לפני שהוא כותב הוא חייב לשכוח הכל, למחוק את הזיכרונות. הוא יושב
בחורשת הירח על סלע לבן ומביט אל האופק. הוא מקשיב לאצטרובלים שנושרים על עשב
ירוק. הוא יושב שם יום תמים, מעלות השחר ועד השקיעה. כשהשמש שוקעת הוא שב לביתו
ומתרחץ היטב היטב עד שכל הזיכרונות נמחקים. כשהוא נקי מזיכרונות הוא לובש בגדים
לבנים שחזרו מן הכביסה, נוטל קלף חלק, טובל את הנוצה בדיו וכותב: אני
