נפתלי בנט רוצה דם

נפתלי בנט לא מרוצה מדובר צה"ל. הדובר אמר שצה"ל לא התכוון להרוג את בכירי אירגון הג'יהאד האיסלמי ששהו במנהרה בעת הפיצוץ, ושצה"ל בכלל לא ידע שהם נמצאים שם בזמן הפיצוץ. כל מה שצה"ל רצה, אמר הדובר, זה לפוצץ את המנהרה שחדרה לשטח ישראל, כדי למנוע אפשרות שהמנהרה תשמש חלילה לפיגוע טרור נגד ישראל. נפתלי בנט כועס. ההודעה של דובר צה"ל לא מספיק צמאת דם לדעתו. אפשר להבין ממנה שישראל מעוניינת יותר למנוע פיגועים מאשר להרוג מחבלים, וזה מאד לא לטעמו של נפתלי בנט. נפתלי בנט רוצה שצבא הגנה לישראל יהיה צבא הריגה לישראל, כמו שהדגים אלאור אזריה. הוא רוצה שמה שיהיה חשוב לצה"ל זה לא למנוע פיגועים ולהציל חיים של אנשים, אלא להרוג מחבלים, אם צריך או לא צריך. אצל נפתלי בנט להרוג מחבלים זו לא נגזרת של הגנה עצמית, אלא זו מטרה בפני עצמה. הוא אומר "הקם להורגך השכם להורגו". הביטוי הזה מופיע במדרשים, אבל נפתלי בנט מבטא אותו כאילו הוא כתוב בתנ"ך. בכלל הדתיות החדשה מעדיפה ביטויים מהמדרשים, כמו "קול באשה ערווה", על דברים שכתובים בתנ"ך, למשל "ותען להם מרים שירו לה' כי גאה גאה" או "ותשר דבורה וברק". במדרשים הרבה יותר קל למצוא דברים שמתאימים למי שרוצה להרוג ערבי או להשפיל אשה, ויש שם גם תמיד סיפורים שאפשר לפרש כך או אחרת, בעוד שהתנ"ך מעדיף את התמציתיות, למשל: "לא תרצח", שלא משאיר הרבה מקום לפרשנות שמתירה את דמם של ערבים, ובשביל נפתלי בנט זאת בעיה.

וגם לנו יש בעיה, כי נפתלי בנט הוא לא רק השר לעידוד רצח ערבים, אלא גם שר החינוך, ושני התפקידים לא ממש מתיישבים יחד, ואם הם מתיישבים יחד, זה מעורר חלחלה. כמובן נפתלי בנט יאמר שהוא רק בעד רצח מחבלים שמבקשים את נפשנו, ולא בעד רצח ערבים תמימים, אבל אותי זה לא כל כך משכנע, כי שמתי לב שאנשים שרוצים לפגוע בערבים קוראים להם מחבלים גם כאשר הם לא מחבלים, למשל החרדים שהיכו נהג אוטובוס ערבי קראו לו מחבל, וככה הם הצדיקו את המכות שהם נתנו לו, ואפילו במגרשי הכדורגל צועקים לשחקנים הערבים מחבלים, וכל מי שרוצה להתיר את דמם של ערבים אומר שהוא בעד מוות למחבלים וזה כאילו מותר, אבל "מות למחבלים" זה מזמן שם צופן ל"מוות לערבים", וזאת לדעתי הסיבה שנפתלי בנט התנפל על דובר צה"ל, כי אצל נפתלי בנט להרוג ערבים זה ערך חינוכי, ומי שרק רוצה למנוע פיגועים ולא להרוג ערבים אם זה לא כורח להצלת חיי אדם, פוגע בערך שעליו נפתלי בנט רוצה לחנך את העם בישראל, שזה לשאוף להרוג ערבים כמטרה לעצמה. אחרת הוא לא היה מקים את כל המהומה.

לפני כמה ימים שמעתי את נפתלי בנט מתראיין אצל נדב אייל שהחליף את ירון לונדון ב"לונדון וקירשנבאום". כשנדב אייל שאל את נפתלי בנט על בנות השירות הלאומי שמלמדות יהדות, נפתלי בנט התחיל לצעוק ולצעוק בלי הפסקה ולא נתן לנדב אייל להשחיל מלה, ובסוף כשנדב אייל הצליח בכל זאת לשאול משהו, הוא שאל אותו שאלה מאד ישראלית: אתה לא מבין את ההורים החילוניים שילדיהם מתגייסים לצבא וכועסים שבנות שירות לאומי שלא הלכו לצבא מלמדות אותם? כאילו זאת השאלה. ועל זה נפתלי בנט ענה לו די בצדק שאין הבדל בין שירות לאומי לצבא. אבל השאלה איננה זאת. השאלה היא מדוע נפתלי בנט בתור שר חינוך שרוצה לעודד לימודי יהדות, שזאת מטרה טובה לדעתי, לא מתקצב תקנים של מורים מוסמכים ללימודי יהדות. הוראה זה מקצוע קשה ואחראי מאד, וצריכים לעסוק בו אנשים שהוכשרו והוסמכו לכך. אני למדתי בבית הספר הריאלי בחיפה הרבה מאד תנ"ך ותלמוד ומדרשים, אבל האנשים שלימדו אותי היו מורים מוסמכים בעלי תארים מתקדמים, חלקם היו אפילו דוקטורים במקצוע הלימוד, ואני זוכרת עד היום הרבה מהשיעורים שלהם. מי ששולח בנות של שירות לאומי ללמד יהדות, איננו אדם שמכבד את מקצוע היהדות ורוצה להנחיל אותו לתלמידים. מצד שני מורים מוסמכים עם תארים אקדמיים מתקדמים הם אנשים עם הרבה ידע, ויש להם תמונת עולם רחבה, וזה לא הולך טוב עם מסרים כמו "הקם להורגך השכם להורגו" ו"לא מתנצלים על הריגת מחבלים" שנפתלי בנט מקדם. מסרים כאלה יותר טוב להעביר באמצעות בנות שירות לאומי שמדקלמות דפי מסרים מאשר באמצעות מורים מקצועיים שמתחנכים לחשוב על המשמעות שיש לדבריהם עבור התלמידים, ועל האופן שבו הדברים עלולים להשפיע על התלמידים ועל התנהגותם. בנוסף לכך, מורים בעלי ידע עלולים ללמד את התלמידים גם דברים שכן כתובים בתנ"ך כמו "בנפול אויבך אל תשמח ובכושלו אל יגל לבך, פן יראה ה' ורע בעיניו". אולי כדאי שגם נפתלי בנט ישנן את הפסוק הזה, שסותר כנראה את כל השקפת עולמו.