מינויו של עמית איסמן

 

מאז ששמעתי על ההתבטאויות של עמית איסמן המועמד לכהן כפרקליט המדינה כלפי נשים אני מרגישה מועקה, וכשאני חושבת על עצמי במקומן – מאד קל לי לשים את עצמי במקומן – אני מרגישה אימה, אימה שאי אפשר להסביר. אם מישהו שעבדתי איתו היה מדבר אלי ככה הייתי פשוט בורחת. לוקחת את התיק שלי ובורחת מבלי לחזור. ברחתי כמה פעמים ממקומות עבודה שהתייאשתי מהיחס אלי בהם והבנתי שהוא לא ישתנה, כי אנשים לא משתנים ומוסדות בעייתיים גם כן לא כל כך משתנים, ואם אתה מנסה לשנות אותם בסוף אתה נשרף. אני חייבת להודות שגם האנשים שהתאמצו להשפיל אותי, להביך אותי, לפגוע בי, והיו כמה וכמה כאלה, אף פעם לא ירדו כל כך נמוך ולא אמרו לי דברים כל כך גסים כפי שעמית אייסמן אמר לנשים. השופטת בדימוס עדנה ארבל שאני מאד מעריכה אמרה שצריך לסלוח לאנשים, ואני לא מבינה מה קשור כאן לסלוח. הרי לא מדובר באדם שנמצא בכלא או נושא באיזה עונש. מדובר במועמד לאחת המשרות הבכירות ביותר בתחום המשפט במדינה, ולמה צריך לבחור למשרה הזאת אדם שיודעים שהוא גס-רוח באופן חריג כלפי נשים? הרי ישנם מועמדים אחרים, כולם מכובדים וראויים, המשנה לפרקליט המדינה הנוכחי ושני שופטים מכובדים והסניגור הותיק עופר ברטל שהתפרסם בפרשת שולה זקן, שהוא אדם נעים הליכות. האם התנהגות כבר איננה נחשבת לתכונה חשובה? להתנהג בנימוס עם אנשים, לדבר בנימוס, זו איננה תכונה נדרשת במשרה כה רמה וכה רגישה, שהמחזיק בה הוא בעל כוח עצום להעמיד אנשים לדין ולפתוח או לסגור להם תיקים, ולהחליט איזו ענישה לבקש, ולהקשיב לסניגורים של נאשמים בלי להעליב אותם או לומר להם דברים נוראים, וגם לעבוד עם נשים וגם לתבוע בעבירות אלימות נגד נשים? ואיזה יחס תקבלנה נפגעות עבירות מין מפרקליט שחושב שלבישת חוטיני מנומר מתירה אלימות כלפי אשה? והאימה שמעוררות התבטאויות כאלה. את זה קשה להסביר לגברים, כמה מפחיד לשמוע דברים כאלה מפי אדם שאחראי עליך או שעובד איתך או שאתה נזקק לשירותיו. האימה שמעורר אדם שאין לו מעצורים, שהדיבור שלו תוקפני וגס, ובפרט כשיש לו מעמד רם, שהיה גורם לי לקחת את התיק ולברוח ולא לחזור, ולא הייתי רוצה ששום פרקליטה או מתמחה או עובדת אחרת תצטרך לקבל יחס כזה ועוד מבעל משרה כל כך בכירה. ומה זה משנה אם זה היה מזמן. הרי מדובר באדם מבוגר. זה לא שלפני שתים עשרה שנים הוא היה ילד ולא אחראי למעשיו. ומה זה משנה אם רק שתי התבטאויות נדונו בהליך משמעתי. היו עוד הרבה שלא נדונו ויש עדויות על כך. היו רק שתי נשים שהתלוננו. אלה שמתלוננות הן תמיד מיעוט. הרוב שותקות. גם בגלל שבהתחלה הן פשוט בהלם ולוקח כמה זמן לעכל ולחשוב מה לעשות. הרוב שותקות, גם אם הן לא בורחות. ויש כמובן כאלה שבורחות, כמוני. הגברים בונים על זה שהרבה בורחות, כי ככה הם שומרים על עליונות גברית. הרי כל הדיבור התוקפני והגס הזה נועד להרתיע נשים, למנוע מהן להרגיש בטוחות ושוות. והכי מעצבנים אלה