הפואמה האחרונה של היינריך היינה הוקדשה לאי בִּימִינִי, המערבי באיי בהמה, שהיינה כמובן לא ביקר בו מעולם ועשאו למחוז-חפץ בעקבות סיפור אמיתי: גיבור הפואמה הוא חואן פונסה דה-ליאון, דמות היסטורית: זהו האדמירל הספרדי שהצטרף למסעו השני של קולומבוס, גילה את פוארטו-ריקו ופלורידה והעניק להן את שמותיהן היפים, ומאוחר יותר שם את פניו לאי בִּימִינִי כדי לחפש בו זהב, וגם למצוא בו מעין נעורים שעל קיומו באי שמע מפי מספרים אינדיאנים, אך הוא לא מצא באי דבר ונפצע מידי תושביו, פציעה שגרמה לו לשוב לאי קוּבָּה, שם מת מפצעו. מפיו של חואן פונסה דה-ליאון מְתַנֶּה היינה את צער הזיקנה ואובדן הנעורים, שדה-ליאון הקשיש מבקש בשיר להשיבם לו תמורת כל זהבו, אך מוצא רק את המות. מתוך הפואמה אני מתרגמת כאן את שיר הגעגועים לאי בִּימִינִי, שהיינה שם בפי המשרתת האינדיאנית של דה-ליאון, שמזמרת אותו בעודה מגרשת מעל פני אדונה את היתושים בעזרת זנבו של טווס:
צִפּוֹר קְטַנָּה קוֹלִיבְּרִי
נָא הַנְחִינוּ אֶל בִּימִינִי
אַת עוּפִי בָּרֹאשׁ וְאָנוּ אַחֲרַיִּךְ
בְּסִירוֹת נוֹשְׂאוֹת דְּגָלִים.
דָּג קָטָן בְּרִידִידִי
נָא הַנְחֵנוּ אֶל בִּימִינִי
אַתָּה שְׂחֵה בָּרֹאשׁ וְאָנוּ אַחֲרֶיךָ
נַחְתֹּר בִּתְּרָנִים מְעֻטָּרִים.
עַל הָאִי בִּימִינִי
תִּפְרַח חֶדְוַת אָבִיב נִצְחִי
וְעֶפְרוֹנִי זָהָב יָרִיעַ
בַּתְּכֵלֶת תִּירִילִי.
כְּמוֹ בַּסַּוָואנָה אֶת הַקַּרְקַע
מְכַסִים פְּרָחִים תְּמִירִים
שֶׁנִיחוֹחָם מְלֵא-תְּשׁוּקָה
וּשְׁלַל צִבְעֵיהֶם בּוֹעֲרִים.
וּמִתְנַשְׂאִים עֲצֵי דְּקָלִים
שֶׁמְנַשְּׁבִים בִּמְנִיפוֹתֵיהֶם
עַל הַפְּרָחִים שֶׁמִּתַּחְתֵּיהֶם
בְּמֶתֶק נְשִׁיקוֹת צְלָלִים.
עַל הָאִי בִּימִינִי
מַעֲיָן כֹּה חָבִיב לִי
מִמְקוֹרוֹת הַפֶּלֶא הַיְּקָרִים
זוֹרְמִים מֵימֵי הַנְּעוּרִים.
אִם כַּמָּה טִפּוֹת שֶׁל מֵי פְּלָאִים
עַל פֶּרַח קָמֵל מְטַפְטְפִים
שׁוּב הוּא נִפְתַּח וְשׁוּב הוּא יִפְרַח
בְּיֹפִי עֲדָנִים.
אִם כַּמָּה טִפּוֹת שֶׁל מֵי פְּלָאִים
עַל עָנָף כָּמוּש מְטַפְטְפִים
שׁוּב הוּא יָרוֹק וְנֶחְמָד לְמַרְאֶה
וּמוֹצִיא שׁוּב נִצָּנִים.
