יום ראשון, 24 בפברואר 2013

ונהפוך הוא


נכתב ביום ה-14 ביוני 2009 בערבו של נאום בר-אילן ופורסם לראשונה באדיבות יובל דרור בבלוגו. כמדומני שלא הרבה השתנה מאז, חוץ מזה שהכלבים הזקנים הלכו לעולמם ואושר נכנס לחיי ובתי הבכורה למדה משפטים ובתי הצעירה נישאה ונסעה ללמוד באנגליה. כן, בחיינו הפרטיים עוד משהו משתנה לפעמים, אבל עדיין נתניהו, והתנגשויות דמים עם הפלשתינים, עדיין אנו שומעים שאין עם מי לדבר, ואין תקוה באופק. ובכל זאת פורים שמח לכל קוראיי.


בסוף תמיד יש תחת

לא חשוב כמה ההתחלה של החדשות גרועה: אחמדינג'אד נבחר ברוב עצום, צפון קוריאה שיגרה טיל גרעיני, ברעידת אדמה נהרגו חמישים אלף איש, בסוף של החדשות תמיד יהיה תחת. זאת אומרת, תחת  חדשותי, למען איכות הסביבה, או נגד המלחמה, או נגד התחממות כדור הארץ והיעלמות הקרחונים, או תחת של קנצלרית או זמרת, אבל בסוף תמיד צריך תחת. לפעמים אפילו יש הרבה, אם זו הפגנה או צילום המוני. תחת זה נורא מצחיק. אנשים מאד אוהבים לראות תחת. מאז שילדים הולכים לגן הם נורא אוהבים לראות למישהו את התחת. זה גורם להם לחייך, בניגוד לפרצוף שגורם לחייך רק אם מכירים אותו אישית, לתחת אפשר לחייך גם אם לא מכירים אותו בכלל.
כולם כמובן יודעים שבסוף של החדשות יש תחת כי אנשים נורא אוהבים לראות תחת, ואם הם יודעים שיש בסוף תחת יש סיכוי שהם יצלחו את נאום הניצחון של אחמדינג'אד, את כתבנו בכנסת מראיין ח"כ שבחיים לא ראינו על רגשותיו כלפיי נאום נתניהו, אולי אפילו את נאום נתניהו בעצמו (שפחתכם הנאמנה נשרה ויצאה לטיול עם הכלבים בעמק המצלבה המחשיך, ואבוי, הפסידה המון תחת). אבל כולם צריכים להעמיד כמובן פנים שהם צופים בחדשות בשביל אחמדינג'אד ונתניהו, ולא בשביל לראות תחת. למרות שכולם מחכים לתחת, שתודו, זה הרבה יותר מעניין מנאום נתניהו, למרות שגם תחת, כמו נאום נתניהו, הוא לרוב חזרה על אותה תבנית בלי הרבה שינויים, למעט הגודל והגוון. 
לכן נותנים תמיד בהקדמה של החדשות פיתיון של תחת על אופניים בצילום מרחוק, ואז כולם מחכים כל נאום נתניהו שייגמר ויראו כבר את התחת. כמובן יכלו להראות את התחת מיד בהתחלה, אבל אז מי בכלל היה נשאר לנאום נתניהו, שתמיד מתחיל כמה דקות אחרי שמונה בערב, בשביל שישדרו בשידור ישיר במהדורת החדשות, ותמיד נתניהו מדבר הרבה והצפייה בתחת נורא מתעכבת, ועד שזה מגיע אפשר כבר להישבר.
ומכיוון שכולם צריכים להעמיד פנים, תמיד אומרים, כמו שראיתי בסוף בערוץ 1, כשחזרנו מהטיול הארוך בעמק המצלבה, "העירום נועד להדגיש את השבריריות של האדם מול הטבע", או משהו מעין זה, ובדיוק כשנאמרו המלים "השבריריות של האדם" התמלא המסך בתחת שרירי ומוצק במיוחד שבדיוק ירד מהאופניים שעליהם הוא רכב בעירום למען איכות הסביבה. מי שרוצה להראות את שבריריות האדם שיראה תחת של סבתות, ולא תחת של טור דה פראנס, אם כי תחת של סבתות מעדיף את עצמו בחודשי הקיץ לא עירום על מרכב של אופניים אלא עטוף בכתונת לילה מכותנה ונח על הכורסה שמול הטלויזיה, במקום שאפשר אחרי הצפייה בתחת האחרון להניח את הראש שבמעלה התחת אחורה ולעצום את העיניים ולחלום על עולם שבו החדשות כולן תחת, מן הפתיח ועד הקרחון האחרון.