שאומרים שהוא התנצל, או שהוא צריך להתנצל, כאילו זה משנה. אם הוא מאמין שאשה שלובשת חוטיני מנומר אשמה בזה שתוקפים אותה, מה תעזור ההתנצלות? כמו שפרופ' שלמה בן עמי אמר פעם לפוליטיקאי גזען שהעליב אותו: אי אפשר להתנצל על השקפת עולם. אם אלה האמונות שלך, ככה תחשוב וככה תפעל, גם אם לא תאמר את זה בקול רם. הרי זה הכעס על הפעילות הפמיניסטיות, שהן מגנות את מה שאומרים ואלה כביכול רק אמירות. אבל אמירות הן ביטוי של השקפות ואמונות. הבעיה איננה רק באמירה אלא בהשקפה ובאמונה שהיא חושפת, וזאת אמונה שמי שמאמין בה לא צריך להיות פרקליט מדינה. להיות פרקליט מדינה זו איננה זכות יסוד, ומי שמועמד לתפקיד כל כך רגיש ורב-עוצמה צריך להיות מעל לכל ספק, וכל הדיון שמתאר את אי המינוי כעונש הוא דיון מעוות, כי אם זה עונש לא להתמנות לפרקליט מדינה, למה לא מינו את המשנה לפרקליט מומי למברגר? על מה מענישים אותו באי מינוי? על זה שנתניהו איננו מעוניין בו? נתניהו מעוניין שרשויות החוק יענישו רק אנשים שמתנגדים לנתניהו, שזה בעיניו הפשע הגדול מכולם, לדרוש ממנו להתפטר או לרצות להחליף אותו בתפקיד שמראש ראוי היה להגביל את מספר השנים שאדם יכול לכהן בו, כפי שהגבילו את כהונת נשיא המדינה לקדנציה אחת ארוכה של שבע שנים, והיו צריכים להגביל את כהונת ראש הממשלה לשמונה שנים כמו בארצות הברית או לתקופה דומה, כי יותר מעשר שנים בתפקיד זה בכלל לא הגיוני. האם המינוי של עמית איסמן הוא בעצם סוג של פשרה בין הוועדה לבין נתניהו וניסנקורן? הכי הטרידו אותי דווקא הדברים שאמרה תמר פלג בערוץ כאן, שבחרו באיסמן כי הוא הציג תכנית לרפורמה בפרקליטות. איזו מין רפורמה? אני תמיד חוששת מהמלה רפורמה, שלרוב היא שם צופן למשהו מכוער. למשל לימור לבנת כשהיתה שרת החינוך הודיעה שהיא עושה רפורמה ומפטרת מורים שחוקים. בעצם היא פיטרה מורים למוסיקה, אמנות וחקלאות שהיו קרובים לגיל הפנסיה ובגלל הפיטורים איבדו זכויות פנסיה, ולימור לבנת הסבירה שהם שחוקים, כי היא רצתה להיפטר מהם ומהמקצועות שהם לימדו, שנחשבים מקצועות שוליים, אבל הם מקצועות שהופכים את החינוך מלימוד לחינוך, ומקנים לתלמידים ערכים מעבר ללימוד חשבון ואנגלית שיעזרו להם לרכוש מקצוע. עכשיו לימור לבנת היא פרשנית בתכניות טלויזיה ומדברת נגד נתניהו. אני שמחה שהיא מדברת נגד מעשים מכוערים שנתניהו עושה, אבל אני לא יכולה לשכוח איזה דברים מנוולים היא עשתה כשהיתה שרת החינוך, ואמרה שהיא עושה רפורמה, ומאז בכל פעם שאומרים רפורמה אני מצטמררת. עצם זה שלימור לבנת הפכה לסוג של מגדלור מוסרי מראה עד כמה הליכוד הידרדר והפך לסוג של ארגון פשע, ועכשיו מצפים שארגון פשע ימנה פרקליט מדינה. כשיש ראש ממשלה כזה שחושב שנשים הן שוות ערך לבעלי חיים ועכשיו יהיה גם פרקליט מדינה שחושב שאם את לובשת חוטיני מנומר מותר לגברים לפגוע בך, אפשר רק להצטמרר מפחד ואימה סתומה שקשה אפילו להסביר למי שאיננו מבין בעצמו.