אִם יִשְׁתֶּה מֵהַמַּיִם הָאֵלֶה קָשִׁישׁ,
הוּא יִהְיֶה שׁוּב צָעִיר. אֶת הַגִּיל
מֵעָלָיו הוּא יַשְׁלִיךְ כְּמוֹ חִפּוּשִׁית
שֶׁאֶת מַעֲטֶפֶת הַזַּחַל תַּשִּׁיל.
כַּמָּה אֲפוֹרֵי שֵׂעָר שֶׁשָּׁתוּ
וְלִצְעִירִים בְּלוֹנְדִינִים הָפְכוּ
הִתְבַּיְשׁוּ לְמוֹלַדְתָּם לַחֲזֹר
בְּתוֹר צְהֻבֵּי-מַקּוֹר.
כְּמוֹתָם גַּם כַּמָּה אִמָּהוֹת
שֶׁגָּמְעוּ וְהָפְכוּ שׁוּב צְעִירוֹת
לֹא רָצוּ לָשׁוּב הַבַּיְתָה
כְּמוֹ זַנְזוֹנוֹת מְפֻרְכָּסוֹת.
וְהָאֲנָשִׁים הַטּוֹבִים נִשְׁאֲרוּ
לְתָמִיד בְּבִימִינִי
אֹשֶׁר וְאָבִיב אוֹתָם קָשְׁרוּ
לִמְחוֹז הַנְּעוּרִים הַנִּצְחִי...
לִמְחוֹז הַנְּעוּרִים הַנִּצְחִי
אֶל הָאִי בִּימִינִי
כִּסּוּפַי וּכְמִיהָתִי,
חֲיוּ בְּטוֹב יַקִּירֵי לִבִּי!
חָתוּל זָקֵן מִימִילִי
תַּרְנְגוֹל זָקֵן קִיקְרִיקִי
חֲיוּ בְּטוּב כִּי לֹא נָשוּב
לְעוֹלָם מִבִּימִינִי!
וכיצד הגעתי אנכי אל מחוז-החפץ בימיני? היה זה מכתב של מכס ברוד לידיד-נפשו המשורר ש. שלום שהביאני לשם, וזו לשונו:
[המכתב נמצא בעזבון ש. שלום במכון גנזים, תיק 97, א-31107]
20 באפריל [אין ציון שנה]
ש. שלום היקר,
יש לי שתי בקשות אליך:
1. את שירך "פנס", שכבר תירגמתי, ברצוני גם להלחין – ודוקא בעברית, עבור ברכה צפירה, שרוצה לשיר בתכנית הבאה שלה כמה מלחניי (2 שירים של שייקספיר, 1 של היינה וזה שלך). תחילה אני מבקש את הסכמתך.
אני עצמי אלווה את השירים האלה בפסנתר, כך סיכמנו. אמנם לא דיברתי עם ברכה צפירה כלל על הצד הכספי. אולי זה שוב יעלה מאוחר יותר. בעניין הזה היא קצת "קשה"!
שירך עם הפחד מפני העין [העין נכתב בעברית] בסופו כל כך מתאים למצב רוחי העכשווי, שאני מאמין שאני כבר חש את המוסיקה עבורו.
2. האם תוכל לתרגם עבורי את 12 השורות הבאות מהיינה בקצב של המקור? כלומר אני כבר הלחנתי אותן! - כפי שאתה רואה, השיר ללא חרוזים – רק המלים קוליברי, בימיני, תירילי, שיעברו מעצמן גם לעברית כמלים זרות, עם ריבוי החיריק שלהן, בונות מצלולים.
השורות לקוחות מן השיר הגדול "בִּימִינִי" והריהן:
Kleiner Vogel Kolibri,
Fuehre uns nch Bimini.
Fliege du voran, wir folgen
Auf bewimpelten Pirogen.
Kleines Fisches Brididi,
Fuehre uns nach Bimini.
Schwimme du voran, wir folgen
Rudernd mit bekraenzten Stangen.
Auf der Insel Bimini
Blueht die ewige Lenzeswonne.
Und die golden Lerchen jauchzen
Im Azur ihr Tirili.
