בַּחֲתֻנָּה שֶׁלָּךְ הִגִּישׁוּ עוֹפוֹת נְטֻלֵּי כְּנָפַיִּם
כָּמוֹךְ.
אֶת הַכְּנָפַיִּם הִגִּישׁוּ פְּרִיכוֹת צְלוּיוֹת בְּרֹטֶב
הָאוֹרְחִים גָּרְסוּ אוֹתָן עִם הָעֲצָמוֹת.
הַחֲתֻנָּה הִתְקַיְּמָה בַּמַּרְתֵּף כִּי מִמֵּילָא הָיָה כְּבָר חֹשֶׁךְ
חֲדַר הַיִּחוּד הָיָה בַּמַּעֲלִית וְנָסַעְתֶּם לְמַעְלָה וּלְמַטָּה
מִן הַגַּג לַמַּרְתֵּף.
אִמֵּךְ תָּקְְעָה לָךְ מַכְבֵּנָה בַּשֵּׂעָר וְשָׂרְטָה אֶת קָדְקָדֵךְ
בַּעֲלֵךְ הַטָּרִי שָׁלַף אוֹתָה וְהֶחֱלִיק אֶת שְׂעָרֵךְ.
פָּתַחְתְּ אֶת הַמַּתָּנוֹת. הָיוּ שָׁם מַפּוֹת רְקוּמוֹת שֶׁאָהַבְתְּ.
הָיִית עֲיֵפָה. סֵרַבְתְּ לִסְּפֹּר אֶת הַכֶּסֶף.
מחוה לשיר של ענת לוין שפורסם בגלריה, הארץ, 5.3.2013:
ענת לוין
בְּגִיל שְׁמוֹנֶה-עֶשְׂרֵה הִגִּיעָה עֵת לְהִתְחַתֵּן.
נִמְצָא חָתָן, נִתְפְּרָה שִׂמְלָה
(מְעַט צְמוּדָה מִדַּי. הַתּוֹפֶרֶת אָמְרָה:
תָּרִימִי וְתּוֹרִידִי אֶת הַיָּדַיִם כְּמוֹ צִפּוֹר, זֶה יִתְרַחֵב)
שָׂכְרוּ אוּלָם קָטָן וְלַהֲקָה, נִגְּנוּ אַרִיס סַאן
וְרָקְדוּ, אַתְּ פָּרַשְׂתְּ יָדַיִם לְמַעְלָה וּלְמַטָּה
וּלְכָל הַכִּוּוּנִים וְלֹא הוּקַל לָךְ.
הָיָה עוֹף.
(מתוך "מִפֶּה לְפֶה" הוצאת קשב)
