יש אומרים שהמלה אוֹדְרַדֶק מקורה בסלאבית, ועל יסוד זה הם מבקשים
להוכיח את היווצרות המלה הזו. אחרים סוברים שמקורה בגרמנית, ושהיא רק מושפעת מן
הסלאבית. אבל אי הוודאות של שתי המשמעויות מאפשר להסיק בצדק, שאף לא אחת נכונה,
לפחות אף לא אחת מאפשרת למצוא את משמעות המלה.
כמובן איש לא היה עוסק במחקרים שכאלה, לולא היתה במציאות יֵשׁוּת
שנקראת אוֹדְרַדֶק. הוא נראה בערך כמו סליל חוטים שטוח דמוי כוכב, ובעצם הוא גם נראה
מְצֻפֶּה חוטים: אמנם רק קטעי חוטים קרועים, ישנים, סבוכים זה בזה אבל גם שזורים
זה בזה, מסוגים וצבעים שונים. אבל זה לא רק סליל, אלא מאמצע הכוכב יוצא מקלון
רוחבי ולמקלון זה מחובר בזוית ישרה עוד אחד. בעזרת מקלון שני זה מצד אחד, ואחת
מקרני הכוכב מצד שני, יכול כל זה לעמוד זקוף כמו על שתי רגליים.
יכול אדם לנסות להאמין, שלדמות זו היתה קודם צורה מועילה כלשהי וכעת
היא רק שבורה. אבל נראה שלא זה המקרה: לפחות אין שום סימן לכך: בשום מקום אין
רואים התחלות או נקודות שבר, שיכלו לרמוז למשהו מעין זה. אמנם הכל נראה חסר טעם,
אבל מושלם בסוגו. מלבד זאת אי אפשר לומר יותר מכך, כי אודרדק זריז באופן בלתי רגיל
ואי אפשר לתפוס אותו.
הוא נמצא לסירוגין בקומת הגג, בחדר המדרגות, במסדרונות, בפרוזדור.
לעתים אינו נראה לעין במשך חודשים, מאחר שהשתכן בוודאי בבתים אחרים. אבל אז הוא מוכרח
לשוב לביתנו. לפעמים כשיוצאים מהדלת והוא בדיוק נשען על מעקה המדרגות, מתחשק לדבר
איתו. כמובן אין מציגים לו שאלות קשות, אלא מתייחסים אליו – קומתו הזעירה מפתה לכך
– כמו לילד. "אז איך קוראים לך?" שואלים אותו. "אודרדק", הוא
אומר. "ואיפה אתה גר?" "אין מקום מגורים קבוע", הוא אומר
וצוחק: אבל זה רק צחוק, שיכול להפיק מישהו חסר ריאות. הוא נשמע כמו רשרוש בעלים נושרים.
בכך מגיעה השיחה לקצה. מלבד זאת לא תמיד אפשר לקבל אפילו את התשובות האלה: לעתים
קרובות הוא אילם לזמן רב, כמו הקרש שנדמה שהינו.
לשוא אני שואל את עצמי, מה יקרה איתו. האם הוא יכול למות? לכל דבר
שמת, יש קודם לכן סוג של תכלית, סוג של פעילות, ולכן הוא נשחק. זה לא נכון לגבי
אודרדק. האם הוא יסתחרר במורד המדרגות עם פקעת חוטים מושחזים לפני רגלי בניי ובני
בניי? כמובן שאיננו מזיק לאיש, אבל המחשבה שהוא עוד ישרוד אחריי היא כמעט מצערת
עבורי.
הסיפור הופיע לראשונה בקובץ "רופא כפרי" בשנת 1920.
לאודרדק אין ריאות ולכן הוא לא יחלה בשחפת ולא ימות. עצוב לחשוב על
הדברים שיישארו אחריך, אלה שצחוקם נשמע כמו רשרוש בעלים נושרים.
