לפעמים אני מתחזה למשוררת וכותבת שיר שמתחזה לשיר.
לרוב האנשים זה לא אכפת, הם אפילו מעדיפים
שאכתוב שירים ולא מאמרי דיעה או מחקרים או חוות דעת לבית המשפט,
למרות שכמה מהטובות ביצירותי הן חוות דעת לבית המשפט
מקום שבטעות חושבים שאיננו פואטי, והוא דוקא מקום פואטי מאד
לפחות משום שהוא מעניק זכות דיבור לנאשמים, גם לי
ואני, כשנותנים לי זכות דיבור, אני מנצלת אותה היטב.
לכן אני ממעטת לכתוב שירים, או להתחזות לכותבת שירים
שכותבת שירים שמתחזים לשיר
יותר מדי ביליתי בבתי משפט מכדי שאבלה בערבי שירה
עם משוררים, שכמו הפיות באגדת היפהפיה הנמה,
תמיד מי מהם נשאר בחוץ ולכן מקלל את אלו שבפנים
בקללות איומות, כמו למות ממדקרת פלך או לישון מאה שנה,
ואני אינני הולכת לשם, לא כשאני מוזמנת ולא כשאינני מוזמנת
לרוב אינני מוזמנת ואני שמחה להישאר בין קירות ביתי
ולכתוב שיר שמתחזה לשיר אבל איננו יודע אם הוא שיר או לא שיר
וגם לא במיוחד אכפת לו. אם מוכרחים לקלל ולריב
עדיף עם פיות, ולא עם משוררים.
