירי רגב, בכלל לא בטוח שהרוב יעדיפו דוקא את מירי רגב. נכון שיש לבני גנץ גם מצביעי ימין שונאי ערבים, אבל רוב המצביעים והממליצים המיועדים על בני גנץ שונאים את נתניהו, בצדק רב, הרבה יותר מאשר את איימן עודה, ומאד רוצים כבר לראות את נתניהו הולך הביתה, לאו דוקא לכלא, אבל הביתה. Enough is enough.  אני מבינה את בני גנץ שהוא קורא לנתניהו להצטרף לממשלת אחדות בראשותו. ממשלת אחדות זה כביכול מה שכולם רוצים, אבל אפילו לפי הסקרים, ממש לא בטוח שממליצי גנץ מעדיפים ממשלה עם נתניהו על ממשלה עם ערבים, לכן הייתי מבקשת מבני גנץ ומיתר מנהיגי כחול-לבן שלפחות ישמרו את זה בתור אופציה, להקים ממשלה עם מפלגות השמאל והערבים, ולהתייצב בלי פחד מול נתניהו הגזען ולומר לו שהערבים הם אזרחי ישראל כמו כל אחד אחר, הם לא יותר מסוכנים מאזרחים יהודים מסוימים ששורפים מסגדים וכנסיות או מהללים רוצח של ערבים במסגד ורוקדים על דמו של תינוק ערבי שנרצח באכזריות, שאיתם נתניהו היה מוכן לשבת. אילו היו מחילים על מחנה הימין את הדרישות שלו מהערבים לגנות כל טרור, היו צריכים להעיף חלק נכבד מהמחנה הזה מהכנסת (למרבה המזל חלקם פשוט לא עברו את אחוז החסימה). אחת הבעיות בשינוי חברתי היא שאנשים נורא מתרגלים למה שהם רואים מסביבם. פעם חשבו שאשה רופאה או עורכת-דין זה נורא מוזר. היום אנשים מאד רגילים לזה שנשים הן רופאות ונשים הן עורכות-דין, והם בכלל לא חושבים על זה שנדרש מאבק קשה להגיע למצב הזה, ועדיין יש מפלגות כמו המפלגות החרדיות שמונעות מנשים יצוג בכנסת, והיה קשה לראות את ההתכנסות של כחול לבן אחרי הבחירות בלי שום אשה בצמרת, שלמרבה המזל בקהל שלה היו לפחות נשים, אבל בכנס הניצחון של ש"ס היו רק גברים על הבמה ורק גברים באולם, וזאת עוד סיבה מאד טובה להתנגד בכל הכוח לשותפות עם חרדים, כי הם מתעקשים להדיר את הנשים וצריך להילחם על זה שנשים יהיו בכל מקום, כי רק כשאנשים רואים שככה זה הם מבינים שזה אפשרי וזה נורמלי. לכן בני גנץ שהתגאה בצדק בעברו הצבאי, צריך לגלות עכשיו אומץ אזרחי, ובמקום לחזר אחרי נתניהו הגזען ומחנהו מפלה הערבים והנשים, ליצור שותפות אמיתית עם הציבור הערבי, כי הציבור בישראל ישנה את דעתו על הערבים רק כשהוא יראה אותם משתפים פעולה עם יהודים בכנסת ובממשלה ומקדמים ביחד עתיד טוב יותר לכולנו, כמו שהציבור הישראלי התרגל לקבל טיפול מרופאים ערבים ויודע להעריך את המסירות שלהם לחולים. מול נתניהו ומחנה גזעניו לא צריך להתנצל על שיתוף הפעולה עם הערבים, אלא צריך להיות גאים בו, כי זאת הדרך הנכונה והטובה לעתיד טוב יותר במדינה שלנו לכולם, וזה יהיה מאד עצוב אם לא ננצל כהלכה את מועד ב' שנתניהו סידר לנו כדי לכונן ממשלה טובה יותר, כדברי הנביא: "שנאו רע ואהבו טוב והציגו בשער משפט", ואין מלים מתאימות יותר לייחל בהן לסיום עידן נתניהו.