בואו למצעד הגאוה בירושלים

ביום חמישי הקרוב, 21 ביולי, ט"ו בתמוז, יתקיים מצעד הגאוה בירושלים, במלאת שנה לרצח שירה בנקי ז"ל, נערה בת שש עשרה שנים בלבד, במצעד הקודם. המסלול של המצעד הוא לא ארוך – מגן פעמון לגן העצמאות, וההתכנסות היא בגן הפעמון בארבע אחר הצהרים. המצעד עצמו יתחיל ברבע לשש וברבע לשמונה בערב יתקיים אירוע הסיום בגן העצמאות. מי שלא יכול להגיע לכל אירועי המצעד, שישתדל בבקשה להגיע לחלק מהאירועים בהתחלה או בסיום ולהזדהות עם ההומוסקסואלים, שהמציאות בארץ ובחו"ל מלמדת אותנו שהם לא רק מבוזים אלא גם מאוימים.

ההומוסקסואלים מותקפים היום לא רק בשל הדיעות הקדומות הישנות כלפיהם, אלא מפני שזכותם לממש את מיניותם בחיים רגילים, מקובלים בחברה ומוכרים על ידי המדינה, הפכה לסמל של אורח החיים המערבי החופשי, המכבד את האדם באשר הוא אדם, ושולל כל פגיעה והוקעה של אדם בשל מינו, מיניותו או זהותו. ההומוסקסואליות החופשית מאיימת מאד על מושג הגבריות הפטריארכלי, שדוגל בעליונות הגבר ובזכותו לדכא נשים ולמשול בהם, ומזהה את הגבריות בכלל עם שימוש בכוח הזרוע, כלפי מי שכביכול נמצא במקום נמוך יותר בסולם ההירארכי שמציבה התפיסה שדוגלת בעליונות הגבר, ומדרגת את בני האדם בסולם שבו נמצאים האוחזים בכוח הזרוע במעלה הסולם, והחלשים מהם בתחתיתו. דוגמא מזעזעת לקשר שבין אלימות כלפי הומוסקסואלים לאלימות כלפי מיעוטים לאומיים ראינו כאשר אותם אנשים שמאיימים על קיום מצעד הגאוה, אותם אנשים עצמם, הגיעו לבית הדין הצבאי להביע את תמיכתם בחייל אלאור אזריה שהרג מחבל פצוע, וצעקו ארוכות "מדינה של קוקסינלים", כשהם מזהים גבריות עם שימוש מופקר בנשק ורצחנות, כאילו היה כלי הנשק המשכו או גילומו של איבר המין הגברי, ואילו את כיבוד קדושת החיים, האנושיות, הרחמים, וגם כיבוד החוק וזכויות האדם, הם מזהים עם נשיות וויתור על הגבריות. אותם גברים שרואים בנשים את רכושם, ורואים לעצמם זכות למנוע נישואים בין יהודיה לערבי, מכיוון שהם רואים בנשים היהודיות רכוש של הקהילה היהודית ולא בני אדם עצמאיים, אינם מסוגלים לשאת את הביטוי החופשי של המיניות ההומוסקסואלית, שמאיימת על תפיסת הגבריות האלימה שלהם. לכן הפכו ההומוסקסואלים לאויביהם של כל מי שדוגלים בדיכוי נשים או מיעוטים לאומיים, ומטרה לכל מי ששואף לעולם שבו שולטים גברים אלימים בכל החלשים מהם, עולם שהכוח והרצחנות הם ערכיו היחידים. התמיכה בהומוסקסואלים ובזכותם לחיות את חייהם בגלוי ומבלי להסתתר, פירושה לתמוך בעולם שבו מעמדם של בני אדם איננו נקבע על פי כוחם ומידת האלימות שהם יכולים להפעיל על זולתם, אלא על פי אנושיותם.

התכנסויות גלויות של הומוסקסואלים היו תמיד מטרה להתנכלויות, אבל בעולם מערבי שבו הולכת ומתגברת ההכרה בזכויותיהם לחיות ככל האדם, הפכו ההומוסקסואלים למטרה של שנאה אידיאולוגית רצחנית, שרואה ברציחתם דרך לפגוע בחברות שקיומן מושתת על הגנה חוקית של זכויות האדם באשר הוא אדם ועל שלילה של דיכוי האדם באשר הוא. כזה היה הרצח באורלנדו, וכזה היה כנראה גם הרצח בבר-נוער, שמבצעו מעולם לא נתפס. בשני המקרים נעשה לאחר הרצח ניסיון דומה להפיץ שמועות שקריות שהרוצח היה הומוסקסואל, כדי לשלול את משמעותם של מעשי הרצח המחרידים כפשעי שנאה הומופוביים, וכדי לחזור ולתאר את ההומוסקסואלים כסוטים ורוצחים, ולשלול מהם את מעמדם כקורבנות של פשע שנאה. הניסיון האינסופי לתאר קורבנות של פשעי שנאה כרוצחים בניסיון למחוק את אשמת הרוצחים, הוא הוא התופעה הנפוצה, ולא התופעות שממציאות הדיעות הקדומות כדי להנציח את עצמן.  

כקבוצה מאוימת על ידי אויבי השיוויון והחופש האנושי, הן בשל מי שהינה במציאות והן כסמל של המודרניות, הפמיניזם, זכויות האדם והתרבות המערבית הליברלית בכללה, הומוסקסואלים זקוקים להגנה של המדינה ושל החברה האזרחית. הם זקוקים להזדהות רחבה ככל האפשר, כי לגיטימציה חברתית רחבה היא זו שתיתן להם את ההגנה הטובה ביותר. אנא הקדישו מזמנכם כדי לבטא את אמונתכם בזכותו של כל אדם לחיות את חייו, את זהותו ומיניותו, מבלי להסתתר, כי ההגנה על זכותו של כל אדם באשר הוא, היא ההגנה על זכויות האדם של כל אחד ואחת מאיתנו, לחיות את חיינו בכבוד ובשלוה. אנא בואו למצעד הגאוה בירושלים.