יום שבת, 2 בנובמבר 2013

התיק של אבא



לפני חודש כתבתי כאן על הסיפור שהטיל צל על חיינו – חברותו של אבי בצעירותו ב"איגוד הקומוניסטים העבריים" שרדפה אותו מאוחר יותר כשהתמנה לשופט. כשכתבתי את הדברים הייתי די מיואשת מהקושי להגיע למסמכים וחשתי שהגעתי למבוי סתום. אבל מאז נודעו לי דברים רבים: אנשים טובים שלחו אותי לארכיון ההגנה, שם נמצאים תיקים של משטרת המנדט הבריטי ושל הש"י, שירות הידיעות של אירגון ההגנה שהפך לימים לשירות הביטחון של מדינת ישראל. שם סייעו לי למצוא מסמכים רבים הנוגעים לאיגוד הקומוניסטים העבריים, שנקרא גם "האיגוד הקומוניסטי החינוכי", וגם צילום תיק של הש"י שיוחד לאבי, ובו שלושה רישומים. המוקדם ביותר מתאריך 30.5.46:

הנדון: יוסף מרגלית
הנ"ל תלמיד באוניברסיטה (ערבית, פילוסופיה) היה חבר "אחדות" בבנימינה והוצא עקב אי מלוי חובת שירות. השנה נתקבל שנית כחבר בי-ם.
השתייך לפני 6 חדשים ל"תנועה לאחדות העבודה". לפני 3 חודשים ל"השומר הצעיר" ועתה חבר פעיל ב"אגוד הקומוניסטי החינוכי".
הערת יחיאל: ישנה דעה כי החשד האחרון אינו מבוסס. אנו ממשיכים לברר.

אחי אמר ש"אחדות" הוא כינוי נוסף לאיגוד הקומוניסטים העבריים וזה היה גם שם עיתונם שבו פירסם אבי מאמרים.

הרישום הנוסף בתיק הוא מתאריך ה-3.6.46 כדלהלן:

הנידון: יוסף מרגלית
תמצית החומר: בחיפוש שנערך אצל יגאל וגנר (עקב מציאת שמו בחומר הקומוניסטי שנמצא בחיפוש אצל יעקב ליברמן) נמצאה רשימת שמות ושמו של הנדון מופיע בה. (ראה שוטף מס' 22). כנראה שימש חדרו של י. ו. כארכיון האגוד הקומוניסטי החנוכי מלבד לספריה הקומוניסטית.

יגאל וגנר היה ידידו של אבי שנים רבות. בילדותי נסענו לבקרו במכללת "אורנים", שם לימד והתגורר, ונודע כאחד מראשי "חוג אורנים", חוג פוליטי שטיפח תיאוריות מפוקפקות משהו על הדרך שבה פועל העולם הפוליטי והכלכלי, דרך חשיבה מרקסיסטית ביסודה, אבל מושפעת גם מרעיונות  אחרים. כעת אני יודעת שהוא ואבי הכירו כבר בימי לימודיהם בירושלים. כביכול ידעתי תמיד אבל לא חשבתי על כך. השם הזה, יגאל וגנר, אדם שאני זוכרת מילדותי, הופך את הכל למאד מוחשי.
הרישום האחרון בתיק הוא מתאריך ה-20.8.46:

יוסף מרגלית
הנ"ל, חבר פעיל באיגוד החינוכי הקומ., נמצא כעת בבנימינה וחדרה ומבלה בחברת מנהלי החברה שם. הוא ידוע בשני המקומות הנ"ל כחבר מסור של החברה ובעל תפקיד.
רצוי להעיר את תשומת-לבם של אנשי בנימינה וחדרה לנידון.

הרישום הראשון – חשד. השני – וידוא. השלישי – תיוג ואזהרה. אבל מי עקב אחרי אבי בשנת 1946, ומי הם אנשי בנימינה וחדרה שיש להעיר את תשומת-לבם לפעילותו באיגוד הקומוניסטים העבריים. מה היו אמורים לעשות במידע הזה? מי אסף את החומר, מי ערך את החיפוש בביתו של יגאל וגנר? זו צריכה להיות משטרת המנדט, אבל זה לא לגמרי ברור. כיצד הגיעו הדברים לידי שירות הידיעות של ההגנה? ואולי בכלל היתה זו ההגנה שעקבה אחרי קומוניסטים? מעט מוזר, כי האיגוד הקומוניסטי החינוכי, להבדיל מן המפלגה הקומוניסטית, היה מאד מאד ציוני. בתיק אחר מצאתי החלטה של האיגוד להצטרף למרד של היישוב כנגד השלטון הבריטי. סיבה טובה לבריטים לעקוב אחריהם. האם הם היו העוקבים?
בן עשרים שנה היה אבי באותם ימים, עשר שנים לפני היוולדי. דברים רבים בתיק סתומים בעיני. מה פירוש "הוצא עקב אי מלוי חובת שירות"? איזה שירות אמור היה למלא ולא מילא? שירות עבור מי, מטעם מי?
דברים מעטים וסתומים בחלקם, אבל אני חוזרת וקוראת אותם ללא הרף. כמו לגעת באבי החי, באיש הצעיר שהיה שנים לפני היוולדי. אפילו כיצד נראה אינני יודעת בדיוק. אנשים מיעטו לתעד את עצמם בצילום באותם ימים. אני מקוה כל כך למצוא גם תמונה.
אני ממשיכה לחפש ולשוחח עם אנשים. מקוה למצוא מישהו שיוכל להוסיף הסברים.