הסופר היהודי-פרגאי-וינאי פרידריך תורברג (וינה 1908 – 1979), שם עט של פרידריך קנטור, החל את הקריירה העיתונאית-ספרותית שלו ככתב בעיתון "פראגר טאגבלאט", שם פגש את מכס ברוד שלקח אותו תחת חסותו וסייע לו לפרסם את הרומן הראשון והמצליח שלו "התלמיד גרובר", שפתח בפניו את הדרך לקריירה ספרותית מצליחה. במלחמת העולם השנייה נמלט תורברג לצרפת ומשם לארצות-הברית, ולאחר המלחמה שב לוינה, שם ערך את כתב העת לתרבות וספרות "פורום", שבו פירסמו את מאמריהם אינטלקטואלים יהודים ואחרים שנמלטו מהנאצים, כמו תיאודור אדורנו וחנה ארנדט וגם מכס ברוד, וגם יוצרים נאצים כמו היימיטו פון-דודרר, שהתערבבו אחרי המלחמה בניצולים היהודים, כפי שתיארה המשוררת והסופרת אינגבורג בכמן, שאני מקוה לפרסם כאן תרגום של סיפורה "בין רוצחים ובין משוגעים" המשקף את אוירת הבוהמה בוינה בתקופה זו. באוסטריה ידוע תורברג במיוחד בזכות ספרו המשעשע "סיפורי הדודה יוֹלֶשׁ" ותרגומי אפרים קישון שלו לגרמנית. בישראל יצאו לאור בהוצאת "עם עובד" ספריו "לי נקם ושילם" ו"הנני, אבי" שעוסקים בשואה. תורברג נודע בפולמוסו החריף נגד אימי סטלין ונגד אוהדי הקומוניזם. אחותו הצעירה של תורברג, אילזה, הצליחה לעלות, כמו מכס ברוד, בשנת 1939 לארץ-ישראל, פה נישאה למלחין אברהם דאוס, ועסקה באיור ספרי ילדים.
תורברג זכר תמיד למכס ברוד חסד נעורים, שמר איתו על קשר כל ימיו וגם עמד לצדו בויכוחים שהתעוררו באירופה על פירסום קפקא ופרשנות יצירתו, ויכוחים שלא נעדרו מהם נימות אנטישמיות. עזבונו של תורברג שמור בכמה מקומות, בין השאר בספריית העיר והמחוז וינה, משם קיבלתי תצלומי התכתבות בינו לבין מכס ברוד, שיש בה הרבה נגיעות ליצירתו של קפקא. קטעי הציטוטים הבאים מתקשרים לקפקא בדרך קומית משהו, ועם זאת הם משקפים באופן בלתי נמנע את גורל משפחת קפקא ויהדות צ'כיה בשואה, מי לטבח ומי לגלות, כשבני משפחה נפוצו בעולם ואיבדו קשר זה עם זה. תרגומיי לציטוטים הבאים מהמכתבים מתפרסמים כאן באדיבותם וברשותם של מנהל עזבון תורברג דוד אקסמן וספריית העיר והמחוז וינה, ואסור להעתיק או לצטט מהם ללא רשות.
באד גאשטיין, פנסיון גרוברהאוס
29 באוגוסט 55
תורברג יקר,
העולם (היהודי) הוא באמת קטן. מזה מספר שבועות או חודשים אני מתכתב עם גברת מלונדון, שבשנת 1900 (כלומר בגיל 17) הקדיש לה קפקא דף בספר זיכרונות. בציריך קיבלתי העתקת שמש של המסמך המוקדם ביותר הזה שיש לנו מקפקא. אתמול הגיע אליי לגאשטיין מכתב מגברת זו, ושם אני קורא לתדהמתי: "האם שמעת בשנים האחרונות משהו מאחייני פרידריך תורברג? פעם קיבלתי מאמר שלו מניו-זילנד מחברה שלי – עבורנו היהודים הגלובוס קטן מדי – אני כותבת לו ל[עיתון] "קוריר" בוינה, הוא הבטיח לבקרני בראגאץ, אך לא עשה כן. שמו גם איננו נמצא יותר בעיתון."
לבד מהמשפט החידתי משהו בסוף הכל ברור. זוהי גברת ס[ש? ז?]. רוביצ'ק, שבמכתבה הראשון אליי תיארה את עצמה כבתו של מנהל סניף הדואר כהן בעיירה רוצטוק. כתובתה:
51 Abbey Road – London NW8
ובכן דודתך היתה אהבת נעוריו הראשונה של קפקא ברוצטוק ליד פראג. ובאופן זה אתה נכנס להערות בכרך מכתבי קפקא שלי, אלא אם כן יש לך משהו נגד זה. במקרה כזה אני מבקש שתשלח לי רמז. את המלה הלא יפה "דודה" הייתי מחליף ב"קרובת משפחה", לא?
