יום שני, 29 באפריל 2013

למה הן לא מתלוננות



נורא לא התחשק לי לכתוב על עמנואל רוזן והתלונות עליו. קראתי את הכתבה הגדולה בעיתון "הארץ" ובא לי לבכות, כי הדבר העיקרי שמרגישים בסיפורים של הנשים זה כמה עלובות הן מרגישות, כמה הן מתביישות וכמה הן מאשימות את עצמן, ואת כל הרגשות האלה אני מכירה היטב. כשאת אשה תמיד מסבירים לך שאת דפוקה ואת אשמה. אם בעלך עוזב אותך את אשמה, והוא לא חייב לך כלום כי את דפוקה, ואם מנצלים אותך בעבודה או לא משלמים לך את דפוקה, כי את לא יודעת לעמוד על שלך, ולכן את אשמה ומגיע לך. גם נשים אומרות לך את זה, בייחוד נשים כאלה שהבעל עזב אותן בלי גרוש או שדפקו אותן בעבודה וגם פיטרו אותן והן לא היו רוצות שיגידו להן שהן דפוקות והן אשמות, אבל הן כן אומרות את זה לאשה אחרת, ומן הסתם גם להן אומרים את זה. כמובן שאם אונסים אותך את אשמה ואת דפוקה שהגעת בכלל למצב הזה, ואם מעליבים אותך וצועקים עלייך כמובן שאת אשמה ומגיע לך ותגידי בכלל תודה שמרשים לך לעבוד בחינם וגם לספוג עלבונות כי בכלל עושים לך טובה כי את דפוקה, ואת רואה כל הזמן איך האנשים שמשפילים אותך ורומסים אותך זוחלים על גחונם לפני איזה גבר שאין לו עשירית מהשכל שלך רק שהוא גדול ואת קטנה והוא צועק הרבה יותר חזק וכמובן הוא מקבל הרבה מאד כסף  שלא תעיזי אפילו לחלום שישלמו לך ככה כי בכלל עושים לך טובה שמרשים לך לעבוד בחינם וגם מתעללים בך כי את דפוקה ואת אשמה בהכל.
להיות אשה זה לחיות כל הזמן בסביבה אלימה שבה כל הזמן מעליבים אותך וצועקים עלייך, גם אם את בכלל עובדת בהתנדבות ויכולה להסתלק בכל רגע וגם מסתלקת, ואז מעליבים אותך עוד יותר ומחרפים אותך ומגדפים אותך, כי איך את מעיזה לעזוב, דפוקה שכמוך, בכלל עשו לך טובה שהירשו לך לעבוד בחינם ולספוג עלבונות וגידופים, ואת שונאת את עצמך ומאשימה את עצמך, כי איך נתת שאנשים שלא מגיעים לך לקרסוליים משום בחינה יתנהגו אלייך ככה, כי אחרי שכל החיים אומרים לך שאת אשמה ואת דפוקה את כבר רגילה להגיד את זה לעצמך, ואת בעיקר שונאת את עצמך כי את לא מבינה איך בכלל הגעת להתנהג ככה רק בגלל שעברת מסכת של התעללות מהאנשים שהיו צריכים להגן עלייך ולגבות אותך, איך נתת שככה ישפילו אותך ואיך לא הגבת כמו שצריך מיד ובמקום זה התחלת לבכות ובכית ובכית כל הלילה ובבוקר קמת וראית ששום דבר לא משתנה ולא ישתנה בשבילך, את כבר זקנה ואת חיה באותו עולם שבו נולדת ובו גדלת.
ואז בטלויזיה יש עורך-דין, אחד מאלה שמדברים אלייך כשאתם נפגשים בהתנשאות ובגסות רוח אם בכלל נאה להם להתייחס אלייך, והוא מדבר בזעם, כאילו הוא נפגע אישית, על כל הנשים האלה, מה זה שהן לא הלכו למשטרה, איזה מין דבר זה שהן לא מתלוננות במשטרה, כדי שעורך-דין כמוך יוכל לבוא ולאיים עליהן בתביעת דיבה, כמו שאתה מאיים בראיון וחוזר ומאיים שלשון הרע זו גם עבירה חמורה, למרות שאתה יודע היטב שלשון הרע זו עוולה אזרחית, ולא עבירה פלילית, ושמותר לבחורה להתלונן על מי שפגע בה, אבל אתה רוצה להפחיד אותן עד מוות את הבחורות האלה, שכבר מספיק מפחדות להתלונן במשטרה אבל לא מספיק מפחדות לסתום את הפה לגמרי, ואתה צועק שגם לשון הרע זו עבירה חמורה, ולמה הן לא מגישות תלונה במשטרה, אולי בגלל עורכי-דין כמוך שרואים אשה ומתחילים מיד לצעוק עליה הן לא מגישות תלונה במשטרה, אולי מפני שהן מפחדות גם מהשוטרים ובייחוד ממך, ואתה יודע שאתה מטיל עליהן פחד וזו בדיוק המטרה, לצעוק תלכו למשטרה וזה לשון הרע ואחר כך לשאול למה למה הן לא הולכות למשטרה. אולי מפני שתמיד צועקים עליהן ומאיימים עליהן, זאת סביבת העבודה הטיפוסית לאשה, זאת סביבת החיים הטיפוסית לאשה, צעקות ואיומים ועלבונות, מספיק שהיא אומרת משהו שסותר את דעתך, איך היא מעיזה להביע דיעה משלה, מיד היא תחטוף עלבונות וגידופים והכל בצעקה, מה את בוכה, את לא יכולה לקבל ביקורת? מיד את מתרסקת, אין לך טיפת ביטחון עצמי, את אפס מאופס, תגידי תודה שאני מרשה לך לנשום על ידי. אני לא ארביץ לך כי זאת עבירה, אבל אני אצעק עלייך ואעליב אותך, כי לא כתוב בספר החוקים שגם לצעוק ולהעליב זאת אלימות, שגם לחיות בעולם שכל הזמן תוקף ומשפיל אותך אלה חיים של סיוט וגם לשמוע כל הזמן שאת אשמה ואת דפוקה זו לא מציאות שבה את יכולה להיות חזקה.

בתי שרון מעירה:  לשון הרע כן עברה פלילית אך רק בתנאי שהיתה כוונה לפגוע