יום ראשון, 2 במרץ 2014

לדעת על אבי



לפני כמה חודשים אמרו לי שאוכל לבקש לעיין בתיק השירות של אבי בצה"ל במלחמת השחרור, ולפני שבוע באמת ביקשתי. אמרו לי שלוקח שלושה חודשים, ואז יזמינו אותי לקצין העיר והקצינה שאחראית תעיין בתיק יחד איתי ותגיד מה מותר לי לראות ומה מותר לי לצלם. אחרי כמה ימים התקשרה חיילת ואמרה שעליי להגיש בקשה בכתב ולהסביר מדוע אני רוצה לעיין בתיק של אבי ולשלוח להם את הבקשה בפקס. שאלתי אם אפשר לשלוח במייל והיא אמרה שלא, רק בפקס. גם במס הכנסה אמרו לי שאפשר לשלוח בקשות רק בפקס. למה לא מעבירים חוק בכנסת שכל רשות שלטונית צריכה להעמיד לרשות האזרחים כתובת אי-מייל למשלוח הודעות. מה שהיה מוזר זה שהחיילת די לחצה עליי למהר בהגשת הבקשה הזאת, מה שהיה לי די מוזר, כי מה אכפת להם אם אני אמהר או לא בהגשת הבקשה, הרי להם אין איזה אינטרס דוקא למהר. אם יש לי זכות לעיין, למה בכלל צריך לנמק את הבקשה. אם יש זכות אז יש זכות, וזה לא עסקם למה אני רוצה לעיין בתיק השירות של אבי, כאילו צריך סיבה מיוחדת כדי להתעניין באבא שלך. בכל מקרה היתה לי הרגשה כאילו מחפשים דרך להקשות עליי או סיבה לדחות את בקשתי. אני עוד לא יכולה לדעת כי עוד לא הגשתי את הבקשה אבל יש לי הרגשה כזאת. כי כשביקשתי לעיין בתיק החיילת שנראתה די מבינה בעניין לא אמרה שום דבר על בקשה מנומקת בכתב ורק אחרי כמה ימים התקשרו לבקש בקשה בכתב. נראה כאילו כל מי שמחזיק בחומרים על אבי מסתיר סוד גדול ומביך וכל זה משאיר אותי בתחושה לא נעימה כזו, כאילו הרשויות מאד מתגוננות במה שנוגע לאבי, שאמנם היה בצעירותו קומוניסט אבל מאז עברו עליו הרבה שנים של שירות בשורות המימסד כשופט, ומה כבר יכול להיות כל כך סודי בכל התיקים שלו. האמת שאת התיק הצבאי שלו ביקשתי רק כדי להשלים את התמונה. אני לא מצפה למצוא שם משהו מיוחד - אבי היה בסך הכל חייל רגלי פשוט - אולי איזו תמונה של אבי צעיר עם שערות, כי אני מכירה אותו רק קירח, הוא הקריח בגיל מאד מוקדם. בעצם אני לא יודעת למה לצפות. כשמתחילים לחפש דברים מוצאים כל מיני דברים שלא ציפית להם, ואולי מזה הרשויות כל כך מפחדות, שתמצא משהו שלא ידעת עליו והוא מאד לא נוח להם, ובכלל רשויות מטבען אוהבות להסתיר דברים ושתדע מה שפחות על הכל באופן כללי, למרות שכביכול אנחנו חיים במשטר דמוקרטי והאזרח אמור לקבל מידע כמעט על הכל, חוץ ממה שסודי במיוחד, אבל בעצם כל הזמן מסתירים, ומה שבמיוחד מסתירים זה לא מה שסודי אלא מה שמביך, את זה למדתי מדברים אחרים שחיפשתי בארכיונים של כל מיני רשויות. כל זה מזכיר לי כנס שהיה פעם על ארכיונים והיו שם הרבה היסטוריונים שהתלוננו ואמרו שארכיון קיים כדי שאנשים יעיינו בו והדמוקרטיה מחייבת את זה והיסטוריון זקן אחד אמר אבל ארכיונים היו לפני שהיו דמוקרטיות, מה שנכון כמובן. מדינות מקימות ארכיונים למען עצמן, לא למען האזרחים שלהן, אלא כדי למשול באזרחים, והן לא אוהבות שאזרחים באים ומתחילים לשאול שאלות ולחטט, ואז כמו בדיאלוג ממחזה של יוהאן נסטרוי שאני אוהבת, האזרחים חושבים בלילה על מה שהם קראו ביום, וזה דבר מסוכן לכל מימשל, אנשים שחושבים. נדמה לי שבכל מקום חוששים מאנשים ששואלים יותר מדי, מחפשים יותר מדי, חושבים יותר מדי. אנשים כאלה עם רעיונות, בשום מקום לא מחפשים אותם במיוחד. אני חושבת שאני בן אדם כזה שנחשב עושה צרות, כי תמיד אני שואלת דברים ותמיד כשאומרים לי משהו אני חושבת שאולי זה לא נכון ואולי האמת שונה ממה שאומרים. אהבתי מאד את הסרט "רומואל וז'ולייט", זה סרט צרפתי על אשה שחורת-עור שעובדת כמנקה במפעל בצרפת והמנהל מתאהב בה, אחרי שהיא מלמדת אותו כמה עובדות חיים, למשל שאנשים לא כל כך אומרים את האמת על עצמם ועל מה שהם עושים. ראיתי את הסרט הזה כמה פעמים, ואולי אני צריכה לצפות בו שוב. אני לא יודעת מה אצליח לגלות על אבי, אני רק מבינה שבעצם אני לא יודעת עליו הרבה, ואולי אף אחד לא יודע הרבה על אף אחד. נדמה לי שבסוף אצטרך ללכת לבית המשפט ולבקש שיתנו לי לעיין בכל התיקים שהרשויות שומרות על אבי. אני מנסה עדיין לדחות את הרגע הזה שאולי הוא בלתי נמנע, כי כל הקשיים שמערימים בדרכי די מעצבנים אותי וגם גורמים לי להסתקרן הרבה יותר. אני חושבת שלבן-אדם יש זכות לדעת דברים על הוריו. לפחות דברים כאלה שנרשמים בתיקי הרשויות, שמעצם הגדרתם הם לא יכולים להיות דברים פרטיים, ומה בכלל פרטי אחרי שמתים. כמובן מותר לאנשים לשמור דברים בסוד גם אחרי המות, אבל לא נראה לי הגיוני שלרשויות במדינת ישראל מותר לדעת על אבי דברים שלי אסור לדעת, במקרה שאלה אינם דברים שהם סודות מדינה. זה לא הגיוני שלפקיד באיזשהו משרד או רשות ממשלתית מותר לדעת על אבי יותר ממה שלי מותר לדעת על אבי. אני לא בדיוק יודעת אם יש זכות מוכרת כזאת באמנה או בחוק , אבל נדמה לי שלדעת דברים על ההורים שלך זה הדבר הכי טבעי והכי מובן שבן אדם רוצה לדעת, ולכן נדמה לי שלדעת דברים על ההורים שלך זה חלק מזכויות האדם, ושמי שרוצה לדעת יותר על ההורים שלו לא צריך לתת לאף אחד הסברים.