לא אובייקטיבית

היום התעצבנתי כשראיתי שקלמן ליבסקינד ואראל סגל שוב מגישים את התכנית שלהם בכאן 11. יכלו לפחות לחכות עוד כמה ימים עד שיחזירו את סגל לשדר, ויכלו להגיד גם לליבסקינד שיישאר בבית ביחד עם החבר שלו אם כל כך מפריע לו שהשעו את סגל בגלל סרטון התעמולה שלו עם נתניהו, שזה מה שהיו עושים אם מישהו שהוא לא עיתונאי חצר של נתניהו היה אומר איזו אמירה שלא נוחה לנתניהו, והכי מעצבנים אותי אלה מהשמאל שתמיד צריכים להגן על חופש התעמולה של חצרני נתניהו ודובריו למיניהם בכובע כזה או אחר. אין לי כוח עכשיו להיות אובייקטיבית. אני מתעבת את האנשים האלה סגל וליבסקינד וריקלין ומגל, וכל יום שלא צריך לראות אותם בטלויזיה הוא יום טוב. וזה לא שמפריע לי סרטון התעמולה שלהם עם נתניהו, מפריעות לי התכניות שבהן הם מנחים ומדברים כביכול על כל מיני נושאים אקטואלים ועושים כביכול עבודה עיתונאית, ובעצם רק מדבררים את נתניהו ואת הימין באופן כללי, וזה כולל גם את עמית סגל שמסביר בחדשות שממשלה עם הרשימה המשותפת היא לא לגיטימית, רק רוצחים וטרוריסטים כמו אבא שלו הם לגיטימים. נמאסו עלי כל תועמלני נתניהו שכביכול רק עושים את העבודה שלהם אבל כל הזמן מדבררים את הגזענות המתועבת של נתניהו שהתחיל את הקריירה שלו בהסתה נגד רבין עד שרבין נרצח והוא נבחר לראשות הממשלה במקומו וממשיך בהסתה גזענית נגד ערבים ובמיוחד נגד חברי הכנסת הערבים היותר מתונים, איימן עודה ואחמד טיבי, שאת השמות שלהם הוא מבטא כאילו היו קללה, ובכל פעם שאני שומעת אותו מסית נגד ערבים אני מרגישה בחילה כזאת לא רק מנתניהו אלא מכל האנשים שמאפשרים במדינת היהודים ראש ממשלה שמזכיר בהסתה הגזענית המחליאה שלו את הצוררים הכי גרועים נגד עמנו, כי זה שיש פה ראש ממשלה מתועב כזה זו בושה לכולנו, וכל עיתונאי החצר שלו הם אנשים שלא ראוי לאנשים הגונים לשבת בחברתם, כי הם משרתי הגזענות והשנאה, והם הופכים את המדינה שלנו למקום מחליא, ולא מעניין אותי חופש הביטוי שלהם כי לא זכור לי שהם נלחמו פעם עבור חופש הביטוי של איזה שמאלני. בעיקר הם עוסקים בסתימת פיות של שמאלנים, וזה לא מקרה שרוצים להוריד דוקא את גאולה ולונדון שזאת כמעט התכנית היחידה בכאן 11 שממש מעניינת ושוה להדליק בשבילה את הטלויזיה במיוחד. היה משהו כל כך יהיר גם בסרטון עם נתניהו וגם בפוסט התמיכה של קלמן ליבסקינד בסגל. זה לא היה אומץ כי לא צריך אומץ לא בשביל ללקק לראש הממשלה ולא בשביל לתמוך במשרתיו. אומץ צריך בשביל למתוח ביקורת על בעלי הכוח. על ביקורת משלמים ביוקר. על חנופה ממש לא. וחופש דיבור הוא חשוב אם נותנים אותו לכולם, לא רק למשרתי השלטון.

ממש נגמר לי הכוח להיות אובייקטיבית ולהגן על עקרונות מופשטים. נמאס לי מאיילה חסון עם האובססיה שלה לפרשת הרפז שכמו בקריקטורה הקולעת של עמוס בידרמן ב"הארץ" גם אני חושבת שעדיף כבר קורונה. כל הסיפור של הקורונה פשוט מרתק אותי שאני לא יכולה להתנתק מזה, ואחרי שגומרים לדווח על זה אני הולכת לחדר שלי בשביל לא לראות ולא לשמוע את נתניהו מדבר דברי בלע וחסידיו השוטים מריעים בהתפעלות, ולא הצלחתי אף פעם להבין מה כל כך נורא בזה שאשכנזי התבייש להגיד שהוא חשב שמסמך הרפז אמיתי ומנדלבליט ביקש לחשוב על הכל לילה אחד. כל התגלית העיתונאית המסעירה של ברוך קרא נראית כמו עוד ספין של נתניהו להגיד שמנדלבליט הגיש נגדו כתבי אישום בגלל שהוא תומך בגבי אשכנזי, כלומר בכחול לבן, ונתניהו מפחד שהם ינצחו אותו בבחירות וסופסוף הוא יפסיק להיות ראש ממשלה ואולי גם יישלח למאסר. אני לא מאמינה שבדיוק שבועיים לפני הבחירות מפרסמים את הקלטות של מנדלבליט ואשכנזי בגלל שאיזה עיתונאי נהיה פתאם נורא חרוץ. ברור שמישהו הדליף את המידע הזה כדי לעזור לנתניהו, ולהשאיר אותנו ברפובליקת הבננות הגזענית והדוחה שהוא עשה ממדינת ישראל, שפעם היתה מדינה שלא התביישתי בה ועכשיו נראית כמו אחוזה פיאודלית שבה מושל ביד רמה האדון הפיאודלי נתניהו, שנתיניו הכנועים מביאים לו דורונות ומתחנפים אליו ולגברת, ושרים לו היושב במרומים כאילו הוא בעצמו אלהים. שליטים דמוקרטים אמיתיים לא מארגנים לעצמם עצרות חנופה מביכות כאלה, ואל תגידו לי טראמפ כי טראמפ הוא באמת לא דמוקרט והוא הפך את ארצות-הברית למדינה שרבים מתושביה מתביישים בה. מה הטעם להגן על עקרונות כלליים כשיש בן אדם כמו נתניהו שאין לו שום מעצורים ושום בושה והוא גורר את ישראל פעם שלישית לבחירות בתקוה שהוא יישאר ראש ממשלה ויוכל לבקש שוב חסינות או להעביר חקיקה שבכלל תבטל את התביעה. אנחנו נלחמים על הקיום של ישראל כמדינה דמוקרטית וזאת מלחמה לחיים ולמות, ואין זמן להיות נחמדים לסגלים ולריקלינים שביום שהם יוכלו הם יזרקו את כולנו לבית סוהר כשנעז לפתוח את הפה. חנפני החצר של נתניהו הם האויבים שלנו, ואי אפשר להתייחס אליהם כמו לקולגות, ולו מהסיבה הפשוטה שהם לא קולגיאלים, אלא לבני מינם בלבד.