יום רביעי, 22 באוגוסט 2012

מכס ברוד לש. שלום בראשית 1948


אני מביאה כאן את תרגומם של ארבעה מכתבים של מכס ברוד לש. שלום בראשית שנת 1948, שנכתבו בצל אירועי מלחמת השיחרור. כמה הערות לגבי האישים והאירועים הנזכרים:
הפילוסוף פליכס ולטש, ידיד נעוריהם של קפקא וברוד, עבד כספרן בספרייה הלאומית שהיתה באותם ימים בהר-הצופים.
מרגוט קלאוזנר ניהלה באותם ימים את תיאטרון הבימה שבו עבד ברוד כדרמטורג. 
ישעיהו קלינוב, עיתונאי, התמנה עם קום מדינת ישראל לראש המינהל לעיתונות והסברה במשרד הפנים.
הנובלה שברוד מתייחס אליה על חברו ללימודים שנספה בשואה היא "הנחבא אל הכלים".
"תקומתנו כמדינה" מתייחס כמובן להחלטת האו"ם מן ה-29 בנובמבר 1947 על הקמת מדינה דו-לאומית בארץ-ישראל.
האירועים בצ'כוסלובקיה שברוד מתייחס אליהם הינם השתלטות המפלגה הקומוניסטית על המדינה בתמיכת ברית-המועצות.
ולהלן המכתבים:

[גנזים, 97, א-31030]
ד"ר מכס ברוד
רח' הירדן 16
תל אביב (פלשתינה)
48.I. 1
חבר יקר,
כרגע הגיע מכתבך מן ה-29.12 והזכיר לי, שאני עוד חייב לך תשובה על מכתבך, שבו דיברת אליי מהלב ובירכת על חירותנו. למרבה הצער מיד אחר כך האוירה כל כך השתנתה. למרות זאת אני ממשיך להיות מלא תקוה במה שנוגע לכלל ולמדינה היהודית, אבל הגורלות הפרטיים הטראגיים הרבים כל כך מדכאים אותי, שבמשך כל חודש דצמבר, להוציא שעות ספורות, למרות כל המאמצים לא יכולתי להתרכז. רציתי לכתוב נובלה קטנה לכבוד חבר מבית הספר, מאד שקט, אחד מהציונים הטובים ביותר ומהאנשים הכי מצניעי לכת שהיכרתי. אבל העניין אינו רוצה להבשיל בתוכי. – יש לי יותר מדי דאגות – לפליכס ולטש, שמדי יום עושה את הדרך המסוכנת באוטובוס להר-הצופים ושכבר זמן רב אין לי חדשות ממנו – לשתי הבנות המקסימות של אסתר בבן-שמן, שאמנם מתארים אותו כמקום מוגן באופן טוב במיוחד, אבל בכל זאת אנחנו מנותקים ממנו, והשיירה האמיצה עושה את דרכה לשם וחזרה, על ביקור אי אפשר לחשוב בינתיים ואתה יכול לתאר לעצמך איך אסתר סובלת מכך. אני שמח שאתה עובד על הרומן שלך, שאני מצפה להרבה ממנו. אולי ישובו ימים שבהם הנסיעה מתל-אביב לרחובות וחזרה שוב תהיה בטוחה לגמרי. אז תשוב לכאן? אתמול סיפרה לי מרגוט קלאוזנר שיש תכנית לבצע את [המחזה] "שאול" שלנו עם שחקנים טובים כתסכית (כלומר לא על הבמה אלא רק הקראה) בבית התרבות. קראתי את ההגהות של ספר קפקא שלי ("קפקא וטולסטוי"), שבו אני תובע את קפקא עוד יותר מאשר עד כה ליהדות ולציונות. הוא מופיע בינואר. כל טוב לך ולרעייתך
שולח מכס
ש. שלום היקר!
אני מודה לך שאתה כולל אותי במחשבות הידידות שלך על מכס. עם השמחה הגדולה על תקומתנו כמדינה יש בה בעת דאגות גדולות. אני עובדת על עצמי, שהקיום בימים גדולים אלה לא ייראה לי בלתי ראוי. הצער על כל הנופלים והקורבנות החפים מפשע שלנו משפיע עליי עמוקות. במיטב האיחולים, שלך, אסתר הופה

