כמה רוע

 

אתמול בהפגנה ליד בית הנשיא היה שלט שאהבתי: "אחים אנחנו" ומתחת חתימה: קין. זה היה שלט שמבטא היטב את הצביעות והרשעות של אנשי הקואליציה שדורסים – פשוטו כמשמעו – את הציבור בעודם מתחסדים: "אחים אנחנו", "אנחנו עם אחד". נתניהו, שמאד משתדל להיראות טוב בתקשורת האמריקנית – מהישראלית הוא מתעלם כידוע, מאחר שאיננה מתחנפת אליו די הצורך – הסביר למראיין האמריקני שאחרי שהאופוזיציה ראתה שהעבירו את ביטול עילת הסבירות, היא תבקש הסכמה על המשך החקיקה, כלומר: הראינו להם שאנחנו יכולים לדרוס אותם, אז עכשיו הם בוודאי ישמחו להיכנע ולהלבין את המשך ביטול שלטון החוק בישראל וביסוסה כדיקטטורה של נתניהו-סמוטריץ'-בן-גביר. אפילו כשנתניהו מתאמץ להיראות פייסני, הדורסנות והזחיחות מתפרצות ממנו. כשהוא מדבר על הסכמה רחבה, הוא מתכוון שהוא יתעלל באופוזיציה עד שתיכנע ותסכים לתמוך בחוקים שיבטיחו את שלטונו הדיקטטורי. הסכמה אמיתית שתגובש במשא ומתן בין הצדדים איננה עולה כלל על דעתו.

אינני יודעת מדוע נשמעו קולות החוששים שלאחר ביטול עילת הסבירות המחאה תיחלש. הרי הכעס והזעם בקרב המוחים רק גדלו. ההפגנות אתמול היו סוערות וזועמות עוד יותר מקודם, והן תהיינה כאלה גם בהמשך. היכולת להגיע להסכמות רק תלך ותקטן. קשה לדעת מה יהיה. ברור לכולם שצפויה תקופה קשה ביותר שבה תשתולל הקואליציה, כי נתניהו רוצה להחזיר את אריה דרעי לממשלה ולבטל את משפטו לא כדי לפרוש אלא כדי להישאר ראש ממשלה לנצח – אחרת היה מגיע להסדר טיעון מזמן. זו היתה התכנית מרגע שחזר לשלטון והיא לא השתנתה – השופטות אסתר חיות וענת ברון שנחשבות בלתי נוחות לקואליציה עומדות לפרוש בקרוב מבית המשפט העליון, ונתניהו רוצה למנות במקומן שני שופטים מקורבים שיזכו אותו בערעור. איך הוא יסדר שדוקא המקורבים שהוא מתכוון למנות ישבו בערעור שיגיש על הרשעתו הצפויה במחוזי במרמה והפרת אמונים, גם אם לא בשוחד, קשה לדעת. נתניהו כבר מינה את מי שחשב למקורביו, רוני אלשיך למפכ"ל המשטרה ואביחי מנדלבליט ליועץ המשפטי לממשלה, במחשבה שיסגרו את התיקים נגדו. זה לא צלח. עכשיו הוא רוצה למנות שופטים כלבבו במחשבה שהפעם השופטים שימנה יפעלו כשלוחיו. לא בטוח  שכל היוזמות של נתניהו להשתלטות על מערכת המשפט יביאו לתוצאה הרצויה לו. בטוח שהנזק שכבר נגרם ושעוד ייגרם ממעלליו לאופי המשטר בישראל, לביטחון, לכלכלה, לחברה ולתדמיתה של ישראל עצום ורב וקשה מאד לתיקון.