אינני יודעת מדוע חשב ברוד ש"דודה" היא מלה לא יפה. באד גאשטיין הוא אתר נופש ליד זלצבורג שברוד בילה בו כמעט בכל קיץ. באד ראגאץ אף הוא אתר נופש במחוז סנט-גאלן במזרח שוייץ, שאף בו שהה ברוד לעתים. פנסיון בית גרובר נקנה על ידי קומפלקס המלונות מיראביליס ונסגר לפני שנתיים. למרבה הצער ברוד לא ציין את שמה הפרטי של הדודה רוביצ'ק, שאולי היתה אהבתו הראשונה של קפקא. בתור ילדה פרובינציאלית שהתבגרה בישראל בשנות הששים התרגשתי כמובן גם מהכתובת של הדודה רוביצ'ק.
להלן קטעים מתוך התכתבות נוספת בין תורברג לבין ברוד, שעוסקת בסופר כושל שמתחזה לקרובו ויורשו של קפקא. כפי שסיפרה לי הגברת חנה מלכא, בעצמה קרובת משפחה רחוקה של קפקא, חיו בכפרי דרום-בוהמיה יהודים רבים שנשאו את השם קפקא, ואין בכך כדי להעיד על קרבת משפחה של ממש לפרנץ קפקא. ראו רשימתי "חנה מלכא מספרת על פרנץ ואוטלה קפקא:
וינה, 14 במאי 1957
למר ד"ר מכס ברוד
רחוב הירדן 16
תל-אביב
מכס היקר,
מן הקטע "העברי" הנ"ל אינך צריך לצפות יותר מדי. הוא עוסק באחיותיו של קפקא ובשום אופן איננו סנסציוני. אולי כבר קיבלת אותו בינתיים.
בהקשר זה יש לי שאלה, שאהיה מאד אסיר תודה לך על תשובה קצרה עליה, אבל מהירה ככל האפשר. בהוליווד חי אדם בשם ג'ון (לפנים הנס) קפקא, שרק לאחר התגברות על מעצורים גדולים ביותר אני מכנה אותו "סופר", אבל מכיוון שבזמנו הוא פירסם בוינה כמה דברים, אינני יכול שלא. באופן אישי הוא בלתי מזיק ומבחינה ספרותית אין לו ערך, הוא מתקיים בקושי מעבודות תסריט, וגם הגיש תביעת פלגיאט נגד ההסרטה של "פליכס קרול" של תומס מאן, שזאת בהחלט זכותו ושבכך אני מאחל לו הצלחה ולו רק מפני שאין לו בכלל כסף וליורשי תומס מאן יש הרבה מאד. אבל לא בכך העניין, אלא בכך שהוא מציג את עצמו בעקשנות בהודעות לעיתונות בעניין זה כקרוב משפחה ויורש של פרנץ קפקא. אתה יודע אם זה נכון? לפחות על כשירותו כיורש חייבת להיות לך ידיעה. אם אין לו כל כשירות כזו, יש לשער, קרוב לוודאי, שהוא מנצל את זהות השם להשפעה בלתי הוגנת – נגד זה חייבים לצאת. כאמור אהיה מאד אסיר-תודה לך עבור מידע מהיר ככל האפשר.
[פרידריך תורברג]
ד"ר מכס ברוד
רחוב הירדן 16
תל אביב
תל אביב, 17 במאי 1957
פריץ היקר,
את הקטע על האחיות קיבלתי. אין זו אמת שאחת האחיות מחתה נגד פירסום כתבי היד. זה פשוט מצוץ מהאצבע.
הנס קפקא למיטב ידיעתי איננו קרוב משפחה של קפקא. לפחות אני מעולם לא שמעתי מהמשפחה רמז כלשהו בכיוון הזה. בשום אופן אין הוא היורש. היורשות הן (לאחר מות הורי קפקא) שלוש אחיותיו של קפקא שנרצחו בידי הנאצים, שמהן שרדו 4 בנות (כלומר 4 יורשות).
מכס שלך.
ארבע האחייניות של קפקא ששרדו את השואה הן גרטי קאופמן, בתה של אחות קפקא גבריאלה הרמן, מריאנה שטיינר, בתה של האחות ואלרי פולק, ובנותיה של אוטלה קפקא-דוד ורה והלנה, לאחר נישואיהן ורה סודובקה והלנה רומפולדובה. מהן נותרה כיום בחיים רק ורה סודובקה הקשישה שמתגוררת בפראג.