[גנזים, 97, 24594]
ד"ר מכס ברוד
רח' הירדן 16
תל אביב (פלשתינה)
1948 II 12
חבר יקר,
כבר זמן רב ללא חדשות ממך. מה שלומך, איך הבריאות שלך ושל רעייתך? שלומי טוב ולמרות קולות הרובים אני בטוח. השלמתי את הנובלה הפלשתינית הראשונה שלי – היא מתרחשת בתל-אביב, בימים סוערים אלה, ושבה לימיי בגימנסיה, כך שהיא מין המשך לספרי "בטרם מבול". דיוקנו של חבר ללימודים מאד צנוע, שקט, שנקבר מזמן (כלומר הנאצים לא קברו אותו כלל), עומד במרכז.
לפני זמן ארוך שאלוני ממשרד האינפורמציה בפראג, איזה ספר של הספרות העברית החדשה, אני מציע לתרגם לצ'כית. הצעתי רק את "יומן בגליל". כעת קיבלתי מכתב מהקונסול הכללי הצ'כי בירושלים י. נובאק, שבו הוא כותב לי בצ'כית כדלהלן, את מה שאני מתרגם לך:
"אודה לך אם תואיל לשלוח לי פרטים מדויקים יותר על ספרו של ש. שלום "יומן בגליל". במיוחד מעוניין משרד האינפורמציה בפראג לדעת את היקף הספר, תקציר של תוכנו ועם מי צריך להתדיין על רשות פירסום וכו'. כמו כן דרוש למשרד עותק של הספר במקור. אני מודה לך מראש על הסדרת עניינים אלה וכו'."
התוכל לשלוח לי 30 שורות על התוכן שאני אתרגם לקונסול הכללי לצ'כית, כמו גם הפרטים האחרים לפי המכתב הנ"ל.
נקוה שילך לך טוב.
מיטב האיחולים לך ולרעייתך מקרב לב,
מאסתר וממני, מכס
עבור "שאול" (ההופעה בבית אלפא) קיבלתי ממרגוט 3 לירות שטרלינג ו-750, שמזה אני מצרף לך כאן את המחצית. 

[גנזים, 97, 24595]
48 II/24
חבר יקר,
עליי להודות לך על 2 מכתבים. הראשון בעצם הצטלב עם מכתבי.
אני שולח היום באותו משלוח לקונסול בירושלים 1. את ספרך, 2. את פרטי תוכנו, 3. מכתב ממני עם תקציר הספר. אם יצא מזה משהו, מה שעם המהפכה הצפויה או המהפכה המתוכננת בצ'כוסלובקיה עלול להיות שוב לא בטוח (אינני יודע זאת), אז משרד האינפורמציה או הקונסוליה הכללית הצ'כוסלובקית יתדיינו איתך ישירות על זכויות התרגום.
את התרגום הגרמני אינני שולח, זה יעשה על האנשים רושם רע. השפה הגרמנית שנואה עליהם, כל השפות האחרות מותרות. אבל הם רוצים את ספרך במקור, כלומר לתרגם לצ'כית מהמקור. יש בפראג מספיק דוברי עברית (מקרפטו-רוס) – אפילו יש תיאטרון יידי-עברי, תיאטרון נודד, שכפי שאני שומע, מוצא בהרבה ערים בצ'כוסלובקיה קהל מבין עברית. בנוסף לכך יכול גם המשרד לשלוח הזמנה, שהספר יתורגם כאן. – אני מקוה שהעניין יתפתח לטובה.
הוצאה בגרמניה (כמובן אנטי-פשיסטית, אחרת שלטונות הכיבוש לא היו מתירים זאת) שאלה אותי על סופרים עבריים או יהודים, ש"עדיין מושרשים ביהדותם האורתודוקסית". זו הוצאת ו. וייסמן במינכן – עורך ד"ר ר. הרטונג "ליטרארישע רוויו". – ציינתי אותך כסופר, כתבתי שאתה מודרני וסוציאליסט, ובה בעת מושרש עמוקות במסורת היהודית וכו' וכו'. אמרתי במכתב גם שתוכל להמליץ על סופרים נוספים. ההוצאה רוצה להוציא "מבחר סיפורים יהודים", הם אמורים לפנות אליך בתוך זמן מה.
תודה על מאמרך, על מלות הנחמה והתוכחה, גם בשם אסתר, שבתה הצעירה בינתיים הגיעה לכאן, בעוד שהגדולה עוד נמצאת בבן-שמן – אבל כל הכפר יועבר בתוך זמן מה לאיזור היהודי, כלומר כל עוד יש בית-ספר. כמובן שיש לנו הרבה דאגות עקב כך – וגם לפליכס ולטש בירושלים – לזה נצטרך בעתיד עוד יותר עצבים מאשר כעת. לכן טוב שיש לי אותך כאח, חבר ושותף לדיעה במערכה המכרעת הזאת.
אסתר ואני מברכים את רעייתך ואותך מקרב לב,
שלך, מכס
נ.ב. אסתר וגם אני יודעים צ'כית עוד הרבה פחות מאשר עברית – תרגום על ידינו איננו בא בחשבון מלכתחילה, זה יישמע מאד כמו אספרנטו.

