התעללות איננה רכילות

עכשיו שלחו את ראש מערך ההסברה לשעבר להתמודד עם המשבר. לא מסע תעמולה אנטישמי ארסי ולא חרם על ישראל: האיום שנדרש הפעם לכישוריו של ניר חפץ הוא תביעות הפיצויים של עובדי ניקיון ותחזוקה בבית ראש הממשלה, שכללו תיאורים כיצד אשת ראש הממשלה התעמרה בהם, והזעיקה אותם באישון לילה מביתם למעון ראש הממשלה כדי להחליף את שקית החלב או לחמם את המרק. קודם הסתפקו בעורכי-דין, אבל הם לא עמדו בפרץ ועכשיו הזעיקו מסבירן מוסמך. שהוא ללא ספק איש מקצוע למופת. מסביר שמדובר בתביעות כספיות אבל שלכך מוסיפים בכוונה תיאורים צבעוניים שמכפישים את אשת ראש הממשלה, והכל כדי לפגוע פוליטית בראש הממשלה. טענה קצת עקמומית: הרי לא חסרות סיבות למתוח ביקורת על ראש הממשלה, ולא חסרים מותחי ביקורת כאלה, שאף ראש הממשלה מודה בצדקתם: בעצמו הודה שמחירי הדיור בישראל ויוקר המחיה רק האמירו מאז נבחר לכהונתו האחרונה, ומוסכם על הכל שאלה הנושאים שמטרידים את הציבור יותר מכל, ומדוע ייטפלו דוקא לאשתו, אם ראש הממשלה הוא המטרה? והאם באמת פוגעים הפירסומים בנתניהו, או שמא הם מעוררים כלפיו דוקא חמלה? כפי שאמר איש חדשות ידוע לעוזרת התובעת ליליאן פרץ: "נשמע שאת ממש מרחמת על ראש הממשלה" והיא השיבה: "נכון". לא בדיוק חתרנית בלתי-נלאית כנגד נתניהו.

קשה לצפות באיש מקצוע מכובד שניהל מערכות מדיניות סבוכות מתגולל על עובדים שמרויחים את לחמם בעבודת כפיים כפויית טובה. קשה לראות גם ראש ממשלה שנלחם בעובדיו כאילו היו האויב. זה לא מיוחד כמובן לעובדים המשרתים אותו אישית. אחד מיסודות מדיניותו של נתניהו היא להציג את העובדים כסכנה למדינה ולשבור אותם, במטרה להרע את תנאי שכרם ועבודתם. מדיניותו של נתניהו היא בהחלט מדיניות שיוצרת ניכור ושנאה בין מעסיקים ועובדיהם: מדיניות של הפרטה ושבירת איגודים מקצועיים, לכן קשה לקבל בשיוויון נפש את ההתעמרות בביתו בעובדים. היא איננה עניין פרטי: התעללות בעובדים והטרדתם בשעות המנוחה היא בכל מקרה עבירה על חוק שעות עבודה ומנוחה אם לא גרוע מכך. אבל בנוסף לכך אי אפשר שלא לתהות האם האידיאולוגיה הפוליטית של שבירת עובדים ודיכוים המאפיינת את ראש הממשלה איננה חושפת כאן את פרצופה האמיתי במלוא זדונה ושפלותה, האם אין הדברים האלה מעידים חלילה על הדרך שבה רואה ראש הממשלה יחסי מעביד ועובדיו? האם זו הדגמה למה שאמר יו"ר ועד עובדי נמל חיפה לכתב חדשות ערוץ 10 אבי עמית, שראש הממשלה רוצה כאן מדינה של אדונים ומשרתים? יפה שלא אמר אדונים ועבדים, כי כך נשמעים חייהם של העובדים בבית ראש הממשלה. הרי לו היה מדובר רק באישיות בעייתית של אשת ראש הממשלה, אפשר היה, לאחר מקרים חוזרים ונשנים, למצוא איזשהו פיתרון, להעמיד לגברת נתניהו גבולות, לומר לה שהיא בשום אופן לא תצלצל באישון לילה לאב הבית כדי לדרוש ממנו חלב בקרטון כי כך אין מתנהגים, במקום ליטול את השפופרת ולומר לעובד שיקום ממיטתו בשלוש בלילה וייסע להביא חלב בקרטון, כדי שאשת ראש הממשלה תירגע. במקום לגייס את ראש מערך ההסברה של ישראל לשעבר ואת כישוריו המקצועיים כדי להתגולל על אנשים שהתפרנסו בעמל כפיהם וקיבלו יחס מחפיר ומבזה, שרמס את כבוד האדם שלהם, ראוי היה לראש הממשלה להסתפק בהודעה צנועה לתקשורת שהדברים יתבררו בבית המשפט, ולהבהיר לרעייתו בלשון שאיננה משתמעת לשתי פנים שאיננה יכולה להתייחס כך לעובדים, שההתנהגות הזו היא בלתי נסבלת וחייבת להיפסק מיד. במחשבה שנייה לא רק את היחס לשכירים מתוה נתניהו באופן שכזה, אלא כל פעילותו כראש ממשלה היא כזו: במקום הפסקת בנייתן של התנחלויות חדשות ונסיגה משטחי הרשות הפלשתינית, אנו עדים לאינסוף מאמץ תעמולתי כדי להטיל את האשמה על הפלשתינים – מבלי שהדבר משכנע איש מלבד המשוכנעים מראש - וניסיון להתנקם בהם בדרכים עקמומיות. להכפיש ולנקום ולרמוס את הזולת זו התנהגות שמעניקה סיפוק רב למתנקם, אבל לא שום תועלת מעבר לכך. במקום להשקיע אינסוף מאמצים בהדיפת ביקורת צודקת, עדיף להשקיע מעט מאמץ בהקשבה ובניסיון לתקן.