שלום לך מר נתניהו. אני לא מרבה לפנות אליך ישירות, עקב מיעוט הסיכויים לזכות בהקשבה, אבל הפעם אני לא מסוגלת להימנע מכך. הנפנוף שלך בתמונותיהם של שירי ביבס וילדיה שנרצחו מקומם ומרתיח בצורה שאי אפשר לשאת, ולא פחות מקוממים הדיבורים שלך שלא נעבור לסדר היום וכיו"ב. אין לך שום זכות להציג את עצמך כמי שמדבר בשם משפחת ביבס. עופרי ביבס, אחותו של האלמן והאב השכול ירדן, אמרה בשם אחיה וכל משפחתה שהם אינם רוצים נקמה, והם לא מינו אותך לנקום בשמם, וודאי לא לנצל את אסונם כדי לקדם את ענייניך הפוליטיים, שזה הדבר היחיד שאתה מסוגל לחשוב עליו, וכל דבר הוא מבחינתך אמצעי לקידום עצמך וענייניך. אבל אין לך זכות להשתמש באסונה של משפחת ביבס, לא רק מפני שאין לך סמכות לכך, אלא מפני שאתה אחראי לאסונה של משפחת ביבס. לא אתה רצחת את בני המשפחה, אבל אתה הפקרת אותם ואת כל בני קיבוץ ניר עוז שלוש פעמים: פעם אחת כאשר לא דאגת להגן על ישובי עוטף עזה ולמנוע מהחמאס לפלוש אליהם, ופעם שנייה כשבמשך שעות רבות לא דאגת שיגיע צבא להציל את ניר עוז, שזה בלתי נתפס איך קרה דבר כזה, שאתה אפילו לא מאפשר לחקור כהלכה מה קרה ולפחות להפיק לקחים לעתיד, ופעם שלישית כשלאחר החטיפה לא עשית שום מאמץ לשחרר במהרה לפחות את האמהות והפעוטות שנחטפו מחדר השינה שלהם. כשהגיעה העסקה הראשונה שירי ביבס וילדיה כבר לא היו בין החיים. הזמן שלהם אזל. מאז נרצחו ומתו בגללך עוד עשרות חטופים, שבמקום לעשות הכל כדי להציל אותם, עשית הכל ועדיין אתה עושה הכל כדי לטרפד עסקה לשחרורם של החטופים שעדיין בידי חמאס. פעם אתה מדבר על כיבוש רפיח, בפעם אחרת על הישארות בציר פילדלפי, ופעם שלישית על משהו אחר, אבל תמיד אתה מספר שאנחנו כפסע מנצחון אם רק נפקיר את החטופים עוד קצת. ושיא השיאים היה כשאמרת שהם סובלים אבל לא מתים. הם כן מתים, עשרות מהם כבר מתו בגללך, בנוסף לכל קרבנות ה-7 באוקטובר, שדמם על ידיך, כי הזהירו אותך ואתה פיטרת את שר הביטחון שהזהיר, ועכשיו פיטרת גם את הרמטכ"ל שהתחנן אליך שתקבל אותו לשיחה ואתה התחמקת ממנו, ואתה ממשיך לנסות לפטר את ראש השב"כ וראש המוסד ומכפיש אותם ללא הפסקה, כי הם אמרו לך מזמן שצריך לשלם את המחיר הנדרש ולהשיב את החטופים, ואתה סירבת ורק יצאת נגדם ברשעות ובשפלות כפי שאתה נוהג תמיד, במאמץ אינסופי לגלגל על הכפופים לך את אשמת ההפקרה שלך, ואשמת התמיכה בחמאס כנגד הרשות הפלשתינית, והכספים שדאגת שיועברו אליהם ושבהם הם בנו מנהרות ומחרטות לייצור רקטות. וגם כאשר הנשיא ביידן הציע לך להחליף את חמאס ברשות הפלשתינית בגיבוי סעודיה והאמירויות, הצעה שיכלה להביא לסילוק חמאס מהרצועה, לא רק שסירבת אלא מיד התחלת להסית נגד הרשות הפלשתינית וטענת טענת שקר שאין הבדל בינם לחמאס, למרות שאיתם יש לנו תיאום בטחוני והם מוכנים למדינה פלשתינית בגבולות הרשות הפלשתינית בעוד שחמאס רוצה את ארץ ישראל כולה ושואף להשמיד את היהודים שחיים בה. אבל אתה תמיד העדפת את חמאס על הרשות הפלשתינית, וגם כעת אתה מעדיף את חמאס, גם אם אינך מעז לומר זאת במפורש, אבל זאת המשמעות האמיתית של הסיסמה האווילית שלך "לא חמאסטאן ולא פתחסטאן", זו המשמעות של דחיית ההצעה של ביידן לפתרון המצב בעזה. יש רק או חמאס או רשות פלשתינית ואם לא בוחרים ברשות בוחרים בחמאס וזה מה שאתה עושה, דואג שלא יהיה שום גורם שלטוני ברצועה שאיננו חמאס, ובכך מנציח את שלטון חמאס. אתה הפקרת את תושבי עוטף עזה לידי החמאס, אתה לא דאגת להגן עליהם, ואסור לך לחלל את זכרם של הקורבנות, ואוי לך אם תעשה באסונם שימוש כדי להפקיר את החטופים פעם נוספת למטרה היחידה שמעניינת אותך, שהיא שימור ממשלת הזוועה שהקמת, ושהביאה עלינו אסון וממשיכה להביא עלינו אסונות. שלא תעז לנצל לטובתך את זכרם הקדוש של בני משפחת ביבס. יש רק שני דברים שמותר לך לעשות: לבקש סליחה ולהתפטר.
