ביקשתי מהמתנדב החביב בארכיון "ההגנה", הפלמ"חניק שרגא
פלד (שטאל), לחפש שמא נמצאים בארכיון מסמכים הנוגעים למכס ברוד. המסמך ששרגא מצא עבורי
הוא דו"ח סודי של הבולשת הבריטית מתאריך ה-19 במאי 1942 (תיק 47/127), שמדווח על
"התנגדות מאורגנת להנהגת היישוב", ובו מופיעים הדברים הבאים שאני מתרגמת כאן
מהמקור האנגלי (הדפוס במסמך מטושטש מעט ואני מקוה שלא נפלו עקב כך טעויות בתרגומי):
... ממשיכה לגאות התחושה, במיוחד בקרב מהגרים יהודים-גרמנים,
שהמדיניות היהודית בפלשתינה כפי שמכתיבה אותה ההנהגה הנוכחית זקוקה לשינוי.
שמותיהם של רוברט ולטש, ד"ר ארנסט סימון, ארנולד צוויג, מכס ברוד וגיאורג
לנדוור, האחרון פקיד בסוכנות היהודית עצמה, נמסרו כמי שעומדים ישירות מאחורי
התנועה. מקור יודע-דבר מציין כמה פגישות שהתקיימו בתל-אביב ובירושלים במשך החודשיים
האחרונים והגיעו כעת לשיאן בהקמת ארגון למעשה "עלייה חדשה, ושמקווים לזכות
בתמיכת רוב מתוך 200,000 יהודי גרמניה, אוסטריה וצ'כיה היושבים כעת בארץ לתכניתה
הפוליטית של הקבוצה, שעיקרן כדלקמן:
1. מאמץ גדול יותר לתמוך
בבריטניה . זאת כולל גיוס מספר גדול יותר של הנוער הדובר גרמנית (מתוך כאחד-עשר
אלף יהודים המגויסים כעת לכוחות הבריטיים 725 בסך הכל הינם יהודים גרמנים, אוסטרים
וצ'כים).
2. שיתוף פעולה הדוק
במדיניות הפנים והחוץ עם בריטניה והדמוקרטיות.
3. הקמת ועדה יהודית
בינלאומית של ציונים ולא-ציונים כדי לנסח הצעות מוסכמות לפיתרון הבעיה היהודית ולהגיש
הצעות אלה לועידת השלום.
4. לזנוח מטרות ציוניות
אלה שהידרדרו לשוביניזם וייסוד שיתוף-פעולה רב יותר בין יהודים, נוצרים ומוסלמים
בפלשתינה בתחום הפוליטי והכלכלי.
5. ייצוג הוגן בגופי
הנהלת היישוב, כלומר הועד הלאומי, הסוכנות היהודית, הערים והמועצות המקומיות.
6. ייסוד גוף מפקח במחלקת
הכספים של הסוכנות היהודית והעיריות כדי להבטיח פירסום מאזנים המראים את ההכנסות
וההוצאות של קרנות ציבוריות כמו הקרן הקיימת, קרן היסוד, כופר היישוב ודו"חות
פוליטיים אחרים.
7. מניעת שחיתות באירגונים
היהודיים השונים.
8. ייסוד מערכת חינוך דמוקרטית יחידה ללא הטייה מפלגתית.
9. פיקוח הדוק על חינוכן
של קבוצות הנוער השונות בפלשתינה והסתלקותן לחלוטין מהפוליטיקה.
זוהי תכנית שאפתנית להכניע את העוצמה המרוכזת מזה זמן רב בידי
"גווארדיה ותיקה" של יהודים פולנים ורוסים מסוימים. עוינות בין יהדות
רוסיה ופולין לבין מהגרים ממרכז אירופה (גרמניה, אוסטריה וצ'כוסלובקיה) הינה ארוכת
יומין ואפשר לייחס אותה, לפי מספר מקורות, , להבדלים התרבותיים ביניהם, במיוחד
בשימוש בלשון העברית. החינוך התקני בבתי הספר של ארצות מוצאם הותיר את המהגרים
המבוגרים יותר ממרכז-אירופה ללא ידע פעיל בעברית וכתוצאה מכך במצב של נחיתות לעומת
ה"גווארדיה הותיקה" הרוסית והפולנית, שעבורה תחיית השפה העברית היא אחד
מעיקרי הציונות ותנאי מוקדם לשירות במוסדות הלאומיים. גורם זה, שחסם למעשה בפני מהגרים
מרכז אירופים בולטים עמדות בגופי היישוב הרשמיים, היה בעל כוח דומה בשלילת
השתתפותם בניהול הפוליטיקה המפלגתית. ביקורת על ה"גווארדיה הותיקה" ועל
המגמה האולטר-לאומנית בענייני היישוב איננה חדשה, אך עד כה חסרה אירגון וכיוון.
