אשפה

אנחנו ברחוב עזה בני מזל, כנראה בזכות השכן בבית ממול שמתגורר עכשיו במעלה הרחוב, בבית ראש הממשלה. לכן אצלנו רוקנו את האשפה מיד כשהסתיימה שביתת עובדי הניקיון, שהיתה לגמרי צודקת, כי איימו עליהם בפיטורים סתם ככה, כדי ללחוץ על הממשלה להעביר לעירייה כספים, ולמרות שלעיריית ירושלים יש מעט מדי עובדי ניקיון, שעבודתם קשה מאד ושכרם עלוב. את הכספים כבר העבירו, אבל האשפה עדיין נערמת ברחובות שראש הממשלה איננו מתגורר בהם: ברחוב בנימין מטודלה ערימות האשפה הענקיות שמתנשאות מעל הפחים מונעות את המעבר במדרכות, וברחוב אלפסי שמדרכותיו ממילא צרות ערימות האשפה כבר התגלגלו אל תוך הכביש, ומאיימות לחסום את הרחוב כולו. הבוקר עברה שיירת ראש הממשלה כדרכה בקול גדול ובצפירות רמות, וחשבתי אם הוא רואה בכלל את ערימות האשפה מהחלונות המואפלים שלו: האם חלונות הרכבים בשיירה שאי אפשר לראות לתוכם, אטומים רק מבחוץ פנימה, או אולי הם אטומים לשני הכיוונים? ואולי לראש הממשלה יש עניינים אחרים לענות בהם: יש מחבלים שרוצחים אנשים, וזה בוודאי יותר חמור מכך שבירת ישראל ירושלים מתכסה בערימות זבל ובקרוב תיקבר מתחתיו, ותושבי ירושלים, ששיבחו אותם בתקשורת כמי שיודעים להרוג מחבלים כהרף עין, חסרי אונים. האמת היא שתושבי ירושלים הרבה יותר נהרגים ממחבלים מאשר הורגים אותם, וגם כשהם חיים, החיים שלהם הם חיים בזבל, פשוטו כמשמעו, ולולא חתולי הרחוב הרבים שהורגים את העכברים והחולדות והנחשים שבאים בעקבותיהם, ולולא החורף הקר מאד שמקפיא בלילות את האשפה ואת חסרי הבית, היתה פורצת בעיר מגפה נוראה. אפילו בתקשורת הקדישו לנושא הזבל בירושלים כתבה אחת בחדשות, שכחתי באיזה ערוץ. האשפה בירושלים איננה פותחת מהדורות חדשות, והירושלמים נאנחים אבל לא מתקוממים ולא מפגינים כמו במקומות אחרים בעולם, למשל בביירות ובנפולי, ששם פרצו מהומות כשהערים התכסו בערימות זבל. הירושלמים הם אנשים יראי-שמיים וצייתנים. בשבת הם הולכים לבית הכנסת בבגדי שבת בין ערימות הזבל, ומעמידים פנים שאינם רואים ואינם מריחים. לפני שבוע החרדים שרפו פחי אשפה אבל זה היה בגלל שהמשטרה ביקשה לנתח גופת תינוק שמת בנסיבות חשודות, והסבא של התינוק, שהוא גם ראש עיריית בית-שמש, התפעל ממסירות הנפש של האנשים ששרפו את עגלות האשפה, אבל אף אחד לא חשב על זה שתמיד יש ברחובות ירושלים המון זבל לשרוף, כי תמיד פחי האשפה עולים על גדותיהם, והחתולים שקורעים את שקיות האשפה מפזרים ברחובות את החיים הנסתרים בבתים: את צלחות הפלסטיק עם שאריות החומוס והמטבוחה, את שאריות העוף הארוזות בנייר כסף מתבשילי השבת, ועוד הרבה דברים שיפה להם הכיסוי וכעת הם מושלכים וחשופים לעיני עוברי אורח, ואני חשה מבוכה ובושה מהנחשף והנחשפים, כי מי רוצה לפגוש את שאריות סעודותיו מהשבוע שעבר מקדמות את פניו ברחוב? שבוע עבר ממועד סיום השביתה, את המחבל מבר הסמטא כבר תפשו והרגו, את הגופה שלו צילמו כאילו אם לא נראה אותו מוטל מת לא נאמין שזה קרה, גם את הדירה שבה הסתתר המחבל צילמו. היו שם בגדים זרוקים ושאריות מזון, כמו ברחובות ירושלים, שמלאים בהררי שאריות מזון של אנשים אנונימיים, ואף אחד לא מצלם אותן, או אולי כן ואינני יודעת, אולי מישהו שאמנותו בעשיית סרטים לקח מצלמה ונדד ברחובות ירושלים וצילם את ערימות הזבל המתגבהות והראה איך הזבל עוטף ומכסה את רחובות ירושלים ובתי ירושלים, ואיך האנשים הולכים ונקברים בתוכו, ועוד מעט רק הראשים שלהם יציצו מתוך ערימות הזבל ויצעקו הצילו, ואחר כך גם הראשים יתכסו, חוץ מאחד שיטפס על צמרתו של דקל ויתבונן ממנה בהר הזבל המרשרש ברוח, ובראשו חתולים שמתקשים לזוז מרוב משמנים.