אֶלְזֶה לַסְקֶר-שִׁילֶר / הֶבֶל

 עֵינָיו שֶׁל קַיִּן אֵינָן נוֹשׂאְוֹת חֵן בְּעֵינֵי הָאֵל,

פָּנָיו שֶׁל הֶבֶל הֵן גַּן מֻזְהָב,

עֵינָיו שֶׁל הֶבֶל הֵן זְמִירִים.

תָּמִיד מְזַמֵּר הֶבֶל כֹּה צָלוּל

לְמֵיתְרֵי נַפְשׁוֹ,

אֲבָל דֶּרֶךְ גּוּפוֹ שֶׁל קַיִּן מוֹבִילוֹת תְּעָלוֹת הָעִיר.

וְהוּא יַהֲרֹג אֶת אָחִיו –

הֶבֶל, הֶבֶל, דָּמְךָ צוֹבֵעַ אֶת הַשָּׁמַיִּם לָעֹמֶק.

אֵי קַיִּן, כִּי אֶרְצֶה לְהִסְתָּעֵר עָלָיו:

הָאִם הָרַגְתָּ אֶת צִפּוֹרֵי הַשִּׁיר

בִּפְנֵי אָחִיךָ?

דֶּרֶךְ לִבְּךָ הַקֵּהֶה

זוֹעֶקֶת נֶפֶשׁ אָחִיךָ הַמְּפַרְפֶּרֶת.

מַדּוּעַ זֶה הָרַגְתָּ אֶת אָחִיךָ, קַיִּן?

Abel

Kains Augen sind nicht Gottwohlgefaellig,

Abels Angesicht ist eingoldener Garten,

Abels Augen sind Nachtigallen.

Immer singt abel so hell

Zu den Saiten seiner Seele,

Aber durch Kains Leib fuehrendie graeben der Stadt.

Und er wird seinen Bruder erschlagen –

Abel, Abel, dein Blut faerbt den Himmel tief.

Wo ist Kain, daich ihn stuermen will:

Hast du die suesvoegel erschlagen

In  deines Bruders Angesicht?

Durch dein dumpfes Herz

Klagt Abels flatternde Seele.

Warum hast du deinen Bruder erschlagen, Kain?