יהיה מעניין לראות את התקדמותה של "עלייה חדשה" כנגד יריביה רבי-העוצמה.
עד כאן דברי הדו"ח הסודי של הבולשת הבריטית. הבריטים גילו עניין
מיוחד במפלגה החדשה עקב תמיכתה בבריטניה ובהתגייסות אנשי הישוב היהודי בארץ-ישראל לצבא
הבריטי – בראשית הדו"ח מספר עורכו על ניסיונות גיוס כושלים בקרב אנשי הישוב,
דבר שאיננו מפתיע לאור הזעם בישוב על מדיניות הספר הלבן הבריטית, שמנעה מיהודי
אירופה הנרדפים על חייהם להגיע לארץ-ישראל.
לצערי לא מצאתי בינתיים במכתבי מכס ברוד הידועים לי התייחסות כלשהי לפעילותו
בכינון מפלגת "עלייה חדשה", שלמעט מסמך זה לא ידעתי עליה כלל. עם זאת
המסמך נראה לי מאד אמין, וידוע לי שהאישים הנזכרים במסמך כעומדים מאחורי ההתארגנות
היו מאד מקורבים למכס ברוד. כדי לשפוך אור על פעילותו הפוליטית של מכס ברוד בישראל
נזדקק ליומניו, אך למרבה הצער יומני מכס ברוד עדיין מוסתרים בכספות שחלקן טרם
נתגלו – מקום היומנים משנות יצירתו של פרנץ קפקא 1913-1924, שהם המבוקשים ביותר לצורך
המחקר, הוסתר מבית המשפט בישראל וידוע רק לצאצאיה של אסתר הופה ולארכיון הספרות
הגרמני במרבאך, והסתרת המידע המצוי ברשימה שערך הבלשן השויצרי ברנרד אכטה עבור
אהובת ברוד אסתר הופה ומצויה בידי בנותיה ובידי הארכיון הגרמני מעלה חשדות כבדים
לכוונה להעביר יומנים אלה לידי הארכיון הגרמני שלא כחוק ובניגוד להחלטת בית המשפט
בישראל לכבד את צוואת מכס ברוד ולהעבירם לספרייה הלאומית בירושלים.
בארכיון עיתון "דבר" מצאתי כתבה מתאריך ה-10 בנובמבר 1942בכותרת "עליה חדשה" – מהי ומה דרכה. הכתבה מדווחת על מסיבת עיתונאים עם הד"ר
פליכס רוזנבליט, לימים פנחס רוזן, שר משפטים בממשלות ישראל, שאמר בין השאר:
"עליה חדשה" היא פורמאציה לבחירות ופורמאציה להשתתפות בחיי
הישוב והארץ. בראש ענייני הישוב עומדים אנשים מהעליה הראשונה והשניהעם תוספת
מצומצמת של אנשי העליה השלישית. העליה הרביעית לא עירערה על המצב הזה. אך בעליה
החמישית יש כוחות התובעים שישותפו בהנהגת ענייני הישוב. הם אומרים זאת תוך יחס
הערצה לאלה שקדמו להם ותוך הכרת זכותם של הראשונים למנהיגות, אך גם תוך הכרה שאף
הם, העולים החדשים, יוכלו לתת חלק בהנהגת ענייני הישוב והם ראויים ורשאים לכך.
בתשובה לשאלות אמר ד"ר רוזנבליט: אם יהיה צביון
"לנדסמנשאפטי" (אופי של אירגון על בסיס ארץ מוצא משותפת) ל"עליה החדשה"
– יהיה זה על אף רצוננו. אדרבה, יצטרפו לאירגון הפוליטי העל-מפלגתי החדש אנשים
מחוגי עליה אחרים ויטלו ממנו את הצביון הזה.
נדמה לי שלמרות הדברים האלה
אפשר לומר שהמפלגה העדתית הראשונה בישראל שהוקמה בטענת קיפוח בייצוג היתה מפלגת
"עלייה חדשה".