[גנזים 97, 24606]
ד"ר מכס ברוד
רחוב הירדן 16
תל אביב (פלשתינה)
[1948] 25.3
חבר יקר,
אינני יודע, אם קיבלת את מכתבי האחרון (רשום מן ה-24.2). בה בעת כתבתי לקונסול נובאק, אבל מיד אחר כך הוא התפטר – ואיך יתקדמו כעת העניינים לאחר המהפכה בצ'כוסלובקיה אינני יודע. בכל מקרה אין לי תשובה. מהפכה זו מאד הזיקה לנו כאן. בלעדיה בווין לא היה מצליח לשגע את האמריקנים ולגרום להם לבגוד בנו – נראה לי. היום רציתי להודיע לך, שמה-1 עד ה-26 באפריל אהיה בשוויץ. ב-26 אני מקוה כבר להיות כאן בחזרה ולברך את המדינה היהודית למרות הכל!! האוניברסיטאות של ציריך ובאזל הזמינו אותי להרצות על קפקא (לאוניברסיטת ירושלים זה מעולם לא עלה על הדעת!) – חוץ מזה יש לי עניינים לסדר עם הוצאת מונדיאל, חוזים וכיו"ב. אני מנצל את ההזדמנות כמובן לרכוש הבנה לענייננו בעיתונות ובספרות השויצרית, מחר יש לי פגישה עם בן-גוריון, מחרתיים עם קלינוב, ואני אקבל את ההנחיות הדרושות. אני מקוה שיצליח לי גם העניין הציבורי וגם הפרטי. בבקשה כתוב לי לציריך, למלון אורבן – אני מקוה שאוכל לעורר עניין בשוויץ גם ביצירתך. בין השאר אני מדבר גם על "ענייני תרבות בפלשתינה המודרנית" בקהילה היהודית של ציריך. אם יש משהו קרוב ללבך במיוחד, שאני יכול להעלות, אז כתוב לי לציריך. ההרצאה היא רק ב-20 באפריל. כל טוב לך ולרעייתך, מכס שלך.
ולכל בית ישראל גם ממני שלום רב וכל טוב! אסתר.

תודתי לעופר אדרת ששלח לי את הקישור למאמר בארכיון עיתון "דבר":

 http://jpress.org.il/Repository/getFiles.asp?Style=OliveXLib:LowLevelEntityToSaveGifMSIE_TAUHE&Type=text/html&Locale=hebrew-skin-custom&Path=MAR/1948/06/25&ChunkNum=-1&ID=Ar00400&PageLabel=4

שעל פיו יכולתי לתארך את המכתב בוודאות לשנת 1948, ואכן נזכר בו המכתב הקודם.