כבר בחרתי

לפני כמה שבועות חזרתי עם אושר מטיול ארוך וראיתי מבעד לחלון הגדול של מסעדת אנג'ליקה היפה את אביגדור ליברמן וגדעון סער אוכלים ומדברים, רק שניהם לבדם. חשבתי שמעניין לדעת על מה הם מדברים, ורק אחרי כמה שבועות עלה בדעתי שהם דיברו על מועמדות משה ליאון לעיריית ירושלים, שאביגדור ליברמן נפגש עם גדעון סער כדי לשכנע אותו לתמוך במשה ליאון לראשות עיריית ירושלים, כי קראתי בעיתון שאביגדור ליברמן פועל לבחירתו של משה ליאון ומגייס את תמיכתם של שרי הליכוד במשה ליאון, ובאמת בעיתון ה"ארץ" הזכירו את גדעון סער בין השרים שתומכים במשה ליאון, ואחר כך הזכירו אותו שוב בין השרים שתומכים במשה ליאון, אחרי שאריה דרעי אמר דברים שמהם השתמע שיש לו עיסקה עם אביגדור ליברמן שש"ס תתמוך בבחירת משה ליאון לעיריית ירושלים ובתמורה אביגדור ליברמן יעזור לאריה דרעי לפרק את הממשלה עם לפיד ובנט ולהקים ממשלה חדשה עם ש"ס. בכל פעם שאוטובוס עירוני היפנה לי את אחוריו ראיתי שתלוי עליהם שלט "אוהבים את מרן" ולידו תמונה של שתי פיתקאות, ש"ס ומשה ליאון. מעניין מה אביגדור ליברמן הבטיח לגדעון סער בתמורה. בפוליטיקה עושים עיסקאות ויש תמיד גם מתחת לשולחן. לכאורה לא צריך להיות אכפת לי אם יפרקו את הממשלה. אני שונאת את הממשלה הזאת והייתי שונאת גם את הממשלה שאריה דרעי וליברמן התכוונו להקים אחרי שהם יפרקו את הממשלה הזאת. ובכל זאת לא בא לי שאריה דרעי יפרק את הממשלה וייכנס עם ש"ס לממשלה חדשה של הליכוד והחרדים, ובטח יזמינו גם את מפלגת העבודה להצטרף אם היא תסכים. משום מה הרעיון הזה ממש מגעיל אותי. אין לי הסבר ממש טוב לזה שזה מגעיל אותי. אולי הדחייה שמעורר בי אריה דרעי בכל מעשיו, לאו דוקא הפליליים, דוקא אלה שהם כשרים אבל נורא מסריחים, כמו הצורה שהוא משתמש במוות של עובדיה יוסף כדי לסחוט תמיכה מאנשים, שזה בטח לא הדבר הכי גרוע שהוא עשה בחיים אבל זה מגעיל. וגם הגעילו אותי הסיפורים שלו על יצחק רבין בסידרה המדוברת של אמנון לוי על השד העדתי, שכביכול רבין אמר לו דברים גזעניים, שרבין כבר לא יכול להכחיש. את הפרק הראשון ראיתי והתרגשתי, כי אמנון דיבר על ימיו באוניברסיטה וזה הזכיר לי כל מיני דברים מתקופת לימודינו המשותפים, אבל אחר כך ראיתי כל הזמן בקדימונים את דרעי, וגם נזכרתי שכבר לפני שנים אמנון לוי כתב מחזה על דרעי שבו הוא שילב דברים מסיפור חייו שלו וכבר אז הוא התראיין וסיפר על אבא שלו ועל חנות הברגים של אביו שהוא לא רצה לעבוד בה ועל מצב המזרחיים, ופתאם עלה בדעתי שאולי כל הסידרה של אמנון לוי היתה בכלל רעיון של אריה דרעי ולא של אמנון לוי בכלל, והתפקיד של אמנון לוי היה למכור את הסידרה של דרעי לאשכנזים בתור סידרה שלו, ובעצם המסר המרכזי היה שהשופטים בישראל הם אשכנזים גזענים והמורשעים הם מזרחיים דפוקים ובקיצור הוא זכאי הוא זכאי הוא זכאי, ולכן הוא צריך להיכנס לממשלה במקום לפיד ובנט ואולי גם עם מפלגת העבודה, בשביל התיקון. פתאם כל המחשבות האלה מתחברות