גינתר גראס והסכנה היהודית

אני מביאה כאן את תרגומי לטקסט שפירסם גינתר גראס בעיתון "זידדויטשה צייטונג" בתאריך ה-4 באפריל:

שירו של גינתר גראס מה שחייב להיאמר

מדוע אני שותק, מחשה זמן רב מדי,

על מה שגלוי ותורגל במשחקי סימולציה,

שבסופם אנו כשורדים

איננו אלא הערות שוליים.

זוהי הזכות הנטענת למכה הראשונה,

שאת העם האירני
העשוק ביד מתהלל בלשונו

ומונהג להילולה מאורגנת

עלולה למחות,

כי משערים שבתחום שיפוטו

נבנית פצצת אטום.

אבל מדוע אני אוסר על עצמי,

לכנות בשמה את אותה מדינה,

שבה מזה שנים – ולו גם בסוד –

עומדת לרשותה יכולת גרעינית מתגברת

אך ללא פיקוח, כי לשום בדיקה

אין גישה?

את ההתכחשות הכללית לעובדה זו,

שלמרותה סרה שתיקתי,

אני מוצא כשקר מעיק

ואילוץ, שמאיים בעונש

מיד כשמפרים אותו,

פסק-הדין "אנטישמיות" שכיח.

אבל כעת, מכיוון שמארצי,

אשר בפִּשְׁעָה הקדמון

שאין דומה לו,

היא נתפסת שוב ושוב ונקראת לסדר,

שוב מסיבות עסקיות טהורות,

ולו גם בלשון מתעתעת

מצהירים על כך כפיצויים,

עומדים לספק לישראל

צוללת נוספת, שייחודה

בכך שניתן להנהיג בה

ראשי נפץ משמידי כל,

היכן שקיומה של פצצת אטום יחידה איננו מוכח,

אלא החשש רוצה לשמש הוכחה מכרעת,

אני אומר, מה שחייב להיאמר.

אבל מדוע שתקתי עד כה?

כי סברתי, מוצאי,

שנגוע בכתם שאין למחוק לעולם,

אוסר לדרוש עובדה זו כאמת מוצהרת

ממדינת ישראל, שאליה אני קשור ורוצה להישאר כך.

מדוע אני אומר רק כעת,

בְּזִקְנָתִי וּבִדְיוֹ אחרון:

כוחה האטומי של ישראל

מסכן את שלום העולם השברירי ממילא?

כי חייב להיאמר

מה שכבר מחר עלול להיות מאוחר מדי:

גם מפני שאנחנו – הנושאים מטען כבד דיו כגרמנים –

עלולים להיות ספקיו של פשע,

שניתן לחזותו מראש, כי את שותפותנו לאשמה

לא ניתן יהיה למחוק

בשום תירוץ.

ומוצהר: אינני שותק עוד,

כי נקעה נפשי

מצביעותו של המערב: עבורו יש לקוות

שרבים יוכלו להשתחרר מן השתיקה,

לדרוש מגורמי הסכנה הניכרת לעין

לוותר על הכוח

וכמו כן לעמוד על כך,

שפיקוח בלתי מוגבל ותמידי

על היכולת הגרעינית הישראלית

ועל מתקני הגרעין האירני

באמצעות ערכאה בינלאומית

יותרו על ידי ממשלות שתי המדינות.

רק כך אפשר לעזור לכולם, הישראלים והפלשתינים,

יותר מכך, כל בני האדם,

שבאיזור אחוז טירוף זה

חיים בעוינות צפופים יחדיו

ולבסוף לעזור גם לנו.

בשיח הנאצי איראן, שבני עמה משתייכים על פי התפיסה הנאצית לגזע הארי, מסמלת את גרמניה, וסיפור מגילת אסתר – ראו רשימתי על כתבת "דר שטירמר"על חג הפורים, מסמל את רצחנותו של העם היהודי והאיום שהוא מהווה לגרמניה. המושג ישראל בגרמנית מזוהה לאו דוקא עם מדינת ישראל אלא עם העם היהודי. מאחר שאיראן מסמלת את גרמניה, איום על איראן נתפס כאיום על גרמניה, ובהתאם לשיח הנאצי הרווח היהודים נתפסים כסכנה לקיומה של גרמניה. אפשר לראות כבר מהבית הראשון של השיר, המזכיר משחקי סימולציה "שבסופם אנו השורדים איננו אלא הערות שוליים", שהעם היהודי מאיים בעצם בהשמדה על גרמניה, וכמובן בהמשך: "כוחה האטומי של ישראל מסכן את שלום העולם השברירי ממילא". השורה התחתונה היא  שישראל מהוה סכנה לשלום העולם ובעצם לגרמניה. כמו כן נטען כאן שישראל עומדת לבצע פשע דומה לשואה ולהשמיד את העם האירני בפצצות האטום שלה.

קישור בין יהודים לפצצה האטומית כאמצעי להצדקת השואה הופיע למשל אצל ארנסט נולטה במאמרו "שואה לפני השואה" בספרו "הקשר הסיבתי". להלן הקטע הרלוונטי מתוך קטעי המאמר שתירגמתי ברשימתי "שימוש בטבח הארמנים להכחשת השואה":

מתוך הפרק הרביעי במאמרו של נולטה:

"כבר ב"מיין קאמפף" כתב היטלר את המשפט שמרבים לצטט בצדק, שאם היהודים "בעזרת השקפת העולם המרקסיסטית שלהם", יצליחו להשיג ניצחון על עמי העולם, יהיה כתרם זר המתים של האנושות, ולבסוף יהפוך כדור הארץ, כמו לפני מיליוני שנים, באמצעות האֶתֶר, לריק מאנשים (מהדורת 1933 של מיין קאמפף, עמ' 69). התבטאות זו נחשבת לא בלי סיבה למטורפת, ועם זאת הינה אחד הביטויים המוקדמים ביותר של פחד שכיום הוא רווח בכל מקום, שהאנושות יכולה להרוס את עצמה פיזית במו ידיה. כיום איש אינו רואה עוד ב"יהודים" את הגורם, אבל עם מעט מחשבה כולם חייבים להודות (ויכולים לקשר משמעות חיובית לקביעה זו), שיהודים אחדים מילאו וממלאים תפקיד הרבה מעבר לחלקם היחסי בפיתוח פצצות האטום והמימן וב"גלובליזציה" שמסכנת את הסביבה."

על השיח הנאצי ביצירתו של גינתר גראס "בהילוך סרטן" ראו רשימתי "הסיפור הנאצי של גינתר גראס".