כ"ד
בטבת שחל היום הוא יום הולדתו של אחי, והתאריך הנוצרי הוא 4 בינואר שחל אתמול. לו
היה בחיים היה בן 57. אני מתרגמת כאן שירים של אלזה לסקר-שילר, שבת-זוגו אסתי בחרה
לקרוא על קברו, והוא תמיד נוכח בהיעדרו.
הָאַהֲבָה
מַשָּׁב
עָנֹג כַּמֶּשִׁי
רוֹחֵשׁ
עַל פְּנֵי שְׁנָתֵנוּ
כְּמוֹ
לִבְלוּב מִתְדַּפֵּק
מֵעַל
שְׁנֵינוּ.
וּנְשִׁימָתְךָ
הַבַּיְתָה
אוֹתִי תִּשָׂא,
עַל
פְּנֵי אַגָּדָה קְסוּמָה,
וּמַעֲשִׂיָּה
כְּמוּסָה.
וְחִיּוּכִי
הָעוֹקְצָנִי מְשַׂחֵק
עִם
תָּוֵי פָּנֶיךָ הָעֲמֻקּוֹת
וּבָאוֹת
הָאֲרָצוֹת
וְעָלֵינוּ
מִתְרַפְּקוֹת.
מַשָּׁב
עָנֹג כַּמֶּשִׁי
רוֹחֵשׁ
עַל פְּנֵי שְׁנָתֵנוּ –
חֲלוֹם
שֶׁיָּמָיו כִּיְּמֵי עוֹלָם
מְבָרֵךְ
אֶת שְׁנֵינוּ.
Die
Liebe
Es
rauscht durch unsere Schlaf
Ein
feines Wehen wie Seide,
Wie
pochendes Erbluehen
Ueber
uns Beide.
Und
ichwerde heimwaerts
Von
deinem Atem getragen,
Durch
verzauberte Maerchen
Durch
verschuettete Sagen.
Und
mein Dornenlaecheln spielt
Mit
deinen urtiefen Zuegen;
Und
es kommen die Erden
Sich
an uns zu schmiegen.
Es
rauscht durch unsere Schlaf
Ein
feines Wehen wie Seide,
Der
weltalte Traum
Segnet
uns beide.
חֲלוֹם
חֲטָפְתָּנִי
שֵׁנָה אֶל גַּנֶיךָ,
בַּחֲלוֹמְךָ
– שְׁחוֹר עֲנָנִים אֶת הַלַּיִל סוֹבֵב –
כְּמוֹ
אֲדָמוֹת אֲפֵלוֹת נִלְטְשׁוּ גַּלְגְּלֵי עֵינֵיךָ,
וּמַבָּטֶיךָ
הָיוּ קַשְׁיוּת-לֵב –
וּבֵינֵינוּ
הִשְׂתָּרְעוּ מִישׁוֹרִים,
נוּקְשִׁים,
דוֹמְמִים, אַדִּירִים...
וּבְהִיוֹתָם
לְגַעְגּוּעַי מְסוּרִים
נָשְׁקוּ
לְפִיךָ, לְפַסֵי הַשְּׂפָתַיִם הַחִוְּרִים.
Traum
Der
Schlaf entfuehrte mich in deine Gaerten,
In
deinen Traum – die Nacht war wolkenschwartz umwunden –
Wie
duestere Erden starrten deine Augenrunden,
Und
deine blicke waren Haerten –
Und
zwischen uns lag eine weite, steife
Tonlose
Ebene…
Und
meine Sehnsucht hingegebene,
Kuesst
deinen Mund, die blassen Lippenstreife.