רוצחי משפחת דוואבשה עדיין חופשיים

כמו נתניהו גם אני שמחה שהשב"כ פיענח בתוך ימים אחדים את רצח בני הזוג הנקין ועצר את החשודים. למצוא רוצחים ולעצור אותם זה אחד התפקידים החשובים ביותר של המדינה, ויש בהחלט לברך על כך שהרוצחים נתפסו בתוך מספר ימים מאז רצחו את בני הזוג לעיני ילדיהם, שניצלו בנס. אבל גם בערב הזה, אחרי רצח כפול נוסף של יהודים בעיר העתיקה בירושלים, אני זוכרת ולא שוכחת, שהרוצחים של משפחת דוואבשה מהכפר דומא עדיין חופשיים, יותר מחודש לאחר ששרפו את בית המשפחה ורצחו את האב והאם והתינוק, והותירו את הבן הקטן פצוע קשה ויתום משני הוריו. ואם יכולנו אולי לחשוב, שבמקרה הזה השב"כ איננו מצליח למצוא את הרוצחים, הרי הודיע לנו שר הביטחון, דברים שהתקשיתי להאמין למראה עיניי כשקראתי אותם בעיתון, שידוע לכוחות הביטחון מי הרוצחים, אבל אין עוצרים אותם, כדי לא להסגיר מקור. אפשר להבין שלא מעמידים לדין עבריינים קלים כדי לא להסגיר מקורות, אבל להניח לרוצחים מסוכנים ביותר להסתובב חופשי ולא לבוא על עונשם כדי שלא להסגיר מקור? קשה לדעת מה גרוע יותר, שאין מתביישים לנהוג כך, או שאין מתביישים להודות בכך, שדם ערבי מבחינתה של מדינת ישראל הוא הפקר. איש איננו מתחייב שלא ינוח ולא ישקוט עד שרוצחי ערבים ייתפסו ויובאו לדין.

הערב מפגינים המתנחלים מול בית ראש הממשלה. איזו מין הפגנה זו? הרי המתנחלים תומכים בממשלתו, ובעצרת נאם השר חיים כץ, שקרא להחמיר את הענישה. למי הוא קרא? הרי הוא הממשלה, ויכול להביא לכנסת כל חוק שהוא מעוניין בו. האם הוא מפגין נגד עצמו? נגד המחבלים? זו איננה הפגנה אלא מפגן שנאה לערבים ותאוות נקמה, של מי שכל חייהם סובבים סביב הפגיעה בערבים, והם מנצלים לכך כל הזדמנות. הרי גם לפני מעשי הרצח האחרונים הורה נתניהו לנהוג בזורקי אבנים פלשתינים, ולו גם ילדים, ללא רחמים.

מאז הבחירות כבר אינני מצליחה לראות נאום של נתניהו בלי להיזכר בו מודיע שהערבים נעים בכמויות אדירות לקלפיות, ואיננו מאמין בעצמו במה שהוא אומר. האיש שמעולם לא ראה בערבים אזרחים לגיטימיים, איננו מסוגל לנהוג כלפיהם בצדק, כי תפיסת הצדק הדיפרנציאלית שלו איננה כוללת אותם. זה בולט במיוחד בגלל הצדקנות וההתחסדות המאפיינים אותו כל כך. הרי בכל הזדמנות, ראויה או בלתי ראויה, הוא מקפיד לשבח לכאורה את עמנו ובעצם את עצמו, רק כדי לגנות את הפלשתינים. כך לא התבייש לגנות את הרשות הפלשתינית שלא גינתה את רצח בני הזוג הנקין, בטענה ש"אנחנו גינינו את הרצח בדומא". מי זה אנחנו? באמת יפה שממשלת ישראל ונתניהו עצמו גינו את הרצח בדומא. תמיד יפה לגנות רצח. אבל תפקידה של ממשלה איננו מסתיים בגינוי הרצח, הוא רק מתחיל בו. ממשלה צריכה לתפוס את הרוצחים ולהעמיד אותם לדין ולתבוע מידיהם את דמי הנרצחים. תפקידה של הממשלה הוא לעשות צדק, עם כל קורבנות הרצח, כולל אלה שאינם יהודים ונרצחו בידי יהודים. לו היתה לבנימין נתניהו טיפת בושה הוא היה נמנע מלהזכיר בכלל את הרצח בדומא, שממשלת ישראל, כך על פי דברי שר הביטחון, יודעת מי מבצעיו אבל איננה עוצרת אותם, כלומר שההחלטה להניח לשורפי משפחת דוואבשה למות להלך חופשי היא החלטה ממשלתית שמגיעה הכי מלמעלה, מלשכת שר הביטחון וללא ספק בתיאום גמור עם לשכת נתניהו. ההתחסדות של נתניהו מלאה זדון.

גם בעניין הפיגועים נדמה כי כל התנהלותו של נתניהו איננה מכוונת אלא ליציבות שלטונו הארוך. המתנחלים שהוכו בבחירות האחרונות הם תומכים חיוניים להמשך שלטונו, ולכן הוא רגיש מאד להלך רוחם ולענייניהם. הערבים אינם מצביעים עבורו, ולכן הם אינם מעניינים אותו. הוא מגנה וגם משבח את עצמו על עצם הגינוי, ובכך מבחינתו סיים את תפקידו, כאילו היה נציג האו"ם ולא מי שעומד בראש פירמידת השלטון האפקטיבי בשטחי יהודה ושומרון וכמובן בישראל. והנורא מכל שהוא אפילו איננו מתבייש, כאילו חשב שאיש איננו רואה את האפליה הצועקת לשמיים, ואין שומע את דם הקורבנות הזועק מן האדמה.