כבר עסקתי כאן בעימות בין המשורר ש. שלום, ידיד נפש של מכס ברוד, שביקש לפרסם את מכתבי מכס ברוד אליו במשך עשרות שנות ידידותם, לבין אהובתו ויורשתו של מכס ברוד אסתר הופה. היום מצאתי בארכיון גנזים, בעזבון המשורר יצחק עקביהו, שתירגם מבחר ממכתבי ברוד לש.שלום לעברית לצורך הפירסום שלבסוף לא יצא אל הפועל, מכתבים של ש. שלום לעקביהו בעניין זה, ואני מעתיקה שלושה מהם כאן. לגבי נספחים השתמש ש. שלום בראשי התיבות במ"פ, כלומר "במצורף פה", במשמעות "מצורף בזה".
גנזים 486
7874/8
6.10.77
ש. שלום
ת.ד. 6095
חיפה 31060
יצחק עקביהו יקירי,
במ"פ עוד 20 מכתבים, שניפיתי מן הגל, הודות לעניינם האישי, היצירי, ה"היסטורי" וכ'. בתוכם השיר Nacht [לילה] השייך לפרשת האהבה. יותר איני מעיז לבחור לפי שעה מן "הפרשה", ללא התייעצות עם אסתר הופה (ונסיונות להשפיע עליה, שלא תהיה "צנזור" חמור).
כפי שגמרנו בינינו יהיה גם לך תמיד זכות וטו לגבי המכתבים, גם לאחר הניפוי שלי.
והיה ברוך ומבורך, שלך ש. שלום
גנזים 486
7875/4
2.11.77
יצחק עקביהו יקירי,
במ"פ המכתב המשוכתב של מ. ברוד. התחלתי מעמוד ראשון, אבל אחר כך נזכרתי שנתקלת בקשיים רק בעמוד 2, ושיכתבתי אותו כולו.
אף על פי שאתה, בנדיבות רוחך, מדגיש לפניי את הסתפקותך במועט שהפרשתי לך מהמילגה שלי, כשכר עבודתך העצומה – אני רוצה לקוות, שנורית גוברין תשיג בכל זאת גם מילגה שלמה של עשרת אלפים ל"י על שמך, ושנינו נבוא על שכרנו המינימלי לפחות.
הוספתי לנורית גוברין את הפרטים שביקשת להוסיף.
לאסתר הופה כתבתי, שלא תערים לנו קשיים. למעשה היא קיבלה את ירושתו של ברוד בגלל התרשלות (או חוסר-מעשיות) של בורלא ז"ל, שקיבל קריאה טלפונית מתל-אביב, שמכס ברוד חפץ לדבר עמי לפני מותו – ואני הייתי אז עם אורה [רעייתו] שבוע ימים בטבריה ומצאתי בשובי, כאשר מכס גסס כבר, את הידיעה על השיחה הטלפונית שהכניס בורלא לחריץ הדלת של דירתי.
שלך בתודה ובברכה נאמנה, ש. שלום
אגב, גם אותו מכתב של בורלא ז"ל שמור אצלי.
נ.ב. את המכתבים המקוריים של מכס ברוד מסרתי במתנה ל"גנזים" – ואם תהיה לך פעם שעה פנויה בהזדמנך לתל-אביב תוכל לעיין בהם.
גנזים 486
7876/4
בית הבראה מגידו 14.11.77
יצחק עקביהו יקירי,
בגלות החולי שמחתי לשמוע מאורה רעייתי על שיחתכם הטלפונית. חפצתי להתקשר עמך, אבל בבית ההבראה יש תמיד תור ענקי ליד הטלפון ובבית – שאני בא אליו בדרך כלל בין 10 ל-11 לפה"צ – מצפה הר של עניינים לטיפולי. קבל איפוא ברכתי הנאמנה בכתב.
במ"פ סו"ס 6 המכתבים על פרשת א.ב., שהנני מוצא לנכון לפרסם – בהשמטות – וכן הערת הסבר שלי לפרשה. (אין לי פה מהדקים להידוק הדפים, ואודה לך אם תהדקם בטובך).
אסתר הופה הופכת עולמות בכוח "הזכויות" שלה (יורשי נלי זק"ש נתנו לי מייד ובחביבות את הרשות לפרסום מכתביה), כאילו כבודו של מכס ברוד אינו יקר לי כמו לה. אך כנראה שיש לה גם פחדים אחרים, מפני "סודות" שלא יתגלו. בכל אופן הבטחתי לה, שלא נפרסם את המכתבים מבלי שתראם תחילה אצלך או אצלי. אבל הודעתי לה בפירוש, שמן המכתבים הנוגעים לא.ב. לא נראה לה, אלא רק אותם שאחליט לפרסם, וגם אותם רק בנוסח המותקן לדפוס, לאחר ההשמטות, מפני כבודה של א.ב.