לי יחד, ארוחת הצהרים של ליברמן וגדעון סער, והסידרה של אמנון לוי ופסק הדין הצפוי של ליברמן וההרצה של משה ליאון וזה שנתניהו מסרב להביע תמיכה בליאון, כי נתניהו מן הסתם כבר יודע מזמן מה דרעי זומם. כל הדייסה הזאת פשוט מבחילה אותי, וגם אם אני לא יכולה להיות בטוחה שכל המרכיבים שלה הם אכן כפי שנדמה לי, זה לא משנה את העובדה שכל זה מעורר בי בחילה, כל המניפולציות האלה, החל מאוהבים את מרן תתמכו בדרעי והמזרחיים דפוקים וסתם שולחים אותם לכלא כי השופטים אשכנזים גזענים וגם רבין היה  וצריך להפיל את הממשלה ולעשות ממשלה חדשה עם דרעי. כל זה כל כך הגעיל אותי שהלכתי היום מוקדם בבוקר והצבעתי בעד ניר ברקת לראשות העיר, ובעד סיעת מר"ץ והעבודה למועצה, שזה שילוב מוזר כי ברקת תומך בנתניהו והוא מאד ימני ועושה הרבה דברים שמתגרים בתושבים הערבים של ירושלים שמאד מאד מופלים לרעה, וקודם בכלל לא רציתי להצביע בשבילו, ובעצם הצבעתי היום בשבילו אפילו לא בגלל ליברמן שכל כך מפחיד אותי, אלא בגלל הגועל מאריה דרעי, שבגלל החברות איתו גם אמנון לוי התחיל להגעיל אותי, וכבר לא ראיתי את המשך הסידרה שלו אחרי הפרק הראשון ולא אכפת לי מה דרעי מספר שרבין אמר לו שאני ממילא לא מאמינה לאף מלה שלו ולא למה מזרחיים מתחתנים עם אשכנזיות לדעת יהודה שנהב, שאולי הוא יודע מידע אישי. אני באמת לא יודעת ולא אכפת לי. תמיד חשבתי שהצורה הכי טובה לחיות בכלל ובמיוחד להתחתן זה לא לחשוב יותר מדי, כי אלה שכל הזמן חושבים אף פעם לא מתחתנים ובכלל אני לא כל כך מתפעלת מהתבונה האנושית. בכל מקרה אם כבר התחתנת זה די מגעיל להגיד בדיעבד שזה היה בגלל אינטרסים ולא בגלל אהבה. בכלל אנשים שעושים דברים מתוך רגש ובלי יותר מדי לחשוב יותר מוצאים חן בעיני, ובעצם בגלל זה אני כל כך אוהבת כלבים, כי הם תמיד רוצים לעשות מה שמתחשק להם באותו רגע ולא ממש חושבים מה יקרה אחר כך ואני רוצה גם לחיות ככה. זה אמנם רעיון של ישו שאני לא ממש בקטע שלו אבל את הרעיון הזה אני דוקא מחבבת למרות שהוא בא ממנו והוא לגמרי מנוגד לחינוכי. אז זהו, הצבעתי לניר ברקת ואני מקוה שהוא ייבחר שוב ושתישאר הממשלה המחורבנת הזאת ושדרעי יצא בחוץ ואולי גם ליברמן בקרוב. הכל עשיתי מתוך רגש ואפילו לא כתבתי על זה מראש לפני הבחירות, אני רק כותבת עכשיו כשהקלפיות נסגרו ואי אפשר להאשים אותי שאני רוצה להשפיע על מישהו להצביע כמוני. אולי הייתי כן צריכה לנסות להשפיע, כמו האנשים הנלהבים האלה שהתקשרו אליי כל היום לשני הקוים שלי ושיגעו אותי ולא עזר שאמרתי להם שכבר הצבעתי בבוקר מוקדם וזהו, אין יותר מה לשכנע אותי, אבל אני לא הצבעתי מתוך איזו מישנה סדורה או הכרעה אידיאולוגית, אני הצבעתי מתוך גועל שגאה עם כל אוטובוס נוסף שהיפנה לי את אחוריו עם אוהבים את מרן תצביעו ש"ס ומשה ליאון, והצבעה כזאת אי אפשר למכור לאחרים בתור הכרעה מושכלת ומומלצת, אני רק יכולה לתאר כמה הייתי רוצה לתלות את דרעי עצמו על אחוריים של אוטובוס ולשלוח אותו לעזאזל.