יום שבת, 8 בספטמבר 2012

טעות בכתובת


מנועי חיפוש הם דבר מצוין. מקלידים כמה מלות מפתח ומיד מקבלים קישורים מתאימים. מישהי, נדמה לי שזאת אשה, חיפשה למשל מתכון לעוגת מרלנקה עם דבש ואגוזים והגיעה לשירה של מרלנקה מתוך אגדת הרותם של האחים גרים ברשימתי "עלילת הדם של רין וסיפורי האחים גרים":
"אמי הרגתני / אבי אכלני / אחותי מרלנקה היפה / את כל עצמותי אספה / בבד של משי קשרה / ותחת הרותם קברה / צוויץ, צוויץ, איזו ציפור יפה אני!"
זוהי כמובן גירסה מצונזרת של האחים גרים לשירה של גרטשן בתא הכלא מתוך פאוסט של גיתה (שורות 4420-4412): "אמי הזונה/ היא הרגתני/ אבי הליצן/  הוא אכלני/ אחותי הקטנה/ את עצמותי אספה/ למקום קריר ולח/ שם הייתי ציפור יער יפה/ עופי לך, עופי לך!". למרות שהאחים גרים הצליחו לשכנע הרבה אנשים שההיפך הוא הנכון.
אחר כך אני הסתכלתי מנין היא נכנסה לבלוג שלי וראיתי שהיא חיפשה עוגת מרלנקה שזו, כך היא הסבירה, עוגה צ'כית עם דבש ואגוזים, וככה שתינו הרחבנו את האופקים. תמיד מאד מסקרן אותי לדעת מנין הקוראים מגיעים לבלוג ומה הם מחפשים, אבל לפעמים זה קצת מביך והייתי מעדיפה לא לדעת.
למשל, פעם תהיתי למה אנשים כל כך מתעניינים בשיר הצנוע "כל עולמה" שפירסמתי כשפתחתי את הבלוג, והוא שיר עגמומי על חייה של עקרת-בית, אז הסתכלתי וראיתי שבעצם חיפשו את "עולמה של ענת" שזה לא בדיוק העולם שלי, כלומר זו בהחלט לא אני ובהחלט אינני פונה לאותו קהל וגם לא לאותו איזור בגוף. כמה פעמים, סיפרתי לשרון, אפילו הגיעו אליי כשחיפשו "פורנוגרפיה".
והגיעו ל"פורנוגרפיה של הפיוס"? שאלה שרון וצחקה. באמת הפוסט הזה תמיד משך הרבה קוראים. כתבתי בו בין השאר על סטלאגים, וגם המלה "ציצים" הופיעה. זה לא רעיון טוב שכתבתי "ציצים". עכשיו מי שיחפש במנועי החיפוש "ציצים" מיד יגיע לי לבלוג, ויש הרבה כאלה. שלא לדבר אם מישהו יקליד גם "ציצים" וגם "עולמה של ענת", או כמו שראיתי, נכנס היום לבלוג מישהו שחיפש את "עולם הפורנו של ענת". מזל שאני לא גובה כסף על הכניסה, כי אז הייתי צריכה להחזיר לו את הכסף ואולי גם לשלם לו פיצויים על האכזבה. אולי בגוגל באמת צריכים לחשוב איך לייעל את השירות ולהוסיף משהו שימנע טעויות כאלה, למשל שקישורים לאתרים פורנוגרפיים יהיו בצבע כחול זוהר, וככה החיפוש יהיה הרבה יותר מדויק ויעיל.
מאז שאני מנהלת בלוגים אני כבר לא מתעצבנת על מו"לים ועל מה שהם שמים בעיתונים. סופסוף אצלם זה עניין של פרנסה, והמלה "מין" בכותרת היא מכפיל רציני של קוראים. למשל אם הייתי קוראת לפוסט הזה במקום "טעות בכתובת", אם הייתי קוראת לו למשל "איזה מין בלוג", הקוראים היו נוהרים, אולי לא בדיוק כאלה שאני מחפשת אבל אין ספק לגבי המספרים, כמו שמפיצי הסרטים הישראלים קוראים לסרטים בשמות כמו "איזה מין סרט", ומיד הצופים נוהרים, במיוחד אלה שמתחת לגיל שש-עשרה. הרבה פעמים אני חושבת לעצמי, אלה בוודאי ילדים, כי קצת מפחיד לחשוב שאלה אנשים מבוגרים.
כי אצלי זה לא עניין של פרנסה, ואכפת לי מי נכנס לבלוג, וגם אכפת לי מאיזה מניעים. אולי אני לא צריכה להרגיש רע ולהתבייש, אבל אני מרגישה די רע ודי מתביישת, בשבילם וגם בשבילי, שהם הגיעו לבלוג שלי בגלל שכתבתי כל מיני מלים, והם חיפשו, כל מיני מלים.