השלטים של איילת שקד

מוזר שדוקא לפני הבחירות בכלל לא שמתי לב לשלטים האלה, ודוקא אחרי הבחירות הם התחילו לקפוץ לי לעיניים: "שקד תנצח על בג"ץ", כשהמלים שקד ותנצח כתובות בצבע תכלת בוהק. ראיתי לפחות שניים כאלה, אחד ליד טרה-סנטה ואחד ליד גן הסופרים, ובכל פעם הרגשתי כמו דקירת סכין. אני יודעת מהתקשורת שלסיסמה הזאת יש שני חלקים, שהחלק הראשון הוא "בנט ינצח את חמאס", אבל לא ראיתי שלטים של בנט, רק שלטים של איילת שקד "תנצח על בג"ץ". אולי אפילו הם פחדו לומר "תנצח את בג"ץ", שאפשר להבין שלזה הם התכוונו, שבג"ץ יהיה חסר אונים להגן על ערבים מפני שרירות הלב והאכזריות של המתנחלים, כי בג"ץ עדיין שומר ככל יכולתו על זכויות האדם בשטחים שבשליטת ישראל, שהמתנחלים רוצים לספח, אבל בלי לתת זכויות לתושבים הערבים, או אולי הם אפילו מתכוונים לגרש אותם מארצם. המתנחלים הם גזלנים וגזלנים לא אוהבים את רשויות החוק. ועכשיו המתנחלים חושבים שעם הנשיא טראמפ וראש הממשלה נתניהו הם יוכלו לספח את יהודה ושומרון ולעשות מה שהם רוצים, אבל אני מטילה בכך ספק. מה פירוש "שקד תנצח על בג"ץ"? כמו שמנצחים על מקהלה? הכוונה שהשופטים יהיו כמו מקהלה ויזמרו במקהלה לפי הוראות הניצוח של איילת שקד, ויכריזו במקהלה שמותר לגנוב מערבים ומותר להרוג ערבים כמה שמתחשק? זה מה ששקד ובנט רצו, או רצו שהבוחרים יחשבו שהם רוצים, או חשבו שזה מה שהבוחרים הפוטנציאלים שלהם רוצים, שבג"ץ ישיר במקהלה "ספחו את יהודה ושומרון וגרשו את כל הערבים"? ואיזה מין שופטים ישירו במקהלה לפי הוראות של פוליטיקאית? הרי גם לשופטים ימניים יש קצת כבוד עצמי. ואיזה אזרח, ואפילו אם הוא ימני, רוצה להישפט אצל שופטים ששרים במקהלה, שאין להם לא יושרה ולא עצמאות מחשבתית? השלטים האלה הם כזה עלבון לאינטליגנציה, והם כל כך מביישים אותנו כאזרחים, וממש כואב לי לראות אותם, ואני רוצה שיסירו אותם כבר, מהר ככל האפשר. מכל התעמולה של כל המפלגות שאני שונאת זאת התעמולה שהכי מרגיזה אותי. אפילו התעמולה של ש"ס שהיא סוג של עבודת אלילים וחילול שם שמיים, כי היה כתוב בשלטים שלהם "יש אבא בשמיים" ליד תמונה של הרב עובדיה יוסף המנוח, ואבא בשמיים יש רק אחד והוא עם כל הכבוד לא הרב עובדיה, שהיה רב מכובד על רבים אבל לא אלהים. הייתי די בהלם כשראיתי את השלטים של ש"ס, ועדיין איילת שקד הצליחה להרגיז אותי יותר, ואני שמחה שהיא לא נכנסה לכנסת, כי יש גבול לחוצפה ולשחצנות. זה בעצם היה הדבר השני שביקשתי. הדבר הראשון שביקשתי היה שמר"ץ תיכנס לכנסת וזה קרה, ואמנם חבל לי שהם לא קיבלו יותר מנדטים, אבל אני שמחה שיש להם לפחות ארבעה ואני יודעת שהם ישתמשו בהם יפה. הדבר השני שביקשתי היה שנפתלי בנט ואיילת שקד לא ייכנסו לכנסת, ואני מאד שמחה שזה קרה, ומאד שמחתי שדוקא צחי הנגבי אמר שהמפלגה שתקפה את בג"ץ לא עברה את אחוז החסימה, ואני מקוה שתוקפי בג"ץ יקחו את זה לתשומת לבם. הדבר השלישי שביקשתי היה שניפטר כבר מבנימין נתניהו, וזה לצערי לא קרה, וגם ידעתי שזאת בקשה שקשה להגשים, אבל אני יודעת בלבי שניפטר ממנו, אולי יותר מהר ממה שחושבים, כי הוא הרס את המשטר הדמוקרטי בישראל והוא לא ראוי להיות ראש ממשלה, ואני לא מאמינה שאנשים באמת אוהבים אותו. אני חושבת שיותר פוחדים ממנו מאשר אוהבים אותו, כי הוא מאד נקמני ומאד מרושע, והוא מתנכל גם לנשיא רובי ריבלין וגם לגדעון סער למרות שהם מהמפלגה שלו, כי הם לא כורעים ומשתחווים בפניו כמו שהוא מצפה. אבל גם אם לא הצלחנו להיפטר מנתניהו, נחמד שבנט ושקד נענשו על הרשעות והשחצנות שלהם, ובזה הם הצליחו לאחד את הימין והשמאל, בזה שגם בימין וגם בשמאל שמחו להיפטר מהם, חוץ מבצלאל סמוטריץ' שמאד נלחם למענם כדי שתהיה קואליציית ימין יותר גדולה. לטעמי הימין בישראל מספיק גדול, והרי כולנו יודעים שלמרות שנתניהו קרא למפלגת כחול-לבן "שמאל" ואפילו בעיתון "הארץ" שמים אותם בקטיגוריה שנקראת "גוש השמאל", הם איחוד של מפלגות ימניות, הם רק אנשים יותר הגונים ויותר נחמדים מנתניהו, שזה ממש לא קשה. השמאל בישראל מונה רק 16 מנדטים, העבודה ומר"ץ וחד"ש-תע"ל, כל השאר זה ימין. השמאל בישראל הוא מאד קטן, אבל יש לו חברי כנסת חרוצים וטובים, וצריך להתאמץ לעשות מה שאפשר ולקוות לטוב, וגם מותר לפעמים לשמוח קצת, שהרעים לפעמים נענשים.