יורדים ועולים

כשהייתי ילדה והיה בישראל מיתון כבד שקראו לו "המיתון", אני חושבת שהמציאו בשבילו את המלה "מיתון", כי לפני זה לא היה משהו שקראו לו ככה, דיברו כל הזמן על אנשים שיורדים מהארץ, והיו אומרים כל הזמן שהאחרון שיעזוב יכבה את האור. בישראל היו אז שני מיליון אנשים בערך ועכשיו יש יותר משמונה מיליון, ועדיין כולם היסטריים מזה שאנשים יורדים מישראל. תמיד יהיו אנשים שיעזבו את ישראל למקומות שהם מרכז העניינים כמו ניו יורק ולונדון ופריז. ישראל היא ארץ קטנה ונידחת ומי שרוצה להצליח בגדול נוסע למקומות ששם קורים הדברים הגדולים, והם לא קורים בארץ קטנה ונידחת, אפילו לא כזאת שנולד בה אלהים. אפילו אלה שעובדים בהובלות רוצים לעבוד בהובלות בארץ ענקית כמו ארצות-הברית שהיא כמעט יבשת שלמה, ולא בארץ קטנה כמו ישראל. זה בסדר שלאנשים יש חלומות ושהם רוצים להצליח בגדול, ולא צריך להתעצבן מזה, כי ישראל לא עומדת להתמוטט מזה שצעירים עוזבים אותה, וארץ של יותר משמונה מיליון אנשים יכולה לסבול את זה שכמה אלפים עוזבים כל שנה. סופסוף לא רק עוזבים, יש גם כאלה שבאים, ובעיקר יש כאלה שנולדים, בערך מאה וחמישים אלף תינוקות בשנה נולדים בישראל, אז אם עוזבים אותה עשרת אלפים או עשרים אלף איש בשנה, לא קורה שום אסון. כמובן שאלה שעוזבים הם מוכשרים ובעלי יוזמה, להם קל יותר לעזוב, אבל רובם נשארים בקשר עם ישראל, וישראל גם מרוויחה מהקשרים הבינלאומיים שלהם. זה שקשה להסתדר בישראל זה נכון, אבל זה לא אומר שבמקומות אחרים באמת יותר קל. לצעירים קשה היום בכל מקום, וגם באיטליה ובספרד אנשים צעירים נשארים לגור עם הוריהם כי יש אבטלה גבוהה וקשה לצעירים להתפרנס ולרכוש דירה, ויש פחות נישואים ופחות לידות והחיים לא קלים. זה לא חכמה להסתכל על ארצות עשירות במיוחד ולהגיד כמה טוב לחיות שם, וגם זה לא בדיוק מדויק, כי באירופה הרבה דברים יותר זולים מישראל, אבל שכר הדירה דוקא גבוה מאד, הרבה יותר גבוה מאשר בישראל, והחינוך הגבוה איננו נגיש לרבים, וצעירים מיואשים פוגשים בכל מקום, וגם בצרפת ובבריטניה פרצו מהומות קשות בשנים האחרונות, ולא רק בקרב מהגרים.

מה שקצת מוזר זה שעדיין יורדים מרגישים צורך להצטדק. הרבה מההאשמות שהם מטיחים במדינת ישראל נובעות מהצורך הזה להצטדק, להגיד שזה לא אשמתנו שירדנו, תעשו משהו. זה שהממשלה צריכה להתאמץ קצת יותר כדי לשמור על רמת מחירים סבירה, ולהילחם קצת יותר במונופולים ובקרטלים, על זה אין ויכוח, במיוחד למען אלה שכן נשארים, אבל גם כשישראל היתה ארץ מאד זולה, אנשים ירדו מהארץ, ואפילו באופן יחסי יותר מאשר היום. תופעת הירידה תמיד תלווה אותנו, וצריך לקבל אותה בהבנה. צריך לקבל אותה בהבנה במישור הלאומי, כי אין בה שום אסון, וצריך גם לקבל אותה בהבנה במישור הפרטי, למרות הקושי להורים מבוגרים להיות רחוקים מהילדים. כשמגדלים ילדים צריך לדעת שיום אחד הם ילכו לדרכם, ולפעמים הם גם יסעו לארץ אחרת. אם ילדים היו תמיד נשארים לצד הוריהם, לא היתה בכלל ציונות ולא היתה בכלל מדינת ישראל.

וזה לא אומר שיהודים אוהבים לנדוד וכל מיני תיאוריות כאלה שבעצם חוזרות על קלישאות אנטישמיות. יהודים אף פעם לא אהבו לנדוד, פשוט גירשו אותם מכל מקום, ולפעמים גירשו אותם שוב ושוב. גירוש זה כמובן המקרה הטוב יותר, כשלא רצחו אותם. עכשיו יש ליהודים מדינה והם יכולים לגור במקום שלא יגרשו אותם ממנו. מי שזה חשוב לו נשאר בארץ, ולרוב האנשים זה מאד חשוב. גם לאלה שיורדים וגם לאלה שמעולם לא עלו חשוב שיש מדינת ישראל שתמיד תקבל יהודים, אבל אף פעם לא תהיה אמריקה ולא תתחרה בכוח המשיכה של אמריקה, למרות שנולד בה אלהים. לנסות להתחרות באמריקה זה מאד טפשי, ומאד מיותר. ישראל יכולה להציע רק את היתרון היחסי שלה ליהודים, שזה לחיות במדינה יהודית בחברה יהודית בתרבות עברית בלשון עברית בלוח שנה יהודי, שאלה דברים שלא חשובים לכל אחד, אבל כן חשובים להרבה יהודים, ובגלל זה רוב האנשים שנולדים פה יישארו פה, ולא רק שרוב אלה שנולדים פה יישארו פה, אלא באים לכאן הרבה יהודים אפילו מאמריקה, ובירושלים שומעים כל הזמן אנגלית וספרדית בכל מקום, כי בשקט בשקט באים כל הזמן המון עולים חדשים, שלא כולם נשארים אבל די הרבה נשארים.

לכן צריך לקבל את הירידה כתופעה טבעית ולחיות איתה בשלום, ולא צריך לגנות לא את מדינת ישראל שאנשים יורדים ממנה, ולא את היורדים, במיוחד מאד לא נעים שאנשים שהם מאד מצליחים ומאד עשירים מגנים את היורדים ומטיפים להם מוסר, כי לכל אחד יש זכות להגשים חלומות, ולכל אחד יש זכות לנסות את מזלו היכן שהוא רוצה, ומי שהצליח גם לחיות בישראל וגם להיות מפורסם ועשיר, שלא תהא עינו צרה באלה שצריכים להרחיק מכאן בכדי להצליח. לישראל יש יתרונות משלה וכוח משיכה משלה. היתרונות האלה אינם בלתי מוגבלים, ואף אחד לא אשם בזה, זו המציאות ואלה החיים. את רוב המאמרים שנכתבו לאחרונה בנושא לא היה לי נעים לקרוא, לא את אלה שדיברו סרה בישראל והיללו בהתרפסות ובלא מעט בּוּרוּת את מדינות הניכר, ולא את אלה שדיברו סרה ביורדים, שהם ציבור של אנשים במצבים מאד שונים, חלקם נשואים לאזרחי מדינות זרות ולבני עמים זרים, וגם זה בסדר גמור. העם היהודי לא יתמוטט מזה. תרגיעו, חברים.