יום שני, 3 ביולי 2017

פרנץ קפקא / אפוריזמים - קובץ ציראו



ה-3 ביולי הוא יום הולדתו של פרנץ קפקא בשנת 1883. אני מתרגמת כאן את 57 האפוריזמים הראשונים שקפקא חיבר וכינס בסתיו וחורף 1918/1917, כאשר שהה אצל אחותו הצעירה אוטלה בכפר ציראו בצפון מערב בוהמיה, שלכן הם מכונים גם קובץ ציראו, והמשיך והוסיף עליהם בשנים הבאות, מה ששיבש את המיספור המקורי, ואני מספרתי כאן את הקטעים מחדש כדי להקל על הקורא, אבל אין למיספור שלי כל משמעות מעבר לנוחות – הוא שונה מהמיספור של קפקא שערך כדרכו שינויים חוזרים בטקסטים. בהמשך אביא את תרגום האפוריזמים הנוספים בקובץ ציראו, שמכונים גם, על פי תוכנם, "מחשבות על חטא, סבל, תקוה והדרך הנכונה".
 
1. הדרך האמיתית עוברת מעל חבל, שאיננו מתוח בגבהים, אלא מעט מעל הקרקע. הוא נראה יותר כמכוון להכשיל מאשר להניח לעבור.
2. כל פגמי האדם הינם קוצר רוח, הפסקה בטרם עת של הגידור השיטתי, הנראה לעין, של הדבר הנראה לעין.
3. ישנם שני חטאים אנושיים עיקריים, שמהם נובעים כל האחרים: קוצר רוח ועצלנות. בגלל קוצר רוח גורשתם מגן עדן, בגלל עצלנות אינכם שבים לשם. אבל אולי קיים רק חטא עיקרי אחד: קוצר רוח. בגלל קוצר רוח גורשתם מגן עדן, בגלל קוצר רוח אינכם שבים אליו.  
4. רבות מנשמות הנפטרים עסוקות אך ורק בליקוק מימי נהר המתים, כי הוא מגיע מאיתנו ויש לו עדיין הטעם המלוח של הימים שלנו. הנהר סומר מרוב גועל, זורם אחורנית ומשיט את המתים חזרה לחיים. הם שמחים, שרים שירי תודה ומלטפים את הכועסים.
5. מנקודה מסוימת ואילך אין יותר חזרה. לנקודה זו יש להגיע.
6. הרגע המכריע בהתפתחות האנושית הוא נמשך. לכן צודקות התנועות הרוחניות המהפכניות, שמכריזות שכל מה שקדם להן, הינו לא כלום, כי עוד לא קרה כלום.       
7. אחד מאמצעי הפיתוי המשפיעים ביותר של הרע הוא הדרישה להיאבק. זה כמו המאבק בנשים שמסתיים במיטה.
8. כלבה מסריחה, שהמליטה בשפע, פה ושם מעלה ריקבון, שבילדותי היתה כל עולמי, שהלכה אחרי בנאמנות ללא הרף, שלא יכולתי להימנע מלהכותה, שנרתעתי ממנה אחורה צעד אחר צעד, ושבכל זאת, אם אינני מחליט אחרת, תדחוק אותי אל פינת הקיר הנראית כבר לעין, כדי להירקב שם כליל עלי ועמי, עד הסוף – הלכבודי הוא? - הליחה ובשר התולעים של לשונה על ידי.   
9. א. הוא מאד נפוח. הוא מאמין שהוא מאד מתקדם בלהיות טוב, משום שהוא חש, כמובן כנושא יותר ויותר מפתה, שזנח יותר ויותר פיתויים בכיוונים שכלל לא היו מוכרים לו עד כה. אבל ההסבר הנכון הוא ששטן גדול התיישב בו, ושהמון שטנים קטנים יותר הגיעו, כדי לשרת את הגדול.
10. הבדלי ההשקפות שאפשר להחזיק בהן לגבי תפוח: השקפתו של הילד הרך המותח את צווארו, כדי לראות מעט מן התפוח על פני השולחן, והשקפתו של אדון הבית, שנוטל את התפוח ומגיש לחברו לשולחן.
