על קופים וברווזים

 

גדעון סער התנפח מכתב התמיכה של טראמפ (שככל הנראה נוסח בלשכת נתניהו – טראמפ לא היה מסוגל לומר את הדברים בקולו ופרסם אותם בפוסט). השאלה בבחירות, הסביר לנו האדם לכל עת, היא מי יתקוף באיראן, ורק נתניהו יתקוף באיראן. אמת, רק נתניהו היה מסוגל לצאת עם טראמפ לתקיפה מטומטמת בטענה שהוא יפיל את המשטר האיראני, ולחזק את איראן ששולטת כיום במיצר הורמוז שקודם היה מיצר בינלאומי פתוח וכיום נתון לשליטת איראן שגורמת לעליית מחיר הדלק בכל העולם, ולכעס אינסופי של כל המחנות בארצות-הברית על נתניהו, שהפך את ישראל מאהודה על שתי המפלגות לשנואה על שתיהן. טראמפ עצמו אמר השבוע שכנראה הגזים בהריגת מנהיגי איראן, כי כעת אין לו עם מי לדבר שם. יאיר גולן אמר את זה קודם, אבל אז בישראל הסתייגו מדבריו כאילו לא היו האמת לאמיתה. כשטראמפ אמר אותו הדבר, ואפילו בצורה קיצונית יותר: הרגתי דרג ראשון, שני ושלישי, ועכשיו אין לי עם מי לדבר, התעלמו בישראל מדבריו אלה, שנאמרו רק ימים ספורים לפני הודעת התמיכה שלו בנתניהו, שחשיבותה העיקרית היא מה שהיא: תמיכה של טראמפ בנתניהו לראשות הממשלה, כדי שיצטרף אליו לתקיפה באיראן. מעניין אם מישהו ישאל בסקרי הבחירה האם הציבור בישראל חושב שלתקוף באיראן זה הדבר הכי חשוב שעליו הבחירות. אני מהמרת שהדבר האחרון שהציבור בישראל רוצה זה עוד מלחמה שבה יבטיחו לנו לחסל את הגרעין האיראני ולהפיל את המשטר האיראני, בדיוק כמו שהצליחו בשתי המתקפות הקודמות על איראן, ועם תוצאות דומות, אם לא קשות עוד יותר.

גם בקרב תומכי נתניהו קשה למצוא מישהו, שאחרי שלוש שנות מלחמה בלתי נגמרת רוצה עוד מלחמה. הציבור הישראלי זקוק נואשות למנוחה ושיקום, לקצת שלוות נפש, ובמיוחד לתחושה שהוא יכול לסמוך על ההנהגה שהיא תפעל להיטיב עם הציבור ולא עם עצמה, ולכן איזנקוט מקבל בסקרים אחוזי התאמה גבוהים יותר לראשות הממשלה. רוב הציבור מאמין לאיזנקוט שהוא יפעל לטובת הציבור ולא לטובת עצמו, ורוב הציבור מאמין לו שהוא לא צריך שיעירו אותו כשיש סכנה, כי אכפת לו והוא בעצמו יבדוק כל הזמן אם יש סכנה ויפעל להדוף אותה, וכזה הוא גם יאיר גולן, וכאלה הם גם בנט ולפיד. רק נתניהו התעלם מכל סכנה ומכל אזהרה, כי כל מה שעניין אותו, גם תוך כדי המתקפה באיראן, זה לסדר לעצמו בעזרת טראמפ חנינה, או ליתר דיוק ביטול משפט, ואם לא יצליח בעזרת טראמפ, להרוס את מערכת המשפט בישראל באמצעות הקוף שלו יריב לוין, כפי שניסה להכפיש ולרמוס את משפחות החטופים והמשפחות השכולות באמצעות הקוף השני שלו ינון מגל. לנתניהו יש הרבה קופים, חלקם אשכנזים כמו יריב לוין וינון מגל, וחלקם מרוקאים, כמו אבישי בן-חיים ומירי רגב. כמובן שהם קופים רק במובן של העולם התחתון, שלפי הקוף של נתניהו ינון מגל, המשמעות של קוף בעולם התחתון דומה למשמעות של מריונטה, שזו בובה שמופעלת על ידי חוטים, ומגרונה הבובתי בוקע קול אדוניה, שזה תיאור די מדויק של הקוף של נתניהו ינון מגל וגם של קופי נתניהו האחרים, שכנראה השימוש לגביהם במונחים של העולם התחתון איננו מקרי אלא מדויק והולם.

