שירי אבל ליום הזיכרון

אֶלְזֶה לַסְקֶר-שִׁילֶר / לְיַלְדִי

שׁוּב וָשׁוּב אַתָּה מֵת לִי, יַלְדִי

בִּשְׁנַת הַפְּרֵידָה.

כַּאֲשֶׁר הֶעָלִים נְמֵסִים

וְהָעֲנָפִים הוֹפְכִים צָרִים.

עִם הַשּׁוֹשַׁנִּים הָאֲדֻמּוֹת

הִשְׂבַּעְתָּ אֶת הַמָּוֶת מְרוֹרִים.

לֹא חַסְתָּ וְלוּ עַל נִיצָן קָמֵל אֶחָד.

לָכֵן אֲנִי בּוֹכָה מְאֹד, לַנֶּצַח...

בְּלֵילוֹ שֶׁל לִבִּי.

עוֹד גּוֹנְחִים מִמֶּנִּי שִׁירֵי הָעֶרֶשׂ

שֶׁמִּתְיַפְּחִים עָלֶיךָ בִּשְׁנַת הַמָּוֶת.

וְעֵינַיי כְּבָר אֵינָן פּוֹנוֹת לָעוֹלָם:

יְרֹק הֶעָלִים מַכְאִיב לָהֶן.

אֲבָל הַנִּצְחִי חַי בִּי.

הָאַהֲבָה אֵלֶיךָ הִיא הַצֶּלֶם

שֶׁמֻּתָּר לָאָדָם לַעֲשׂוֹת לוֹ מֵאֱלֹהִים.

רָאִיתִי גַם אֶת הַמַּלְאָכִים

בַּבֶּכִי וּבַרוּחַ וּבַגֶּשֶׁם.

הֵם רִחֲפוּ...

בָּאֲוִיר שְׁמֵימִי.

כַּאֲשֶׁר הַיָּרֵחַ עוֹמֵד בִּפְרִיחָתוֹ

הוּא דּוֹמֶה לְחַיֶּיךָ, יַלְדִּי.

וְאֵינֶנִּי אוֹהֶבֶת לִרְאוֹת

אֵיךְ הַפַּרְפָּרִים מְבַזְבְּזֵי הָאוֹר

מְרַחֲפִים מִשָּׁם לְלֹא דְּאָגָה.

מֵעוֹלָם לֹא הֵבַנְתִּי אֶת הַמָּוֶת

בְּעָקְבִי אַחֲרֶיךָ, בְּנִי –

וַאֲנִי אוֹהֶבֶת אֶת קִירוֹת הַחֶדֶר

שֶׁאֲנִי צוֹבַעַת בִּפְנֵי הַנַּעַר שֶׁלְךָ.

הַכּוֹכָבִים שֶׁנוֹפְלִים הַחֹדֶשׁ

כֹּה תּוֹסְסִים בְּחַיֵּיהֶם

דּוֹמְעִים קָשׁוֹת עַל לִבִּי.

עוד שירי אבל של אלזה לסקר-שילר:
http://anatperi.blogspot.com/2011/10/blog-post_31.html

הַיְינְרִיךְ הַיְינֶה / שִׁיר יָשָׁן

מַתְתָּ וְלֹא יָדַעְתָּ שֶׁמַּתְתָּ

כָּבָה אוֹר עֵינֶיךָ וְלֹא יָדַעְתָּ.

פִּיךָ הֶאָדֹם הֶחֱוִיר

וּמֵת הִנְךָ, יַלְדִי הַצָּעִיר.

בְּלֵיל קַיִּץ אָיֹם וְנוֹרָא

הֵבֵאתִיךָ בְּעַצְמִי לִקְּבוּרָה

זְמִירִים זִמְרוּ לְךָ קִינָה

כּוֹכָבִים לִיווּךָ בְּדַרְכֶּךָ הָאַחֲרוֹנָה.

הַשַּׁיָּרָה שֶׁבַּיַּעַר עָבְרָה

קַדִּישׁ עָלֶיךָ אָמְרָה

הָאֲשׁוּחִים בְּבִגְדֵּי אֲבֵלוּת

תְּפִילַת מֵתִים מִלְמְלוּ.

בַּאֲחוּ בָּאֲגָם כְּחַלְחַל

רָקְדוּ שֵׁדִים בַּמַּעֲגָל

לְפֶתַע חָדְלוּ וְהִבִּיטוּ בָּנוּ

וְהִשְׁתַּתְפוּ בַּצַּעַר עִמָּנוּ.

וּכְשֶׁלְקִבְרְךָ הִגַעְנוּ

יָרַד לְמַטָּה הַיָּרֵחַ

נָשָׂא הֶסְפֵּד וְהִתְיַפֵּחַ

וְקוֹל פַּעֲמוֹנִים שָׁמַעְנוּ.