יום רביעי, 14 באפריל 2021

פרידריך ריקרט / שירי מות ילדים 58, 63, 65, 67, 69

 

שיר 58

 

הֵם שָׁכְחוּ

אֶת עֵינֵיךָ לִסְּגֹר

שֶׁכָּעֵת אֵין בְּכֹחָן

 לִשְּׁפֹּךְ עָלַי אוֹר.

 

אַךְ אֶת טָעוּתָם אֲנָצֵל

וְאֶרְאֶה עוֹד כַּמָּה וְכַמָּה

בְּעֵין נִשְׁמָתִי

הִבְהוּב שֶָל נְשָׁמָה.

 

כְּמוֹ אוֹהֵב שֶׁרוֹאֶה אֶת אֲהוּבָתוֹ

מִבַּעַד זְגוּגִית חַלּוֹנוֹת,

נוֹתָרִים שָׁם לַעֲמֹד

עֲבוּרוֹ הַדְּיוֹקָנוֹת.

 

הוּא מַאֲמִין שֶׁיִּמְתַּק לוֹ

לִרְאוֹת אוֹתָם כִּבְיָמִים יְמִימָה

אַךְ הֵם מִזְּמַן נָסוֹגוּ

אֶל תּוֹךְ הַחֶדֶר פְּנִימָה.

 

אָז נִדְמֶה עוֹד שֶָהַנְּשָׁמָה

תְּבָרְכֵנִי מִן הָעַיִן

כַּמָּה מִזְּמַן נֶעֶלְמוּ הַחַיִּים

מִן הָרֹאשׁ עַד הָרַגְלַיִם.

 

אוּלַי טֶרֶם מִן הַבַּיִת

לְגַמְרֵי הִתְפַּנְתָה

בַּיָּפֶה שֶָבַּחֲדָרִים

עוֹד פַּעַם הִשְׁתַּהֲתָה.

 

הִבִּיטָה עוֹד פַּעַם

בַּחַיִּים עֲלֵי אֲדָמוֹת

בְּטֶרֶם תֵּצֵא לְמָעוֹף

לְרַחֵף בִּמְּרוֹמֵי עוֹלָמוֹת.

 

הָאֵין זוֹ שֶׁלְךָ

הַנְּשָׁמָה הַזּוֹהֶרֶת

אוֹ אוּלַי זוֹ שֶׁלִּי

בָּרְאִי מִצְטַיֶּרֶת.

 

כָּל עוֹד בְּעֵרָה מַכְאִיבָה

עוֹד רוּחַ חַיִּים מְפִיחָה

עֵינְךָ הַשְּׁחוֹרָה נְטוּלַת הַחַיִּים

לֹא אוּכַל לִקְּרֹא בְּשִׁמְּךָ.

 

כָּל עוֹד בְּעֵרָה בִּכְאֵב

חַיִּים בִּי מְפִיחָה

מֵעֵינְךָ הַשְּׁחוֹרָה, נְטוּלַת הַחַיִּים,

אֵיךְ אוּכַל לִקְּרֹא בְּשִׁמְּךָ?

 

 

שיר 63

 

אֶת הַלֵּב מֵחָזִי הִבְרִיחוּ

וְאַחֲרֵי שֶׁבַּקֶּבֶר אוֹתוֹ הִנִיחוּ

הַחַיִּים נִשְׁמְטוּ מִיָּדַי

מַטָּה נָפְלוּ חַיַּי.

מְעִיקוֹת אַנְחוֹתֶיךָ

מֻצָּפוֹת עֵינֵיךָ

כֵּיצַד הִסְתַּלַּקְתָּ מְעִמֶּךָ?

אֶת הַכֹּל לָכֶם מָסַרְתִּי

וְעִמָּכֶם קָבַרְתִּי.

 

 

שיר 65

 

כְּשֶׁמֵהַחַלּוֹן צָפִיתִי

בִּשְׁמֵי חֹרֶף אֲפוֹרִים,

שָׁם רַק פַּס יָחִיד שֶׁל אוֹר

נִרְאֶה כִּמְּסַמֵן אֶת הַנְּתִיבִים

שֶׁבָּהֵם עָף מַלְאֲכִי,

נָפְלוּ טִפּוֹת דִמְעוֹתַי,

וְהִבְחַנְתִּי שֶָנָּפְלוּ

רַק מִשּׁוּם שֶׁנָּקְשׁוּ עַל גְּבִיעִים

שֶׁעָמְדוּ שָׁם לִפְנֵי הַחַלּוֹן,

גְּבִיעִים כֹּה רַבִּים שֶׁל תְּרוּפוֹת,

בִּסְּמָלִים מִיסְטִים מְעֻטָּרִים,

נִמְנִים עַל פִּי שָׁעוֹת וְטִפּוֹת,

לֹא יָכְלוּ לְשַׁמֵּר חַיִּים,

רוּחוֹת כֹּה רַבּוֹת מִן הָאֲדָמָה

שֶׁהָאֳמָנוּת בְּבַקְבּוּקִים כָּלְאָה

לֹא יָכְלוּ בַּמָּוֶת לְהִלָּחֵם.

כּוֹחוֹת כֹּה רַבִּים מִתַּחַת לַקַּרְקַע

כּוֹחוֹת זָרִים שְׂטָנִיִּים,

בִּמְּשׁוֹל בָּהֵם הַמַּשְּׁבִּיעִים

יֵשׁ לְקוֹרְאָם, יֵשׁ לְלוֹכְדָם,

כְּדֵי לְהוֹצִיא לַחֹפְשִׁי מַלְאָךְ.

 

 

שיר 67

 

הוֹ עֵינֵי כּוֹכָבַיִךְ

אוֹ כּוֹכְבֵי עֵינַיִךְ!

הַאִם מִמֶּרְחַקִּים

אֶת דִּמְעוֹתַי תִּנְקִי

שֶׁאֶבְכֶּה וְאֶבְכֶּה בְּרָצוֹן עָלַיִךְ.

 

הוֹ עֵינֵי כּוֹכָבַיִךְ

אוֹ כּוֹכְבֵי עֵינַיִךְ!

כֵיצַד יוּכְלוּ

גַּרְעִינֵי אוֹרוֹתַיִךְ

לְסַלֵּק עֶצֶב קוֹדֵר עָלַיִךְ?

 

הוֹ עֵינֵי כּוֹכָבַיִךְ

אוֹ כּוֹכְבֵי עֵינַיִךְ!

הַאִם בְּרָצוֹן תִּנְקִי

אֶת דִּמְעוֹתַי מִמֶּרְחַקִּים

שֶׁאֶבְכֶּה וְאֶבְכֶּה עָלַיִךְ.

 

 

שיר 69

 

רָצִיתִי לְגַדֵּל לִי בַּת טוֹוָה

בְּטֶרֶם עֵת תִּלְמַד בִּתִּי לִטְווֹת

קָנִיתִי כְּבָר גַּלְגַּל טְוִיָּה

גַּלְגַּל קָטָן בּוֹ מֶשִׁי טָהוֹר לִטְווֹת!

הוֹ חוּט טְוִיָּה אֻמְלָל שֶׁל תִּקְוָתִי!

לֹא רְאִיתִיהָ חוּט רִאשׁוֹן לִטְווֹת

כָּעֵת מֵעַל הַקֶּבֶר בּוֹ תָּנוּם בִּתִּי

בְּזֹהַר הַחַמָּה תּוֹלַעַת וְיַלְדָּה טוֹווֹת.