11. סימן ראשון להכרה המתהווה הוא הרצון למות. החיים האלה נראים בלתי נסבלים, חיים אחרים בלתי מושגים. אין מתביישים עוד לרצות למות: מבקשים העברה מהתא הישן ששונאים, לתא חדש, שאותו ילמדו לשנוא כעת. שריד של אמונה פועל כאשר במהלך ההעברה נכנס במקרה האדון למסדרון, מביט באסיר ואומר: "אינכם צריכים לכלוא אותו שוב. הוא בא אליי."
12. אתה הולך על פני מישור, היה לך הרצון הטוב ללכת, ובכל זאת אתה שב אחורה, כי זה יכול להיות עניין מפוקפק, מכיוון שאתה מטפס במדרון תלול, כה תלול, כפי שראית בעצמך מלמטה, ייתכן גם שהצעדים לאחור נגרמים רק עקב טיב הקרקע, ואסור לך לפקפק.
13. כמו דרך בסתיו: רק ניקו אותה, וכבר היא שוב מתכסה בעלים יבשים.
14. כלוב אחד הלך לחפש ציפור.
15. במקום זה מעולם לא הייתי. נושמים כאן אחרת. מְסַנְוֵר יותר מן השמש, הכוכב הזוהר לידה.
16. לו אפשר היה לבנות את מגדל בבל מבלי לטפס עליו, היו מתירים זאת.
17. אל תניח לעצמך להאמין ברוע. תוכל לשמור סודות מפניו.
19. נמרים פורצים למקדש ומרוקנים את קנקני המנחה לאלים. הדבר חוזר על עצמו שוב ושוב. לבסוף מביאים זאת בחשבון וזה הופך לחלק מן הטקס.
20. חזק כפי שהיד אוחזת באבן. אך היא אוחזת בה חזק רק כדי להשליך אותה רחוק יותר. אבל לאותו מרחק מובילה גם הדרך.
21. אתה הינך היעד. אין תלמידים בשום מקום.
22. מיריב אמת מובילה אליך תעוזה חסרת גבולות.
23. להבין איזה מזל שהקרקע, שעליה אתה עומד, איננה יכולה להיות גדולה משתי הרגליים שמכסות אותה.
24. כיצד אפשר לשמוח בעולם, מלבד כאשר נמלטים אליו?
25. מקומות מסתור יש אינספור. גאולה רק אחת, אבל אפשרויות גאולה כמספר מקומות המסתור.
26. יש מטרה, אך אין דרך. מה שאנו מכנים דרך הינו התמהמהות.
27. לעשות את השלילי עדיין מוטל עלינו. החיובי כבר נתון לנו.
28. כשאדם מאמץ אליו את הרע ולו פעם, אין צורך יותר להאמין לו.
29. מחשבות הסתר שגורמות לך לאמץ את הרוע, אינן שלך אלא של הרוע.
30. החיה חוטפת מאדונה את השוט ומצליפה בעצמה כדי להפוך לאדון, ואיננה יודעת שרק חלום הוא, שהישרה בה קשר חדש ברצועת השוט של האדון.
31. הטוב הוא במובן מסוים חסר ניחומים.
32. אינני שואף לשליטה עצמית. שליטה עצמית פירושה לרצות להפעיל את הניצוצות האינסופיים של קיומי הרוחני בנקודה מקרית. אך אם אני אנוס לסחוב סביבי מעגלים שכאלו, עדיף לי לעשות זאת במנוחה, להשתאותו הגלויה של הקומפלקס המפלצתי, ולקחת עמי הביתה רק את החיזוק, שמבט זה מעניק כהיפוכו של דבר.
33. העורבים טוענים, שעורב יחיד מסוגל להרוס את השמיים. אין ספק בכך, אך אין זה מוכיח דבר כנגד השמיים, כי שמיים פירושם אי-אפשריות של עורבים.    
34. הקדושים המעונים אינם מזלזלים בגוף: הם מניחים להגביה אותו על הצלב. בכך כמותם כאויביהם.
