נתניהו ופטרונו

נתניהו כל כך משעמם,שאפילו לכתוב נגדו משעמם, אמרתי לבתי, ובכל זאת לא הצלחתי להפסיק לחשוב על הנאום שלו בעצרת האו"ם, שאנחנו יודעים עד כמה הוא משקף את נתניהו אישית, אבל בעולם הוא משקף למרבה הצער את פרצופנו הקולקטיבי. הפעם, במקום ציור של פצצה, תמונה של אנשי חמאס משגרים טילים כשהם מוקפים ילדים, מה שכבר ידוע, ולא נורא מעניין, כי העולם עסוק בעיקר בהוצאות להורג המתוקשרות של דאע"ש, שנתניהו בהחלט צודק שהחמאס לא יותר טוב מהם, למרות שאין מה לעשות, המערב מתעניין יותר בהוצאה להורג של אנשים מהמערב מאשר בהוצאה להורג ברחוב בעזה של עשרות פלשתינים שאינם אשמים יותר מאנשי המערב שדאע"ש מוציא להורג. אפשר בהחלט להתקומם על זה, אבל זה לא ישנה את העובדה שנתניהו משעמם וגם עלוב, כשהוא מאשים את שלום עכשיו בתגובה האמריקנית הנרגזת על הבנייה בשטחים, כפי שהיה עלוב כשעלה לנאום בסיומו של מבצע צוק איתן ואמר לציבור המוכה שחיכה לבשורה מהממשלה, לאיזה שירטוט של אופק חדש, לאיזו התחייבות לדאוג ולפצות את הנפגעים, לאיזה מסר של עידוד ותקוה, שנפתלי בנט ושאר השרים שמתחו עליו ביקורת הם רעים ומזיקים. למה שהעולם יקשיב בכלל לנתניהו, אם נתניהו עצמו איננו מסוגל לחשוב על שום דבר מחוץ לבחירות הבאות במרכז הליכוד, או לכל היותר על הבחירות לכנסת, למה שהעולם יתעניין בו אם אין לו שום דבר לספר חוץ מזה שאיראן וארגוני הטרור האיסלמי מסוכנים, דבר שמאז הפלת מגדלי התאומים העולם יודע וחווה טוב מדי. רק מדיניות פנים יש לנתניהו, או ליתר דיוק רק אסטרטגיית בחירות, ולכן אחרי הפגישה עם ברק אובמה הוא הולך להיפגש עם פטרונו, המיליארדר שלדון אדלסון, האיש שהשקיע מליונים בעיתון החינמי "ישראל היום" כדי לעזור לנתניהו, וגם האיש שהשקיע מאה מיליון דולר במרוץ לנשיאות ארצות-הברית, כדי לסלק את ברק אובמה מהנשיאות. עוד לא היה כדבר הזה, שראש ממשלת ישראל, שאין צורך להזכיר את תלותה בתמיכתה של ארצות-הברית ובמשלוחי הנשק שלה לישראל בעיתות צרה - רק לאחרונה התחננו לסיוע אמריקני למימון כיפת ברזל – אותו ראש ממשלת ישראל נפגש פגישה מתוקשרת עם האיש שרדף עד חורמה את ברק אובמה, נשיא ארצות-הברית שאנו כה זקוקים לתמיכתה. ונתניהו איננו מסתיר את הקשר הזה שלו עם אדלסון אלא מתפאר בו, כדי שאיש לא ישכח שראש ממשלת ישראל הוא חביבו של המיליארדר שמזוהה כאויבו המושבע של אובמה, שלא חסך שום מאמץ למנוע ממנו כהונה שנייה. גם לא נראה שנתניהו ביקש אי פעם מאדלסון להימנע ממעורבות במרוץ לנשיאות בארצות-הברית, כי מדינת ישראל עלולה להינזק וכנראה כבר ניזוקה לא מעט מכך, שפטרונו של ראש ממשלת ישראל הוא אויבו המושבע של נשיא ארצות-הברית. גם כשאשתו של נתניהו מתקשרת לעובד בשלוש בלילה ואומרת לו לחזור בשביל להביא חלב בקרטון, נתניהו לוקח את הטלפון ואומר לעובד שיבוא בשלוש בלילה עם חלב בקרטון, כדי שהגברת נתניהו תירגע ותניח לבעלה לישון. נתניהו לא אומר לאשתו להירגע ולהפסיק להתעמר בעובדים. הוא ראש ממשלת ישראל, אבל הוא איש משעמם ועלוב, ובוודאי שהוא לא יגיד לפטרונו שלדון אדלסון שהוא, כראש ממשלת