יום שני, 4 במאי 2015

אליס ווקר / כשגולדה מאיר היתה באפריקה



אַלִיס ווֹקֶר / כְּשֶׁגּוֹלְדָה מֵאִיר הָיְתָה בְּאַפְרִיקָה

כְּשֶׁגּוֹלְדָה מֵאִיר הָיְתָה בְּאַפְרִיקָָה
הִיא פִּזְּרָה אֶת שְׂעָרָה וְסָרְקָה אוֹתוֹ
בְּכָל אֲשֶׁר הָלְכָה.

בָּאוֹטוֹבִּיּוֹגְרַפְיָה שֶׁלָּה סִפְּרָה
שֶׁהָאַפְרִיקָנִים אָהֲבוּ זֹאת.

בְּרוּסְיָה, מִינִיאַפּוֹלִיס, לוֹנְדוֹן, ווֹשִׁינְגְּטוֹן,
בְּגֶרְמַנְיָה, פָּלֶשְׂתִּינָה, תֵּל-אָבִיב וִיְּרוּשָׁלַיִם,
הִיא לֹא הִסְתָּרְקָה אַף פַּעַם.

לֹא הָיָה טַעַם.
בַּמְּקוֹמוֹת הָאֵלֶה אֲנָשִׁים אָמְרוּ:
"הִיא נִרְאֵית כְּמוֹ כָּל סַבְתָּא מִזְדַּקֶּנֶת,
הִיא נִרְאֵית כְּמוֹ טְרוֹל,
בּוֹאוּ נִמְכֹּר לָה בִּשּׁוּלִים וְרוֹבִים."

"קְרֶעפְּלַאךְ הַבִּשּׁוּלִים שֶׁלָּכֶם", אָמְרָה גּוֹלְדָה.

רַק בְּאַפְרִיקָה הִיא יָכְלָה סוֹפְסוֹף
לְהִתְיַשֵּׁב וְלִסְרֹק אֶת שְׂעָרָה.

הַיְּלָדִים טִפְּסוּ וְלִטְּפוּ אוֹתוֹ
וְהִיא חָשָׁה אֶת עַצְמָה יָפָה.

כָּאֵלֶה אֲנָשִׁים נִפְלָאִים, הָאַפְרִיקָנִים,
יַלְדּוּתִיִּים, שַׁחְצָנִים, מְוַתְּרִים לְעַצְמָם, רַבְרְבָנִים,
פַּחְדָּנִים וּבוֹגְדָּנִים – אַכְזָבָה גְּדוֹלָה לְיִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָן,
וּבֶאֱמֶת דֵּי מְגֻחָכִים בְּעִנְיָנִים בֵּינְלְאֻמִּיִּים,
אֲבָל בְּכָל זֹאת, חִוְּתָה גּוֹלְדָה אֶת דַּעֲתָה,
אֲנָשִׁים רַבֵּי קֶסֶם וְטוֹבֵי טַעַם.



אַלִיס ווֹקֶר / אַל תְּצַפֶּה לְדָבָר

אַל תְּצַפֶּה לְדָבָר
חַיֵּה בְּצִמְצוּם
מֵהַפְתָּעוֹת.

הֲיֵה זָר
לַצֹּרֶךְ בְּרַחֲמִים
אוֹ, אִם הַחֶמְלָה מֻצַּעַת חִנָּם
קַח רַק דֵּי הַצֹּרֶךְ
אַל תְּסַפֵּק אֶת הַצֹּרֶךְ לְהִצְטַדֵּק
וְאָז אֶת הַצֹּרֶךְ תְּסַלֵּק.

אַל תְּיַחֵל לְדָבָר
רָחָב מִלִּבְּךָ הַקָּטָן
אוֹ גָּדוֹל מִכּוֹכָב:
אַלֵּף אַכְזָבָה פִּרְאִית
בְּחִבּוּק מְאֻפָּק וַקַּר
תְּפֹר מִמֶּנוּ אַדֶּרֶת
לְנַפְשֵׁךָ.

גַּלֵּה אֶת הָהִגָּיוֹן מַדּוּעַ
נַנָּס אֱנוֹשִׁי כֹּה זָעִיר
בִּכְלָל מִתְקַיֵּם
כְּסִיל מְפֻחָד שֶׁכָּזֶה
אֲבָל אַל תְּצַפֶּה לְדָבָר
חַיֵּה בְּצִמְצוּם
מֵהַפְתָּעוֹת.