הארנק של רוזי

זיכרון קטן מילדותי

 

לרוזי היו השדיים הכי גדולים בכיתה וכל הבנים רצו להתחיל איתה. היא נראתה מבוגרת מאיתנו בהרבה, והיא היתה היחידה בכיתה שהיתה לה תסרוקת אמיתית ממספרה: בניגוד לרוב הבנות, שאספו את שערן לזנב סוס או לקוקו בלוף, היתה לה תספורת קצרה שהבליטה את פניה העגולים, עצמות לחייה הגבוהות ושפתיה האדומות, ומעל לעיני השקד החומות שלה נמשך שערה החום בהיר לאחור כמו גל מתקרב לחוף, שכמות נדיבה של ספריי שימרה את גליותו. רוזי מצדה לא התעניינה במיוחד בבני גילה, וכה בלתי מושגת היתה, עד שבני הכיתה שאיחרו להתבגר, והיו נמוכים מרוזי כמעט בראש, לא נרתעו מלפנטז ליד בנות הכתה האחרות עם ניצני שדיהן ושערן שלא ידע מספרה, על ריקוד סלואו צמוד עם רוזי, כשראשם מונח בין שדיה המלאים ולבם מרחף בעננים.

דני המכונה פוקר היה היחיד שזכה. זה היה ביום שבו גנבו לרוזי את הארנק עם עשר לירות שלמות שהיו בתוכו, והיא בכתה. לרוזי תמיד היה בתיק ארנק, כי בניגוד לרוב הילדים שגרו במרכז העיר והלכו לבית-הספר ברגל, היא הגיעה כל בוקר מהקריות בנסיעה ארוכה באוטובוסים, והיה לה גם כסף לקנות לעצמה משהו לאכול בימי הלימוד הארוכים בדרך הארוכה הביתה. באותו יום שבו גנבו לרוזי את הארנק היא הביאה יותר כסף מהרגיל כדי לקנות בעיר ספר שלא מצאה בקריות, והגניבה היתה מכאיבה במיוחד.

כשרוזי בכתה דני המכונה פוקר חיבק אותה והציע לעזור לה. אחרי הלימודים הוא הזמין אותה לקולנוע וגם קנה לה גזוז וגלידה, ונתן לה כסף לנסוע הביתה, וכך הוא היה הראשון בכיתה שהיה לו עם רוזי משהו שדומה לפגישה. רוזי היתה כל כך אסירת-תודה שהירשתה לו אפילו לנשק אותה על הלחי לפני שעלתה על האוטובוס לקריות, וכל הפרטים מהפגישה של רוזי ופוקר נדונו עוד ימים רבים אחר כך בפינות החצר בהפסקה.

גניבת הארנק של רוזי לא נותרה יחידה. יותר ויותר התברר שיש בחטיבה גנב סידרתי. בהפסקות ובשיעורי ההתעמלות נגנבו מהילקוטים הנטושים בכיתה יותר ויותר ארנקים וספרים וציוד לימודי. היו ליחשושים, היו חשדות, אבל את הגנב התקשו לתפוס.

עד שיוסי ומושיק החליטו שזה לא עסק, ואי אפשר להמשיך ככה, וכשכולם יצאו להפסקה הם הסתתרו מאחורי דלת הכיתה הפתוחה וארבו לגנב. הם עמדו בלי נוע ועצרו את נשימתם, ותוך דקות ספורות הצליחו לתפוס את הגנב הלא זהיר, כלומר את דני המכונה פוקר, כשידו בתוך תיק האוכל של אורנה, מנסה לחלץ ממנו נרתיק ניילון קטן ובו כמה מטבעות ושטר.

כולם צחקו על זה, אבל לא ליד רוזי, שפוקר הזמין אותה לקולנוע בכסף שלה.

שנה טובה ומאושרת לכל הקוראים