מותו של אהוביה סנדק

 

אהוביה סנדק היה בן 16. רק נער. אפשר לומר ילד. הוא לא היה ילד טוב וגם החברים הבוגרים יותר שנשרך אחריהם לא היו טובים. הם יידו אבנים על מכוניות של פלשתינים. מיידוי אבנים כזה נהרגה באוקטובר 2018 עאישה ראבי, אם לשמונה ילדים, כשמתנחלים יידו אבנים על הרכב שבו נסעה עם בעלה ואחת מבנותיה. יידוי אבנים הוא פשע מסוכן שהמשטרה צריכה להפסיק כאשר היא נתקלת בו. ובכל זאת, אהוביה סנדק וחבריו היו צעירים מאד, שלושה מתוכם קטינים. השוטרים היו צריכים  לחשוב על כך כאשר רכב המשטרה רדף אחריהם והתנגש במכוניתם.

המשטרה איננה מכחישה שרכב המשטרה התנגש במכוניתם וגרם לה להתהפך. לטענת המשטרה הנוסעים ברכב הנמלט הם האשמים בתאונה, כי ניסו למנוע ממכונית המשטרה לעקוף אותם משמאל. אבל לא ברור אם הנמלטים אכן מנעו מהמשטרה לעקוף אותם בזדון או פשוט איבדו שליטה. יש עדות שהשוטרים עצמם נהגו ברכב בפראות. מדובר איפוא בתאונה שנסיבותיה עדיין מתבררות. מח"ש קיבלה עליה את חקירת השוטרים המעורבים בתאונה שגרמה למותו של אהוביה סנדק. אבל המשטרה ממשיכה לחקור את הנוסעים ברכב, ועכשיו היא גם מאשימה אותם במות חברם הצעיר אהוביה סנדק. כיצד המשטרה יכולה לחקור תאונה שאנשיה מעורבים בה? מדוע לא הועברה החקירה כולה, כולל חקירת הנערים, למח"ש או לגורם אחר שאיננו המשטרה? האם המשטרה יכולה באמת לחקור באובייקטיביות תאונה שאנשיה מעורבים בה? הרי האינטרס של המשטרה הוא לטהר את אנשיה מכל אחריות לתאונה ולהטיל את כל האשמה על הנערים שהם אולי עבריינים, אבל הם עדיין נערים, שלושה מהם קטינים ואחד מהשלושה נהרג בתאונה, שהנוסעים ברכב טוענים ויש גם עדות נוספת לכך שלשוטרים יש לפחות אשם תורם לתאונה הזו, שהם נהגו בפראות לא פחות מהנערים, והרי האחריות עליהם כשוטרים גדולה הרבה יותר.

אבל המשטרה חוקרת את נוסעי הרכב וכעת היא מאשימה אותם בהמתה בקלות דעת של חברם, כשיש טענה נגדית לא רק מצד הנאשמים, שהמשטרה היא זו שאחראית לתאונה ולמותו של אהוביה סנדק בן ה-16. כמובן שאם המשטרה תצליח להרשיע את הנוסעים ברכב בתאונה, יש לה סיכוי טוב יותר להתנער מאשמת אחריותם של השוטרים לגרימת התאונה ולמותו של אהוביה סנדק. לכן בהחלט יש למשטרה אינטרס להחמיר עם הנערים ואולי גם להטות את החקירה ולטפול על הנערים אשמת שוא מעבר לאשמתם האמיתית בידוי אבנים ובנסיון הימלטות מהמשטרה. בנסיבות כאלה לא ייתכן שהמשטרה, שגם מודה בעצמה שאנשיה היו מעורבים בתאונה, בין אם באשמתם ובין אם לאו, תהיה הגורם שחוקר את התאונה והגורם שחוקר את הנערים ומאשים אותם.

כל זה צריך לכאורה להיות ברור מאליו, שהגורם החוקר והמאשים צריך להיות אובייקטיבי ולכן המשטרה שבגלל מעורבותה בתאונה איננה גורם אובייקטיבי איננה יכולה להיות הגורם החוקר. אבל משום מה זה בכלל לא ברור ומדי ערב המשטרה מנפיקה לתקשורת האשמות נגד הנערים ובעיקר מנסה לטפול עליהם את האשמה למות חברם.

זה מזכיר לי במידה מסוימת את התאונה שבה נהרג ארי נשר, ששם המשטרה ניסתה להאשים במותו של ארי את החבר שהרכיב אותו על אופניו במקום את הכדורגלן שדרס את שניהם והרג את ארי נשר. הפעם המקרה חמור עוד יותר, מפני שהשוטרים בעצמם חשודים בגרימת מותו של אהוביה סנדק ומנסים לטהר את עצמם מאחריות. וזה אולי מזכיר אפילו יותר את המקרה של יעקוב אבו אלקיעאן מאום אל חיראן שאיבד שליטה על רכבו לאחר שהמשטרה ירתה בו והרכב הידרדר והרג את השוטר ארז לוי. אז טענו שאבו אלקיעאן היה מחבל ודרס את ארז לוי למוות בכוונה, מה שהתברר בדיעבד כלא נכון.

יש הרבה קבוצות אוכלוסיה שסובלות מן המשטרה, שמתנהגת במקרים רבים באלימות כלפי אזרחים. רק לפני שבוע היינו עדים למעצרו המזעזע של חרדי זקן ולוקה בנפשו שלאחר שהתברר שנעצר לגמרי בטעות השליכה אותו המשטרה במקום מרוחק במקום להשיבו לביתו והאיש האומלל תעה ביער וכמעט מת מהיפותרמיה. החרדים חושבים שהמשטרה מתנכלת בעיקר להם. גם המפגינים נגד נתניהו מרגישים שהמשטרה מתנכלת בעיקר להם, וגם המתנחלים מרגישים שהמשטרה מתנכלת להם. אפשר לנקות את המשטרה מאשמת האפליה, כי למרבה הצער שוטרים מתנהגים באלימות לכל חלקי האוכלוסיה, ולא פעם מתגלים במשטרה חוסר יושר ואי אמירת אמת כדי לגונן על שוטרים שנהגו שלא כהלכה, והיו גם לא מעט מקרים מזעזעים שבהם טפלה המשטרה אשמה על אנשים כדי לנקות את עצמה או למטרה אחרת, כמו מפקד תחנה בקרית-גת שהאשים מתלוננים על גניבת רכב בעדות שקר כדי להפחית באופן כזה את נתוני הפשיעה בתחום אחריותו – סיפור שקשה להעלות על הדעת ובכל זאת קרה. לעתים נדמה שהמשטרה היא אויבתם של האזרחים, במקום שתהיה להם למגן ולעזרה.

לא ייתכן שהמשטרה תחקור את חבריו של אהוביה סנדק. צריך להעביר את החקירה לגורם אובייקטיבי, וכל האזרחים צריכים להילחם על כך שהמשטרה תתנהל בהגינות וביושר ובנקיון כפיים וללא ניגוד עניינים כלפי כל אזרח ואזרח, יהודי או ערבי, חרדי או חילוני, מפגין או מתנחל, כי אם לא כן, כל אחד עלול למצוא את עצמו כקורבן של אלימות שוטרים או חלילה הפללה של חפים מפשע, ואלה דברים ששום חברה איננה יכולה לחיות איתם בהשלמה.