יום שישי, 15 במרץ 2013

ספר תרגומי קפקא שלי



אתמול קיבלתי מבית הדפוס את עותקי ספר תרגומי קפקא שלי, שכולל את ארבעת סיפורי הקובץ "אמן רעב", הקובץ האחרון שקפקא ערך והגיה בטרם מותו, והתפרסם כבר חודשיים אחרי מותו, באוגוסט 1924. הרבה שנים חלמתי לפרסם בספר תרגומים חדשים לסיפורים האלה: צער ראשון, גברת קטנה, אמן רעב ויוזפינה הזמרת, שפירסמתי בבלוג וזכיתי לקוראים רבים וטובים, אבל בכל זאת הקריאה בספר היא חוויה שונה, ואני מאד אוהבת ספרים ורציתי מאד לעשות ספר יפה לכבודו של קפקא ולכבוד הקוראים. ביקשתי מהציירת תמר אסף, שהיכרתי כשעבדה על פרוייקט של ציור חיות התנ"ך והיכרנו דרך האינטרנט, שתכין ציורים לסיפורי "אמן רעב", שאליהם צירפתי כמה טקסטים נוספים של קפקא: הסיפור "דו"ח לאקדמיה" והטקסטים "שתיקת הסירנות" וה"נאום על השפה היהודית", וגם סוף דבר שמסביר את השקפתי על הסיפורים, ותמר ציירה במיוחד לספר שבע תמונות יפהפיות שמעטרות אותו וגם מפרשות את סיפוריו של קפקא בדרכה. הספר עוצב והודפס במפעלי דפוס כתר, יש בו 109 עמודים על נייר כרומו בכריכה קשה, והוא מתאים גם כמתנה.

אפשר לשלוח המחאה בסך 80 ₪ לענת פרי, ת"ד 4279, ירושלים 91042, ולקבל את הספר בדואר רשום. 

מתוך הספר:

אמן טרפז - ידוע שאמנות זו, המבוצעת במסגרת במות המופעים הגדולות, היא אחת מהקשות ביותר בין כל אלה שבהישג ידו של אדם - תחילה רק מתוך שאיפה לשלמות, מאוחר יותר מתוך הרגל שהפך רודני, כונן את חייו כך, שכל עוד עבד באותו עסק, נשאר יום ולילה על הטרפז. יתר צרכיו המאד מועטים סופקו באמצעות משרתים שהחליפו זה את זה, אשר השגיחו מלמטה, וכל מה שנדרש למעלה העלו והורידו במתקנים שנבנו במיוחד. מאורח חיים זה לא נגרמו קשיים מיוחדים לסביבה. רק במשך הקטעים האחרים בתכנית קצת הפריע, שהוא, אי אפשר היה להסתיר זאת, נשאר למעלה, ואף שבזמנים כאלה הוא התנהג לרוב בשקט, פה ושם תעה אליו מבט מן הקהל. אבל ההנהלות סלחו לו על כך, מכיוון שהיה אמן יוצא מן הכלל ללא תחליף. כמובן גם הבינו, שלא מכוונה רעה הוא חי כך, ובעצם רק כך יכול היה לכפות על עצמו תרגול מתמשך, רק כך יכלה אמנותו להשתמר בשלמותה.

[מתוך פרנץ קפקא/ צער ראשון]