צוּפִית

כְּלִיל הַחֹרֶשׁ פָּרַח בַּחָצֵר הַשְּׁכֵנָה

כֻּלּוֹ הִתְכַּסְָה בִּפְרִיחָה סְגֻּלָּה

וְעָמְדָּה בֵּין פְּרָחָיו צוּפִית קְטַנְטַנָּה

פְּלוּמָתָה בָּהֲקָה יְרֻקָּה וּכְחֻלָּה.

זְמַן רַב כָּל כָּךְ לֹא רָאִיתִי כְּמוֹתָה

וְשָׂמַחְתִּי כָּל כָּךְ לְמַרְאֶה פְּלוּמָתָה.

אַךְ מִיָּד עוֹפְפוּ מִן הָעֵץ צְרָעוֹת,

בֵּין פִּרְחֵי כְּלִיל הַחֹרֶשׁ שָׁכַן קַן צְרָעוֹת,

וּמִיָּד הַצּוּפִית אַחֲרֵיהֶן עוֹפְפָה

רוֹדֶפֶת אַחֲרֵי טַרְפָּה

וּמֵעֵינַי הִיא נֶעֶלְמָה

וְרַק זִמְזוּם צְרָעוֹת הָמָה

וְְהַשֶּׁמֶשׁ בִּמְּרוֹם הַשָּׁמַיִם עָמְדָּה

וּבְכָל הָרְחוֹב רַק אֲנִי יְחִידָה.