שנה חדשה

מאד קשה לי לבטא את רגשותיי בחג ראש השנה הזה. כל הזמן אני חושבת כיצד איחלתי לאחי שנה טובה בראש השנה הקודם והוא בכה, כי הוא לא ציפה אלא למחלה ולמות, והצדק היה איתו. ואני כל כך קיויתי שהוא עוד יחזיק מעמד, ושאני אברך אותו גם בראש השנה הזה, ואומר לו אתה רואה, לא האמנת שתזכה להגיע לראש השנה הזה, והנה זכית, אבל הוא לא זכה. בכל זאת היו לו עוד כמה שמחות והנאות, והיתה לו תקופה טובה יותר, אבל היא היתה קצרה. עכשיו אני מרגישה כאילו החיים מתחילים מחדש, וצריך לייחל שמשהו טוב יקרה, אבל רוב הדברים שאני מייחלת להם קשורים באנשים אחרים ואין לי שליטה עליהם, וגם בדברים שיש לי שליטה בהם, לפעמים נדמה לי שאין לי שליטה, נדמה שהחיים זורמים מעצמם והזמן חולף וחומק בין האצבעות, ולפעמים אינני יודעת אם אני חיה או רק מביטה מן הצד בחיי, כאילו היו חיים של מישהו אחר, ואני חושבת אם אלה חיים טובים או רעים. אחי תמיד חשב שחיי קשים ועצובים, אבל אני חושבת שאלה חיים די טובים. לפעמים כשאני מטיילת עם הכלב אני חושבת כמה אחי היה שמח לטייל עם כלב ברחובות היפים של ירושלים ובגינות הירוקות, ואז אני חושבת שלו אחי יכול היה לטייל עם כלב, הוא לא היה מטייל עם כלב, אלא יושב בחדרו ועוסק במחקריו, ואני אשה שעיתותי בידי לטייל עם כלב, או בעצם כך בחרתי לחיות את חיי, ואני חושבת כל הזמן כמה יפה ירושלים, כמה יפים ונעימים הרחובות שלה, הגינות שלה, והשמים הכחולים שלה שאין כמותם בעולם. כמה אחי רצה לחיות, אבל החיים שהוא רצה היו חייו, ואני אינני יודעת בביטחון מה החיים שהייתי רוצה לחיות, אני פשוט חיה את החיים שיש לי, ואני יודעת רק ממה אני נמנעת, ואני נמנעת מהרבה דברים, הולכת מסביב, כמו המשרת של פיליאס פוג, פספארטוּ, שרצה חיים שלווים מאד ומצא את עצמו במסע סביב העולם. אני מניחה לחיים להפתיע אותי, ואני נותנת לכלב להוביל אותי בדרך, למרות שייעצו לי את ההיפך מכך. אולי הכלב כמו אתונו של בלעם, יודע את רצון האלהים. כך אני מגיעה לעתים למקומות שלא הייתי בהם מעולם. ואני חושבת כמה סודות ומיסתורין יש במקומות הכאילו מוכרים, וכמה חיים רוחשים בסתר מתחת לאפינו מבלי שכלל ידענו, ואני אוהבת לראות את גינות המשחקים מלאות ילדים משחקים ולראות את שמחתם, ולחשוב כמה ילדים מסתפקים במועט כדי לשמוח, ואיך הם מאבדים את היכולת הזאת בבגרותם, וצריכים לעבור את כל החיים כדי ללמוד אותה מחדש, ללמוד לשמוח בחלקם, ולהבין מה באמת חשוב בחיים ומה נותן חיים לעצמך ולאחרים. יש לי הרבה תקוות לשנה החדשה הזאת, רובן קשורות באחרים. לעצמי אני מאחלת רק להיות בריאה, וחזקה מספיק לטייל עם הכלב, ולא עייפה מדי לעבוד ולעשות את הדברים שאני רוצה, כי הכי קשה לי תמיד להילחם בחולשה ובעייפות. אני מאחלת לעצמי להיות שמחה בחלקי, שזה הדבר הקשה מכולם, והוא נחלתם של המעטים. אני מאחלת לכולם אושר, ובמיוחד לאלה שאיבדו את יקיריהם בטרם עת במלחמה ובמחלה ובאסונות וקשה להם לשמוח, אני מאחלת להם שימצאו בלבם שמחה ושיהיה להם טוב.