מינוי מירי רגב לרמיסת הזיכרון

לאחר שברק חירם, האחראי לירי פגזי טנק על בני הערובה בבארי, נוקה בטיוח שהתחזה לתחקיר  ומונה לאחראי על אוגדת עזה, כהמשך לירי הפגזים שהרגו שלושה עשר בני ערובה בבארי, עומדת מירי רגב, בהמשך מסעו של נתניהו לרמוס את קרבנות הטבח שהביא על תושבי העוטף, להתמנות לאחראית על טקס לציון יום השנה לטבח. מירי רגב אחראית כידוע להפיכת הטקס הממלכתי והאהוב ביותר, טקס הדלקת המשואות ביום העצמאות, למופע תעמולה לליכוד וחנופה מחליאה לזוג נתניהו. מירי רגב גם מצטיינת בגסות רוח יוצאת דופן וחוסר רגישות קיצוני לכאבם של אנשים שאינם ממעריציו של נתניהו ואף אינם נמנים על מעריציה שלה. אלו מן הסתם התכונות שהפכו אותה ראויה בעיני נתניהו למינוי הזה: בעוד מפגן קיצוני של חוסר בושה ונכלוליות, אמורה מירי רגב לטשטש את המחדל הנורא של נתניהו, הוגה הקונספציה ש"חמאס הוא נכס" ומממן החמאס, במחשבה שכך תוחלש הרשות הפלשתינית, והבעיה הפלשתינית "תרד מן השולחן", כפי שהתפאר בימי כהונתה של ממשלת בנט-לפיד. כרגיל עסוק נתניהו בראש וראשונה בתדמיתו, והוא סימן בצדק את יום השנה לטבח כמועד מסוכן לתדמיתו ולהמשך שלטונו, ולכן מבקש לשלוט באמצעות מירי רגב באופיו של יום השנה, כדי להציג את האחראי מספר אחת למחדל ההפקרה של תושבי העוטף באור שיחמיא לו, תוך עיוות האמת ורמיסתם של הקרבנות ומשפחותיהם, וללא שמץ של רגישות לכאבם הנורא.

כמה מקוממת המחשבה שהאחראים להפקרתם הנוראה של תושבי העוטף הם אלה שיחליטו כיצד יצוין האסון שהוא תוצאה של שורת מחדלי ענק, שאם לציין רק את חלקם: העברת כוחות צבא מהעוטף ליהודה ושומרון לשירות המתנחלים, השארת העוטף ללא סוללות תותחים ועם מספר זעום של לוחמים וטנקים בודדים, עצימת עין שערורייתית מול המידע המודיעיני ודיווחי התצפיתניות כדי להמשיך את האחיזה בקונספציית "החמאס מורתע", עיכובים בלתי נתפסים בהגעת כוחות צבא ומשטרה לעוטף לאחר פלישת חמאס והטבח בתושבים, ותפקוד ממשלתי לקוי גם אחרי הטבח שמותיר את הנפגעים כבר למעלה מעשרה חודשים ללא מענה, עם נזקים הולכים ומצטברים, ניהול לקוי של המלחמה והתמשכותה ללא סיבה אמיתית לבד מתרומתה להישרדותם בשלטון של נתניהו ושאר האחראים למחדל. כעת הם רוצים לשלוט גם בזיכרון, כל מי שהיו צריכים להישלח הביתה מזמן אבל דבקים בכסאם.

כל זה הזכיר לי טקס זיכרון שהתקיים לפני מספר שנים לפלישת בנות הברית לנורמנדי ביוני 1944, שבו השתתפו נציגי בעלות הברית שלחמו בנאצים, וגם נציגי ממשלת גרמניה, ואחד מן הלוחמים הבריטים הקשישים שהגיעו לטקס נשאל האם אין זה מפריע לו שהגרמנים משתתפים בטקס. למה שיפריע? שאל הבריטי חד הלשון, הרי ללא הגרמנים לא היתה שום פלישה לנורמנדי. כך אפשר לומר גם על מינויה של מירי רגב לאחראית על טקס הזיכרון לטבח: לולא שלטון נתניהו והליכוד לא היה שום טבח, לכן רק הגיוני שציון יום השנה לטבח יעוצב בידי סוכנת התעמולה הותיקה של נתניהו, בצלמה ובצלמו של אדונה, ובתקוה להעלות את קרנו ולבסס את שלטונו, על גבם של הקרבנות ומשפחותיהם, אלה שהאספסוף של נתניהו מנסה להשתיק באלימות בקללות ואיומים, ואלה שממילא כבר אינם יכולים, לא לדבר ולא לזעוק.