כשמשהו הוא רע לאנשים כמעט אי אפשר לתקן אותו, כי האנשים שעשו להם רע, רוצים לפחות להינות מהזכות לעשות בתורם רע לאחרים, ובגלל זה כמעט בלתי אפשרי לתקן דברים. למשל הרופאים המתמחים. של מי היה הרעיון המטומטם להפיל את כל התורנויות בבתי החולים על הרופאים המתמחים ושום תורנויות על הרופאים האחרים, ככה שהמתמחים צריכים לעשות לבד תורנויות של עשרים וחמש או שלושים שעות ללא שינה לבד במחלקה בלי שום עזרה של רופאים אחרים? מתי זה נהיה ככה ומי החליט שככה זה יהיה, שיפילו את כל התורנויות הבלתי אפשריות על המתמחים, רק על המתמחים, ואיך בכלל הירשו את זה שאנשים יעבדו עשרים וארבע שעות ויותר ברציפות וככה יקבלו אחריות על חיים של אנשים אחרים? עכשיו דוקא רוצים לתקן, אבל כבר אי אפשר, כי המתמחים אומרים אנחנו עשינו לבד תורנויות אז כשנגמור את ההתמחות אנחנו לא רוצים יותר לעשות תורנויות, שיעשו אותן שוב המתמחים הצעירים, רק המתמחים הצעירים, ואנחנו כבר נהיה רופאים מומחים אז לא נעשה יותר תורנויות אלא רק נפיל אותן על המתמחים הצעירים שעוד לא מומחים. איך זה שלא קבעו כבר מזמן שאסור לעשות תורנויות של יותר משמונה עשרה שעות ואסור לעשות יותר מכמה תורנויות בחודש? איך אפשר שכל השנים, כמה זמן שנמשך הדבר הזה שרק מתמחים עושים תורנויות, רק מתמחים, עשרים ושש או עשרים ושבע שעות או שלושים, וכמה פעמים רופאים נפלו ומתו, אבל אף אחד לא חשב שצריך לשנות דברים כל כך בלתי אפשריים, וגם עכשיו לא מצליחים, כי המתמחים לא רוצים לשנות לפחות תורנויות לפחות שעות אלא רק שהכל יישאר אותו דבר, כדי שכשהם יגמרו את ההתמחות הם יפילו הכל על אלה שיהיו עדיין מתמחים. אם רוצים לשנות משהו בעולם מישהו צריך לוותר על הזכות לעשות לאחרים את מה שעשו לו, זאת הדרך היחידה שאפשר לשנות דברים. אולי לא כל כך רע אם יתפטרו הרופאים המתמחים, ואז הרופאים המומחים יעשו תורנויות, ואולי ככה יתרגלו שכל הרופאים עושים תורנויות ולא רק המתמחים, ואולי דוקא ככה הדברים בסופו של דבר ישתפרו ויהיו יותר טובים, כי לפעמים אין ברירה ובשביל לתקן משהו מאד מקולקל צריך קודם לשבור את הכלים.