ייתכן שברוד כתב את השיר מזיכרונו, כי במהדורת היינה שלי שהשתייכה פעם למשפחת בלנק, ויצאה במינכן בשנת 1923, כתוב בשורה האחרונה של הבית השני Stengen ולא Stangen, ובשורה השנייה בבית השלישי Fruehlingswonne ולא Lenzeswonne. כמובן שאין הבדל בין הגירסאות לא בקצב ולא במשמעות.
מצד שמאל לשורות השיר כתב ש. שלום בכתב עגול ויפהפה את תרגומו האקוריתמי:
רַחַף פֶטֶט קוליברי
הובילנו בִּימיני.
עוף אתה בראש, אחריך
על סירות דִגוּל נשוטה.
דֶגֶג פֶּטֶט בְּרִידִידִי
הוֹבילנוּ בימיני.
שוט אתה בראש, אחריך
במשוטי עִטּור נשובה.
שם על אִי זה בימיני
זיו אביב נצחי פורח
עפרוני זהב פוצח
שיר בתכלת טִירילי.
תרגום: ש. שלום
[הניקוד החלקי במקור]
שלושה ימים אחר כך כתב ברוד לש. שלום:
[המכתב נמצא בעזבון ש. שלום במכון גנזים, תיק 97, א-31110]
חבר יקר,
תודה על שני המכתבים ובמיוחד על התרגום המוצלח לשיר של היינה – בעברית הוא אפילו יפה יותר מאשר בגרמנית, למרות שגם בגרמנית הוא נהדר.
...
אם ברכה צפירה תשלם משהו, תרשה לי בבקשה לשלוח לך את המחצית – אך עדיין אינני יודע על כך דבר.
הלחן ל"פנס" מוכן ואני גאה על השיר הראשון שכתבתי למלים עבריות. אני אכין לך העתק. אני חושב שזה יצא טוב. כשתהיה פעם בתל-אביב, אני רוצה לנגן אותו לפניך. לצערי אני גונח במקום לשיר. העיקר כעת שזה ימצא חן בעיני ברכה צפירה. אני מקוה שכן.
זהו שירו של ש. שלום "פנס" כפי שהתפרסם בקובץ "שירי קוממיות ישראל" בהוצאת "יבנה" בשנת 1958:
פָּנָס
פָּנָס יֵשׁ דּוֹלֵק בְּחוֹמַת הַר צִיּוֹן,
מוּל סִמְטָה עֲזוּבָה.
גְּמַלִּים הָעוֹלִים מִלּוֹעוֹ שֶׁל לַיְלָה
מִשְׁתָּאִים לְאוֹרוֹ.
וּבְרַחֵף בַּת-רוּחַ עַל עִשְׂבֵי הַגַּגּוֹת
יִתְחַבְּקוּ הַצְּלָלִים.
חֲרֵדִים, פֶּן תִּכְבֶּה שַׁלְהַבְתּוֹ הַצְּהֻבָּה
וּבְלָעָם הָאָיִן.
זהו שירו של ש. שלום "פנס" כפי שהתפרסם בקובץ "שירי קוממיות ישראל" בהוצאת "יבנה" בשנת 1958:
פָּנָס
פָּנָס יֵשׁ דּוֹלֵק בְּחוֹמַת הַר צִיּוֹן,
מוּל סִמְטָה עֲזוּבָה.
גְּמַלִּים הָעוֹלִים מִלּוֹעוֹ שֶׁל לַיְלָה
מִשְׁתָּאִים לְאוֹרוֹ.
וּבְרַחֵף בַּת-רוּחַ עַל עִשְׂבֵי הַגַּגּוֹת
יִתְחַבְּקוּ הַצְּלָלִים.
חֲרֵדִים, פֶּן תִּכְבֶּה שַׁלְהַבְתּוֹ הַצְּהֻבָּה
וּבְלָעָם הָאָיִן.
מאד קיויתי למצוא ב"זמרשת" הקלטה של ברכה צפירה שרה את השירים, אך לצערי לא מצאתי כזו. אני מקוה שנותרה הקלטה כזו, אולי במרתפי קול ישראל, ושהדברים לא אבדו לעד.
עוד ממכתבי ברוד לש. שלום ראו רשימתי: מכס ברוד ורסקולניקוב:
