מורשת רבין

יצחק רבין נרצח מפני שהיה אהוב. יגאל עמיר עצמו העיד על כך, שיכול היה לרצוח את שמעון פרס, אבל חשב שחשוב יותר לרצוח את יצחק רבין, כי הוא היה מנהיג אהוב ונערץ. הפופולריות של רבין יצרה בעיה למתנחלים, לכן מאד שימח אותם שרבין נרצח, והרצח הזה שהצליח כל כך הוא הנשק של המתנחלים כלפי השמאל, להפחיד אותו עד מות, כדי לכפות עליו את רצונם. כשמואב ורדי ריאיין את דניאלה וייס על הרצח היא לא יכלה להסתיר את הסיפוק והעונג שהרצח גרם לה וגורם לה עד היום, ודיברה על יגאל עמיר כעל "צעיר שזירז הליכים", והרג את רבין מיד במקום לחכות שהמתנחלים יגיעו לשלטון וינהיגו בישראל דיקטטורה שבה כל מי שיתנגד לדעתם יועמד למשפט ויוצא להורג, שזה לדעתה של דניאלה וייס מה שההיסטוריה תעשה, אבל כבר אין צורך בהיסטוריה, כי יגאל עמיר כבר קיצר הליכים ורצח את רבין, ולדניאלה וייס רק נותר להתמוגג מכך שיותר איש לא יעז להפר את חזון ארץ ישראל השלמה שלה, וכשהיא אומרת שרגע הרצח הוא הרגע שבו נמנעה חלוקת הארץ, אי אפשר שלא לשמוע בקולה את שמחת רצח רבין שלה, שמחה שאין כמוה. דניאלה וייס ממששת בידיה אבנים ומנופפת בהן לעברו של מואב ורדי באיום שמי שיחזיר אפילו אבן, צריך לצפות גם כן לגורלו של יצחק רבין. היו כמה עיתונאים שהתייחסו לדבריה, אבל לא נראה שהם מאד הזדעזעו. דניאלה וייס היא כבר נורמה. מי שמביט בדניאלה וייס ומקשיב לה יודע שרצח של מנהיגים בלתי רצויים למתנחלים הוא חלק בלתי נפרד ממדיניות המתנחלים וחזונם, וזו איננה אפשרות אלא עובדה.

לפעמים כשחיים חיים נורמליים בשכונה בורגנית, אפילו בעיר כמו ירושלים, שוכחים שיש אנשים כמו דניאלה וייס ושהם שם, מתירים את דמנו ומצפים בשמחה לרגע שבו מישהו יקצר הליכים וירצח מנהיג שמאל. כמובן רק אם זה יהיה מישהו אהוב ונערץ כמו יצחק רבין, שלכן היה כל כך מסוכן למתנחלים. הם יסיתו נגדו עד שיירצח ויסיתו נגדו עוד יותר אחרי שיירצח, כדי להצדיק את הרצח גם מראש וגם בדיעבד.

המתנחלים הסיתו בלי גבול נגד רבין והתירו את דמו לפני שנרצח, ומרגע שנרצח הגבירו שבעתיים את ההסתה נגדו כדי להצדיק את הרצח. עשרים שנה אחרי שרבין נרצח ומנהיגיהם המופקרים שולטים במדינה ללא מעצורים, הם ממשיכים להאשים את יצחק רבין בכל פיגוע טרור ובכל טיל, הם מאשימים אותו קדימה ואחורה בהטבעת אלטלנה ובחורבן הארץ, וכך הם מנסים לרחוץ את ידיהם מן הרצח, אבל הרצח נדבק לידיהם. לבובת הוודו יצחק רבין של המתנחלים אין שום קשר ליצחק רבין האיש. הנערים שצועקים בטירוף חושים שרון נהיה צמח, רבין קיבל כדור, אינם מתייחסים לשום אדם אמיתי. הם רק מבצרים את שנאתם מפי מי שמנסים למחוק את אשמתם. אבל האשמה איננה ניתנת למחיקה.

יצחק רבין האיש אמר שלא אכפת לו לנסוע לגוש עציון עם ויזה. זה ההבדל בין לאהוב לבין לשלוט. המתנחלים מדברים על אהבה, אבל נלחמים על שליטה ומפיצים שנאה, שנאה שאין לה סוף. גם כשהם מתחסדים ומתנחמדים קנה הרובה שלהם מציץ מתחת לשרוול, לרגע אינם חדלים מלנפנף באיום הרצח. אם תשחקו לפי הכללים, אומר אחד מהם, אז לא יהיה רצח. לשחק לפי הכללים, אומר נציג המגזר שסיסמתו היא הפרו תורתך, שמאז התגלה לעינינו על גבעות קדום היה עסוק ללא הרף בשבירת כל כלל וכל חוק ומוסר, מאין עולים להר הבית ועד לא תרצח, דבר לא השאירו על מכונו. אי אפשר לצפות במנהיגי המתנחלים מבלי להבין שהתנחלות איננה רק שלמות הארץ, ולא רק מלחמת נצח ושפיכות דמים. התנחלות היא הרס הדמוקרטיה, הרס שלטון החוק, הרס ההסכמה החברתית, הרס הסובלנות והחמלה והאנושיות. וכל מה שההיפך מהתנחלות הוא מורשת רבין.