דוקא עכשיו ממשלה יהודית-ערבית

בכל פעם שנתניהו מסית שוב נגד ערבים אני מצטמררת. למה איש איננו דורש ממנו להפסיק להסית נגד ערבים? להפסיק להתיז את השמות של איימן עודה ואחמד טיבי כאילו היו קללות? והפנים האיומות שלו, מלאות רוע ושנאה, כמו הגרועים שבגזענים שהאכילו את עמנו מרורים אלפיים שנה. האם אין לנו הצלה מהאיש האיום הזה ומרעל השנאה שהוא מפיץ סביבו ומרעיל את כל חיינו? בכל יום סופרים כמה ימים נותרו לבני גנץ להרכיב ממשלה, ואני מתפללת רק שתהיה ממשלה בלי נתניהו. רק לראות פנים אחרות, פנים טובות, פנים שיודעות לחייך מתוך אהבה ולא מתוך שמחה לאיד, רק להפסיק סופסוף לשמוע הסתה נגד ערבים, מהולה בשקרים והכפשות. כמה חשוב דוקא עכשיו להקים ממשלה משותפת ליהודים וערבים, לסלק את הזוהמה הגזענית מחיינו, ולומר שאין לה מקום במדינה שלנו. מדוע איש איננו דורש מנתניהו קודם כל, לפני שמדברים איתו בכלל על משהו, להפסיק את ההסתה? איך השרים וחברי הכנסת שלו יושבים כמו מומיות מטופשות ומקשיבים לפרצי הגזענות המכוערים האלה ופשוט שותקים? אין צדיק אחד בסדום הליכודית שיפצה את פיו ויאמר שראש ממשלה לא יכול להסית ככה נגד מיעוט לאומי ולקרוא לכולם מחבלים ותומכים בטרור כאילו זה מצדיק את ההסתה שלו. מעולם לא היה לישראל ראש ממשלה כל כך מחליא, כל כך רעיל, כל כך אסון לדמוקרטיה. ואני כל כך מתפללת שתקום ממשלת מיעוט בתמיכת הערבים שתסלק סופסוף את נתניהו מבית ראש הממשלה שאפשר יהיה לנשום במדינה הזאת בלי אדי הגזענות הרעילה שמרחפים מעל חיינו וגוזלים חמצן מאפנו. כמה יפה וצודק יהיה לכרות ברית יהודית וערבית ולסלק את הגזען המסית מבית ראש הממשלה, ולשמוע שיח אחר, שמחפש פיוס ושלום. הלואי שתהיה ממשלה כזאת שלא חושבת שמוצדק להרוס את חייהם של תושבי מחצית המדינה כדי להרוג כמה מחבלים שמיד יימצא להם תחליף. ממשלה שרואה קודם כל את המחיר שישלמו האזרחים, שבמקום תאוות נקמה ושפיכות דמים חושבת על הילדים שלא ילכו לבית-הספר, על בעלי העסקים שעסקיהם מתמוטטים, על האמהות החרדות שמגדלות ילדים מוכי-חרדה בצל האזעקות, ממשלה שאומרת: אולי נעשה משהו אחר, נחפש דרך אחרת, במקום להרוג ולהיהרג ולהתגאות בהישג המפוקפק של עוד להרוג, בזמן שהתושבים מלקקים את הפצעים. יש אנשים שחושבים שצריך לשנות תודעה כדי לשנות מציאות, אבל מה שבאמת צריך לעשות זה לשנות את המציאות כדי לשנות את התודעה, להרגיל את הציבור לכך שיש שרים ערבים והם לא נגד המדינה, והם דואגים לבריאות וחינוך ושיכון ורווחה, כי קודם כל אדם צריך לחם לאכול ובגד ללבוש וקורת גג לראשו ובית ספר לילדיו ובית חולים שיש בו מיטות ורופאים די הצורך וכבישים טובים וגינות נאות, כי אנשים רוצים קודם כל לחיות ולחיות טוב, ולא רק להילחם ולמות, ובמקום לשמוע כל הזמן שאין עם מי לדבר צריך להראות שיש עם מי ויש על מה לדבר. לא להגיד, להראות, ואת האומץ הכי גדול צריך בשביל לשנות, כי אחרי שהשינוי נעשה אנשים מקבלים אותו, כי אין דבר יותר משכנע מהמציאות. אם המציאות היא מציאות של מלחמה ומוות, זו המציאות שאנשים מתרגלים אליה וכבר לא מאמינים שאפשר אחרת. בשביל לגרום לאנשים להאמין שאפשר אחרת, צריך לגרום שיהיה אחרת, ואז אנשים יאמינו שאפשר אחרת. בבקשה בבקשה בבקשה שיהיה אומץ לעמוד מול הרוע והגזענות ולהביא שינוי אמיתי שאנשים אפילו לא מתארים לעצמם כמה שהם כמהים אליו, והם לא ידעו שהם כמהים אליו עד שהוא יקרה.