אין לי למי להצביע

 אני מעריכה את בני גנץ ומשה יעלון ויועז הנדל וצבי האוזר, שהם אנשים הגונים, אבל אני לא רוצה להצביע להם, כי יש לי דעות אחרות. אני רוצה כמובן להחליף את נתניהו. אני כל כך רוצה לסלק מחיינו את עלילות הדם ורעל ההסתה הבלתי פוסקת נגד היועץ המשפטי לממשלה ונגד גדעון סער ואפילו נגד איוב קרא שכל אשמתו היא שהוא לא תיאר לעצמו כמה אחיו הדרוזים יתרגזו על חוק הלאום, שכבר לא אכפת לי מי יחליף את נתניהו. כבר לא אכפת לי שהליכוד יישאר בשלטון, ולא אכפת לי שגדעון סער יהיה ראש הממשלה, למרות שמאד הרגיזו אותי הטיולים לחברון שהוא הכניס לתכנית הלימודים בתור שר החינוך, אבל אני כבר מעדיפה את סער על נתניהו. אני מעדיפה כמעט כל אחד על נתניהו. שיהיה מצדי ראש ממשלה מהליכוד, אבל שיהיה הגון וישר ונקי כפיים ובייחוד שיהיה נורמלי, שלא יראה בכל מקום אויבים ותככים, שבעצם משקפים את הנכלוליות שלו עצמו, ובייחוד משקפים טירוף שקשה מאד להכיל. ואני לא יודעת למי להצביע. אני אשמח אם בני גנץ יחליף את נתניהו. אני אפילו אשמח אם יאיר לפיד, שהוא בן אדם טוב, יחליף את נתניהו. אבל אני לא מסוגלת להצביע בשבילם. כולם יותר מדי ימניים בשבילי.

ולאבי גבאי אני ממש לא רוצה להצביע. כשהוא אמר שהשמאל שכח איך להיות יהודים הוא נשמע בדיוק כמו נתניהו, ולמה שאני אצביע למישהו שמדבר כמו נתניהו והוא אפילו לא ראש ממשלה. וחוץ מזה אני לא סובלת את איציק שמולי מסיפורה של שפחה, שחושב שהזכות העיקרית של הומוסקסואלים זה לנצל נשים עניות, וכל הזמן מדבר על כמה שהוא מסכן כי לא מספקים לו שפחת הולדה שתלד לו בנים בלי זכויות של אם. אולי גם בני גנץ ומשה יעלון תומכים בזה, אבל ממילא אני לא מצביעה להם אז פחות אכפת לי במה הם תומכים. אבל גם את מרץ אני לא סובלת, למרות שזאת לכאורה מפלגה בדעות שלי. לפעמים נדמה לי שדוקא מרץ שונאת אותי. אין שם הרבה אהבה לאנשים שלא מתאימים לתבנית מסוימת. אז מי נשאר? אולי אורלי לוי שהיא לפחות אשה שלא באה מהצבא ולא מדברת כמו גנרל, אבל אומרים שאולי היא לא תעבור את אחוז החסימה ואז הקול שלי יילך לאיבוד, ואולי היא תתאחד עם גנץ ולא בא לי להצביע לגנץ. ואני מאד רוצה להיפטר כבר מנתניהו, לפעמים נדמה לי שאם אשמע עוד פעם אחת שהיועץ המשפטי לא בסדר, ושגדעון סער זומם לעשות לו הפיכה, אני עלולה לשבור את הטלויזיה כמו במערכון המפורסם של אורי זוהר ואריק איינשטיין, ואולי לא יהיה לי כסף לקנות חדשה. כשכל כך רוצים להשיג משהו, צריך לעשות משהו בשביל להשיג את זה, הרי אי אפשר לשבת בבית ולתלוש שערות ולצפות שנתניהו יעוף מעצמו, אבל אני לא יודעת למי להצביע. אני בעד שתקום מדינה פלשתינית אמיתית במקום הרשות הפלשתינית, שאולי תצליח להשתלט גם על עזה, הלואי, ואני בעד חלוקת ירושלים, כי זה צודק שירושלים המערבית תהיה הבירה שלנו וירושלים המזרחית תהיה הבירה של הפלשתינים, ואני בעד ביטול חוק הלאום שאין בו שום צורך, כי הסעיפים שנתניהו מנפנף בהם כמו ההמנון והדגל נחקקו כבר אחרי קום המדינה, והסיבה היחידה שחוקקו את חוק הלאום היא הרצון לפגוע בערבים ולשלול את הזכויות הלאומיות שלהם להשתמש בשפה הערבית כשפה רשמית. מאד חשוב שיבטלו לגמרי את החוק הזה שחוקקו רק בגלל גזענות ושנאה. בני גנץ כבר הבטיח שיתקנו אותו, וגם יאיר לפיד הבטיח, שזה טוב, אבל קשה לי להצביע לאנשים שמדברים על ירושלים מאוחדת ומחכים כנראה לאיזה מעשה נסים שיאחד את העיר המפורדת הזאת שמסרבת להתאחד. בעצם הצבעתי פעם ליצחק הרצוג שהבטיח לשמור על נתניהו מאוחדת, וזה היה בעיקר מעורר רחמים. לא כל כך רציתי להצביע להרצוג, אבל הצבעתי לעבודה מתוך הרגל. עכשיו לא בא לי להצביע לאבי גבאי וגם אין שום מפלגה אחרת שאני רוצה להצביע לה. בני גנץ דיבר על תחבורה ציבורית בשבת, וזכויות של להט"בים, שהוא מתכוון כנראה בעיקר לזכות לשעבד נשים ולקנות תינוקות בכסף. במדינות אחרות זכויות להט"בים זו הזכות להינשא, אבל בישראל איש איננו מדבר על נישואים אזרחיים, שיכלו לעזור מאד גם להומוסקסואלים וגם לנשים, אבל האנשים שרוצים להיות ראשי ממשלה לא רוצים להרגיז את החרדים שאולי יצטרכו אותם בשביל להרכיב ממשלה, אז מראש לא נלחמים על זכויות שעלולות להרגיז את החרדים, ובכלל עניינים של נשים נחשבים למשהו שלא ראוי בכלל לפוליטיקאים רציניים להתעסק בו, ואולי היתה צריכה להיות מפלגה של נשים שתדאג לזכויות של נשים ותפעל לכך שבאמת יהיה שוויון לנשים ושבכלל יהיה שוויון במדינה. עכשיו מחשבה כזו היא רק דימיונית, ורק גנרלים מצליחים להקים משהו שאנשים רוצים להצביע בשבילו, והם מוכנים להתאחד סביב בני גנץ, שאני אשמח מאד אם הוא יצליח להעיף את נתניהו, ויהיה פתאם כזה שקט בלי הסתה ובלי כל הפרשיות והעסקים המלוכלכים. אבל למי אני רוצה להצביע בשביל להעיף את נתניהו אני ממש לא יודעת, וזה מצב די טיפשי.