ישראל, איננו יכול להיות ידידו של אדם שפועל להחליף את נשיא ארצות-הברית, שראש ממשלת ישראל לא יכול להימצא בסיטואציה כזאת, שפטרונו הוא יריבו הגדול של נשיא ארצות-הברית, אבל נתניהו יותר מדי עלוב ומשעמם בשביל להציב גבולות לשלדון אדלסון, שהוא איש מאד מאד עשיר ולכן חושב שמותר לו הכל. ומיד אחרי הפגישה מודיע אדלסון שנתניהו דיבר יותר מדי על שלום עם הפלשתינים ואין לכך סיכוי, כדי שאם היה מישהו שהתייחס ברצינות לדברי נתניהו על חתירה לשלום עם הפלשתינים, הוא יבין מיד מפטרונו שלדון אדלסון, שנתניהו לא באמת התכוון, כי כשפטרונו של ראש הממשלה מודיע לתקשורת מיד אחרי פגישה איתו שאין שום סיכוי לשלום, כולם מבינים שזה מה שראש הממשלה חושב, אבל נתניהו לא מוטרד מהנזק שהתנהגותו שלו ודאגתו לעצמו ולעצמו בלבד גורמת למדינת ישראל, כי בתקשורת הוא תמיד יכול להאשים איזה ארגון שמאלני שהלשין, כאילו צריך מלשינים בשביל לראות מה באמת קורה ביהודה ושומרון ולהבין מי באמת אחראי לזה, ונתניהו לא אשם בכך שברק אובמה וג'ון קרי אינם אוהדים גדולים של ישראל, אבל הוא גם לא עושה שום דבר לשפר את המצב הזה. בוודאי מערכת יחסיו עם שלדון אדלסון, שהוא האדם האחרון שראש ממשלת ישראל צריך לפגוש כשהוא נוסע לפגישה עם נשיא ארצות-הברית ברק אובמה כדי לקדם את האינטרסים של מדינת ישראל, לא ממש תורמת ליחס הנשיא האמריקני לישראל. זה לא שנתניהו רוצה להרע לישראל, הוא בהחלט רוצה לעשות משהו טוב, אין לי ספק בכוונות הטובות שלו, אבל הוא יותר מדי עלוב ומשעמם. אחרת הוא היה משאיר בבית את הצילומים של החמאס יורה טילים, והיה לוקח איתו לעצרת האו"ם את אמו השכולה של נפתלי פרנקל, ואת אביו השכול של מוחמד אבו-חדיר, ואומר שהקיץ הזה היה קיץ נורא גם לישראלים וגם לפלשתינים, ונערים צעירים נרצחו על ידי אנשים שמובילה אותם שנאה, ואותם אנשים ירו עלינו טילים, שבגללם יצאנו למלחמה, אבל אנחנו רוצים להפסיק את המלחמה הזאת, ואנחנו לא רוצים להפקיע אדמות פלשתיניות ולא רוצים להרוג פלשתינים, אנחנו באמת רוצים שלהם תהיה מדינה כמו שלנו יש מדינה, ושלא יהיו יותר מלחמות. ואנחנו נפסיק לפעול נגד הקמת מדינה פלשתינית, ונכבד את רצונם של הפלשתינים במדינה כפי שאנו כמובן דורשים מהם לכבד את ריבונותנו, ושנעשה הכל כדי שלא ימותו עוד ילדים. אבל נתניהו יודע רק להפקיע אדמות פלשתיניות ולהתחסד, ולתת לאנשים מלאים שנאה להשתולל בירושלים ולמרר את חיי הערבים בשכונותיהם להפוך את ירושלים לזירת מלחמה, כי הוא לא רוצה להתעמת, לא עם אשתו, ולא עם נפתלי בנט, ולא עם איתמר בן-גביר וברוך מרזל, ולא עם אביגדור ליברמן ולא עם חברי הכנסת בליכוד שתוקפים בגסות-רוח את בג"ץ, שהוא אחד מיסודות קיומנו הדמוקרטי, ובעיקר הוא לא רוצה לעצבן את שלדון אדלסון שיש לו המון כסף והוא תומך בנתניהו ומתנגד לנשיא ארצות-הברית, ונתניהו לא יריב איתו רק בגלל שיש לו פה גדול שלא בדיוק מוציא טוב את החבר שלו ראש ממשלת ישראל ולא את המדינה שהוא מייצג. נתניהו הוא איש עלוב ומשעמם ומאד עצוב שהוא ראש הממשלה שלנו, ומאד עצוב שרוב האנשים בישראל חושבים שאין מישהו אחר.