35. יגיעתו כיגיעת הגלדיאטור לאחר הקרב, עבודתו היתה למרק פינה בחדרו של פקיד.
36. אין להיות בעלים של, יש רק להיות, רק לאחר הנשימה האחרונה, הלהיות הנכסף לאחר שנחנקת.
37. קודם לא תפסתי מדוע לא קיבלתי תשובה על שאלתי. כיום אינני תופס איך יכולתי להאמין, שאוכל לשאול. אבל בכלל לא האמנתי, רק שאלתי.  
38. תשובתו לטענה שאולי הוא בעלים של דבר מה, אבל איננו, היתה רק רעד ודפיקות לב.
39. מישהו תמה על כך, שהלך כה בקלות בדרך אל הנצח, כלומר הוא דהר בה במורד.
40. לרע אי אפשר לשלם בתשלומים – ומנסים זאת ללא הרף.
41. אפשר היה להעלות על הדעת שאלכסנדר הגדול, למרות ההצלחות בקרב בצעירותו, למרות הצבא המצוין שאימן, למרות הכוחות לחולל שינוי בעולם שחש בתוכו, יישאר לעמוד על מיצר הדרדנלים ולעולם לא יחצה אותו, ואמנם לא בגלל פחד, לא בגלל הססנות, לא בגלל חולשת רצון, אלא בגלל משא העולם.
42. הדרך היא אינסופית, כי אין להחסיר דבר ואין להוסיף דבר, ובכל זאת אוחז כל אחד עדיין באַמַתו הילדותית. "בוודאי, גם אַמַת דרך זו חייב אתה ללכת, לא יוותרו לך עליה."
43. רק מושג הזמן שלנו מאפשר לנו לכנות כך את יום הדין האחרון. בעצם מדובר במצב-חירום.
44. נראה שאי הצדק בעולם הוא באופן מנחם כמותי בלבד.
45. להצניח את הראש המלא גועל ושנאה על החזה.
46. כלבי הציד עוד משחקים בחצר, אבל הטרף  איננו חומק מהם, ככל שהוא כבר רץ כעת ביערות.   
47. באופן מגוחך העלמת את עצמך עבור העולם.
48. ככל שתרתום יותר סוסים, כך תתקדם מהר יותר - כלומר לא עקירת הבניין מיסודו, שאיננה אפשרית, אלא קריעת הרצועות, ולפיכך הנסיעה הריקה השמחה.
49. למלה "להיות" שתי משמעויות בגרמנית; להיות כאן ולהשתייך לאל.
50. ניתנה להם הבחירה להיעשות מלכים או שליחי מלכים. כמו הילדים רצו כולם להיעשות שליחים. לכן יש בעצם שליחים, הם רצים בעולם ומודיעים אלה לאלה את ההודעות שהפכו חסרות משמעות, שאין מלכים. ברצון היו שמים קץ לחייהם העלובים, אך אינם מעזים לעשות זאת עקב שבועת השירות.
51. להאמין בקידמה זו איננה אמונה, כי קידמה כבר קרתה. זאת לא יכולה להיות אמונה.
52. א. הוא וירטואוז והשמיים הם הכלי שלו.
53. האדם איננו יכול לחיות ללא אמונה מתמדת במשהו בתוכו שאיננו ניתן להשמדה, כאשר הן הבלתי ניתן להשמדה והן האמונה יכולים להישאר בהתמדה נסתרים ממנו. אחת מאפשרויות הביטוי של ההישארות בסתר הזו היא האמונה באל אישי.
54. זה צריך היה להיות המסר של הנחש: הרע יכול לפתות את האדם, אך איננו יכול להיעשות אדם.
55. במאבק בינך לבין העולם, תמוך בעולם.
56. אסור לשקר לאיש, גם לא לעולם על נצחונו.
57. אין דבר מלבד עולם הרוח: מה שאנו מכנים עולם המעשה, הוא הרע בעולם הרוח, ומה שאנו מכנים רע, הוא רק כורח של רגע בהתפתחותנו הנצחית.