יום שבת, 23 בינואר 2016

ליאור שליין תוקף את שלי יחימוביץ'



בשבוע שבו התברר כי רשת מגה הקורסת, שכבר פיטרה אלפיים עובדים, ועומדת לפטר עוד שלושת אלפים וחמש מאות עובדים, העניקה לבכיריה ויחצ"ניה בעלי השכר המופקע גם בונוסים של מיליונים, בחר ליאור שליין בתכניתו "גב האומה" ללעוג דוקא לשלי יחימוביץ', שחוזרת ועוסקת במצבם של העובדים ברשתות השיווק, ששכרם מינימלי ותנאי עבודתם קשים, ואפילו השכר המינימלי הזה והתנאים העלובים נמצאים כעת בסכנה. ליאור שליין הוא בן זוגה של מירב מיכאלי, יריבה פוליטית מושבעת של שלי יחימוביץ', ומהסיבה הזו לבדה ראוי היה שלא יתייחס ליחימוביץ', שהיא כעת חברת כנסת מן השורה במפלגת אופוזיציה, ואיננה עומדת במרכז ההתרחשויות, אבל בשבוע שבו נחשפים במלוא כיעורם ההפקרות, החמדנות וחוסר-הבושה של בכירי רשת מגה, ששדדו את החברה בדרכי הונאה מתוחכמות והביאו אותה לפשיטת רגל, תוך שהם מרפדים את עצמם ואת מקורביהם במיליונים רבים, לא יכול היה שליין לוותר על הלעג דוקא לחברת הכנסת שבראש מעייניה עומדים עובדים עניים ומוחלשים, שאינם נהנים מרמות השכר ששליין ובת-זוגו מורגלים בהם, והוא בחר לגנות את יחימוביץ' שלדבריו "עשתה קופה על הקופאיות". יחימוביץ' עשתה קופה על הקופאיות? מפני שהעבירה חוק שמאפשר להן לשבת ואוסר לחייב אותן לעמוד כל יום העבודה על רגליהן? לא הקופה שעשו בכירי מגה, ומנכ"לה אביגדור קפלן והיחצ"נית רותי שטרית, שקיבלו סכומי עתק מהרשת הקורסת, מטרידים אותו, אלא דוקא שלי יחימוביץ' היא זו ש"עשתה קופה"? לולא הייתי משוכנעת ששנאתה של בת-זוגו ליחימוביץ' היא הסיבה היחידה לקטע המכוער הזה בתכנית, עוד הייתי חושדת שגם ליאור שליין קיבל מיליונים מרשת מגה כדי להפוך את המציאות על הראש, ולתאר דוקא בשבוע הזה, דוקא את מי שמותחת בעקביות ביקורת על התנהלות מסוג זו שנחשפה במגה כמושא לגינוי.
מדברי שליין ושאר חברי הפאנל אפשר היה לחשוב ששלי יחימוביץ' רצה כעת לראשות הממשלה או לפחות לראשות מפלגת העבודה. והיא לא. האיזכור היחיד של יחימוביץ' בתקשורת השבוע, עלה בהקשר לתכניותיו הפוליטיות של גבי אשכנזי, שסגירת תיק החקירה בפרשת הרפז הפכה אותו לגיבור תחזיותיהם ותרחישיהם של הפרשנים הפוליטיים, כי במדינתנו כל רמטכ"ל לשעבר הוא מועמד פוטנציאלי לראשות הממשלה, ופרשנינו שהצטיינו בתחזיות כושלות על סיכויו של יצחק הרצוג, בן בריתה של מירב מיכאלי, בת זוגו של ליאור שליין – לא שזה קשור, חלילה, לעניין – לנצח את נתניהו, החלו לגלגל בשולחן הביליארד הפרשני שלהם, זה שכדוריו לעולם אינם נופלים לחורים, אלא דוקא קופצים למעלה וחובטים במצחו של הפרשן – שפע תחזיות ותרחישים על סיכוייו של גבי אשכנזי להתייצב בראש מפלגת העבודה ולהוביל אותה לשלטון, ואחד מהם אף העלה את האפשרות שגבי אשכנזי יחבור לשלי יחימוביץ' כנגד יצחק הרצוג, בן בריתה של מירב מיכאלי, בת זוגו של ליאור שליין - לא שזה קשור לעניין. שלי יחימוביץ' דוקא הסתייגה מגבי אשכנזי, אבל כנראה שעצם הספקולציה של הפרשן כבר הספיקה לסמן מחדש את שלי יחימוביץ' כסכנה, שצריך לטפל בה מיד, ודוקא בשבוע שבו התברר עד כמה חשובה עבודתם של חברי כנסת כמו שלי יחימוביץ', ועד כמה ביקורתה על בעלי ההון החמדנים ועושקי הדלים, שמנצלים את מצבה המבודד של מדינת ישראל ומשקה המונופוליסטי כדי לחגוג על גבם של עובדים וצרכנים, היא חשובה וחיונית, ועד כמה זקוקים העובדים והצרכנים להגנה הזאת. 
וכל המהומה הספקולטיבית הזו דוחה ומיותרת, כי נתניהו איננו עומד לאבד את שלטונו בזמן הקרוב, החלומות על כיבוש השלטון בידי הזוג המוזר הרצוג ולבני היו מראש מופרכים ומגוחכים ועודם כאלה, ולפחות אני אישית, עם כל מחויבותי רבת השנים למפלגת העבודה, אתקשה מאד להצביע לגבי אשכנזי, אדם שחוזר ומדבר על אהוד ברק כאילו מעולם לא שמע על כך שבמדינה דמוקרטית הצבא כפוף לשר הביטחון ולממשלה ולא להיפך, ודבריו של אשכנזי צורמים לי לא משום שאני מחבבת את אהוד ברק או חושבת שהצטיין ביחסי אנוש, ממש לא, ועדיין רמטכ"ל חייב להכיר בכך שהוא כפוף לשר הביטחון ולממשלה ואיננו רשאי להתנהל כלפיהם כמו יריב פוליטי נגד יריביו הפוליטיים. התבטאויותיו המעטות של אשכנזי חושפות יהירות גדולה וחוצפה אינסופית, ואני מתקשה לראות את החיבור בינו לבין מפלגת העבודה, שמסיבות שאינן ידועות לי נראה משום מה לפרשנים הפוליטיים בתקשורת מובן מאליו.
יותר מכל דבר חשפה המתקפה של ליאור שליין על יחימוביץ' את אותו פער מעמדות שיחימוביץ' מרבה, למורת-רוחו של שליין, לעסוק בו: פער מעמדות שהפך את החברה הישראלית לאחת המקוטבות ביותר בעולם, עד כדי ניתוק גמור, לא רק של המיליארדרים שאינם מייצרים דבר אלא עושקים את הציבור הישראלי, אלא גם של הבורגנות המבוססת והמדושנת עונג מעצמה ששליין מייצג, מרובו של הציבור המשתכר אל צרור נקוב ומתמודד יומיום עם מצוקות כלכליות וחוסר-ביטחון תעסוקתי, שלעולם לא יפגע בהנהלות הכושלות ובפושטי הרגל המיליארדרים, שחמדנותם האינסופית וכישלונותיהם הכלכליים גוזלים את פרנסת העניים, אך אינם פוגעים כהוא זה ברמת חייהם השערורייתית. נכון שגם שלי יחימוביץ' היתה תמיד בעלת שכר גבוה, אבל הדבר לפחות לא מנע ממנה לראות גם את מצוקת העניים, וזה הרבה יותר ממה שאפשר להגיד על ליאור שליין.