הדיבורים על אחים ועם אחד חביבים כל כך על קואליציית נתניהו מכיוון שהם מרמזים בדרכם לכוונתה האמיתית, לצמצם עד כדי ביטול את מעמד הערבים כאזרחים שווי זכויות, כדי לאפשר את קיום חזונם של בן-גביר וסמוטריץ' ואנשיהם, למרר את חיי הערבים ולהסיר מהם כל הגנה חוקית כדי לגרום להם להגר מהארץ או אף לגרשם בכוח. אם חשב מישהו שאנשים מסוכנים אלה ימתנו את חזונם השטני עם כניסתם לממשלה, נראה כי ההיפך הוא הנכון. כמובן שיחסם לשמאל ולכל מתנגדיהם איננו שונה בהרבה מיחסם לערבים, ואי אפשר היה להתעלם מעליצותו של בן-גביר לנוכח אלימות שוטרים שכנראה קיבלו ממנו ייעוץ דומה לזה שהוא נותן ללקוחותיו, לא לשאת מצלמות גוף ותגי שם ולהפליא את מכותיהם במפגינים מבלי שיוכלו לזהות את תוקפיהם ולהעיד נגדם.

כמו כל שלטון לאומני גזעני גם גזעני הקואליציה נשענים על מגזר שחונך שנים לגזענות ולאומנות חסרי מעצורים. נורא היה לשמוע את הרב יגאל לוינשטיין בכתבתו של יאיר אטינגר בערוץ כאן, האחרונה בסדרה על הציונות הדתית. לוינשטיין סיפר על תלמידת סיעוד שביקשו ממנה להתנצל על ביטויים גזעניים כלפי סטודנטים ערבים, אבל הוא הצהיר שהם גמרו להתנצל. מעכשיו הגזענות היא מדיניות מפורשת של הציונות הדתית והיא יושבת ליד שלוחן הממשלה. אם חשבתם לתומכם שגזענות היא תופעה מזעזעת שאין לה מקום בחברה מהוגנת, ואם חשבתם שליהודים יש סיבה מיוחדת להתחלחל מגילויי גזענות, טעיתם. הרב לוינשטיין וחבריו נושאים את דגל הגזענות בגאון, ולכך הם מחנכים את תלמידיהם, במימון המדינה.

באותה כתבה התבשרנו גם על התכנית להושיב בשכונות צפון ירושלים גרעינים תורניים, כדי שמסע השנאה שהם מובילים נגד הערבים בערים המעורבות לא יפסח גם על ירושלים, וכדי להבריח את מעט החילונים שעוד נותרו בעיר. בכתבה גם בישרו לנו שראש העיר ירושלים משה ליאון מאד תומך ביוזמה. בשכונות המרכזיות של ירושלים, רחביה, טלביה וקטמון, כבר הצליחה תכניתם של ליאון ופטרונו נתניהו לסלק את החילונים וליישב את מרכז העיר בחרדים מחו"ל. חלק  מבעלי הדירות מגיעים רק לחופשות: למעלה מעשירית הדירות בירושלים נמצאות בידי תושבי חו"ל, רובם חרדים המצביעים לנתניהו. כשמסתובבים ברחביה בקיץ שומעים אנגלית וצרפתית, העברית כמעט נכחדה משכונות מרכז העיר, ובמערכות הבחירות האחרונות בישרו אנשי הליכוד בגאווה שבשכונת רחביה, שנודעה בעבר בתמיכתה בשמאל, יש כעת רוב לליכוד. זה הפרוייקט הגדול של נתניהו ותומכיו: להבריח את החילונים והשמאל מירושלים ואם אפשר גם מישראל. זה כמעט מצליח להם בירושלים, אבל גם בירושלים מפגינים אלפים נגד ממשלת הזדון, וגם מפגיני תל אביב לא יוותרו על ירושלים. אנחנו במלחמה נגד קין ואנחנו נלחמים כדי לשרוד וכדי שנוכל להמשיך לחיות כאן. כוחנו היחיד הוא העובדה שאין לנו ברירה – אם לא נילחם בשלטון הגזענות לא רק הערבים לא יוכלו לחיות כאן, גם אנחנו לא נוכל לחיות במדינת הלאומנות והגזענות שנתניהו ושותפיו פועלים כבר שנים רבות להקים כאן. אין לנו ברירה, ולכן כוחנו גדול.