מה שעצוב הוא שגם האנשים שממשיכים לתמוך בנתניהו, תומכים בו כי הם מאמינים שהוא יגן עליהם ויביא להם ביטחון, למרות שהוא לא פעל נגד החמאס לפני השביעי לאוקטובר אלא העביר להם כספים שגרמו לחמאס להתעצם והתנגד להמלצות השב"כ וצה"ל לחסל את בכירי החמאס ובראשם את יחיא סינוואר, והוא לא מנע את הטבח ולא ברור מה הוא בדיוק עשה בבוקר השביעי באוקטובר גם אחרי שהעירו אותו. הוא לא הציל את הבסיס בנחל עוז ולא את קיבוצי בארי וכפר עזה וניר עוז ונחל עוז, למרות שאפשר היה לעשות הרבה יותר בבוקר השביעי באוקטובר וזה לא נעשה, לא רק באשמתו אבל במידה רבה באשמתו, כי כוחות צבא עמדו מחוץ לבארי ולא נכנסו לשם, ויש סיבות טובות לחשוב שזה היה בהוראתו הישירה שהם לא נכנסו לקיבוץ לסלק את המחבלים, וזו אחת הסיבות שהוא כל כך מפחד מוועדת חקירה, אפילו מוועדת בדיקה ממשלתית שהוא היה יכול להקים בלי הסכמת האופוזיציה, אבל הוא בכלל לא רצה שום וועדת חקירה עם סמכויות חקירה אמיתיות.

כמובן שהקמת ועדת חקירה ממלכתית זה מה שרוב מוחלט של הציבור מעוניין בו, ורוב מוחלט של הציבור חושב שבלעדי ועדת חקירה כזו שתעשה עבודה מאד יסודית, לא נוכל לתקן את מחדלי השביעי באוקטובר, ושלכן ועדה כזו היא אחד הדברים שהכי חיוני להקים אחרי הבחירות, ואם נתניהו ייבחר שוב לא תקום ועדת חקירה כזו כי הוא ימשיך להכשיל את הקמתה. יתרה מכך, חלק גדול מהציבור חושש שאם נתניהו ייבחר שוב, ישראל תהיה בסכנה של טבח נוסף, כי נתניהו לעולם לא יכניע את החמאס בעזה, כי האפשרות הריאלית היחידה לסלק את החמאס היא להכניס לשם את הרשות הפלשתינית, ונתניהו, וגם חלק נכבד מהקואליציה שלו, מעדיף את החמאס על הרשות הפלשתינית, ולכן לעולם הוא לא יסלק את החמאס אלא תמיד הוא חיזק והעצים את החמאס וחשב שהחמאס הוא נכס ושהוא מורתע, ואם הוא ייבחר הוא ימשיך לחזק את החמאס ולפגוע ברשות הפלשתינית שיש לה תיאום בטחוני עם ישראל, שגורמי הביטחון חושבים שהתיאום הבטחוני הזה מנטרל הרבה מאד פעילות טרור נגד ישראל. והדבר הכי מטורף שרונן בר מספר בתביעת הדיבה שלו נגד נתניהו, הוא שזמן קצר לפני השביעי באוקטובר שרים בממשלה, הוא לא מציין מי אבל אפשר לנחש, חשבו שצריך לתת לחמאס להשתלט גם על יהודה ושומרון, והוא, רונן בר, היה צריך להסביר להם שמדובר בארגון טרור אכזרי שרוצה להרוג ישראלים.

אי אפשר להגיד לישראלים, לא טראמפ ולא נתניהו ולא גדעון סער יכולים לומר להם מה באמת חשוב להם בבחירות. שבוע אחרי הבחירות בישראל תתקיימנה בארצות-הברית בחירות אמצע הקדנציה, והסקרים מנבאים לטראמפ מפלה קשה בבחירות האלה והפסד של השליטה בבית הנבחרים ואולי גם בסנאט, שיהפוך אותו למה שמכנים ברווז צולע, ואולי הבעת התמיכה שלו בנתניהו קשורה להפסד הצפוי הזה. אינני יודעת כמובן בוודאות מדוע החליט טראמפ לתמוך בנתניהו, אבל כבר לא בטוח שהתמיכה הזו שווה הרבה, ועוד פחות בטוח מה התמיכה הזו תהיה שווה אחרי בחירות האמצע. מכיוון שאנחנו עסוקים בדיונים מעולם החיות, אי אפשר להימנע מהמחשבה שטראמפ ונתניהו הם שני ברווזים צולעים שתומכים זה בזה, וזו כמובן ההחלטה של כל אחד מאיתנו אם להמשיך לצלוע אחריהם, או ללכת בדרך חדשה.