השבוע יהיה אצלי משופע בצומות ובצילומי רנטגן וכ', אך אקווה שלקראת השבוע הבא יתבהר האופק ואדע כבר דברים ברורים יותר לכאן או לכאן.
והנני שלך בחיבה ויקר,
ש. שלום
ועוד שני מכתבים באותו עניין של אסתר הופה לש. שלום שנכתבו במקורם בגרמנית ואני מביאה פה את תרגומם. בשניהם היא מדברת על עצמה בלשון רבים, שאמורה כנראה לבטא את מעמדה הנכבד כמנהלת עזבונו של מכס ברוד:
גנזים 97
7197/6
תל אביב, 30 באוקטובר 1972
ש. שלום היקר,
רב תודות עבור מכתבך מן ה-21.10 עם 18 הצילומים ממכתבי מכס מתאריכים שונים. כמובן קראתי את כולם בעניין רב, אבל החלטה לגבי אפשרות פירסום של קובץ אוכל לתת רק כאשר אראה את כולם.
לכן לפי שעה אינני רוצה כלל להיכנס לפרטים אחרים במכתבך, בטרם זה יתממש. רק זאת: כמובן שעליך ליטול חלק בשכר הסופרים על קובץ כזה. ההעתקה וסידור המכתבים הינם עבודה רבה, שבמקרה הנתון אנו מתגמלים על פי סולם שעלינו עוד להסכים עליו, כנראה לפי החלק בשכר הסופרים באחוזים.
בנוגע להצעה שאתה חוזר עליה במכתבך, להעתיק את כל המכתבים הנדרשים תמורת רשות לפרסמם, הריהי עומדת לגמרי בניגוד להצעתי הבאמת הגיונית, להכיר תחילה את כל המכתבים ולהעתיק את המיועדים לפירסום. – מדוע לא תביא איפוא לידיעתי את התוכן המלא, ש. שלום היקר? אם אינך רוצה זאת בשום אופן, כלומר שאתה נרתע מלשלוח אליי לעיון צילומים מכל מכתבי מכס, איאלץ לבוא באחד הימים לחיפה ולקרוא אותם במקום, ולבחור כמובן רק בחטף. את העבודה על כרך מכתבים מתוכנן שכזה איאלץ לדחות בכל מקרה, כי אני עמוסה בעבודה מוסכמת. לקריאת ערימה כה בלתי מסודרת צריך כמובן למצוא זמן.
האם להשיב לך את הצילומים ששלחת לי או לחכות למשלוח שלם על פי הצעתי? – כתבתי לך במכתבי האחרון מן ה-17 באוקטובר, שברצון הייתי מזמינה צילומים ממכתבי מכס אליך לארכיון שלי. האם לא תתיר לי זאת?
מה שאתה, ש. שלום היקר, כתבת בשני עמודים על זכויות התרגום לעברית, לא לגמרי מובן לי, והיה חביב מצדך, לו כתבת משפט זה, כפי שאתה מתאר זאת לעצמך, בגרמנית. כמובן היפה ביותר יהיה שתיקח על עצמך את תרגום מכתביו של מכס, אי אפשר לייחל לטוב מזה, אבל האם אתה רוצה לשמור לעצמך את כל הזכויות בעברית, או רק את הזכות, לתרגם אותם? במקרה האחרון אני מאמינה, שאנו יכולים לנהל זאת כך, כמו עם מכס, שנחלוק את שכר הסופרים 50/50.
האם לא ציערתי אותך במכתבי האחרון? ובכל זאת נשמע לי מכתבך צורם. לפני הכל מפני שכלל אינך מגיב על הצעותיי.
יש לי עוד שאלה, שכלל איננה קשורה לנ"ל. ברצון הייתי רוצה לשפר את העברית שלי. לפני הכל זה מפריע בקריאה. כמובן שגם אוצר המלים שלי מוגבל, ובכתיבה אני עושה שגיאות כתיב ולשון. על איזה קורס או מורה טוב תוכל להמליץ לי? הייתי מאד רוצה להתבטא גם בעברית כמו באנגלית ובצרפתית. כמובן שהכתב השונה יוצר קשיים משלו. זה לפני הכל מגבלה, כי המלים, המשפטים, אינם יוצרים אצלי שום תמונה. זוהי מלאכת מחשבת שאני צריכה לבצע.
במיטב הברכות והאיחולים,
שלך,
אילזה אסתר הופה
נ.ב. מן הסוכנת הספרותית שלי טרם קיבלתי תשובה, אבל תשובתה ידועה לי, כי דיברתי איתה בציריך על הצעתך: ללא הכרת הטקסטים אי אפשר לפנות לשום הוצאה.
הסוכנת הספרותית, שעבדה קודם לכן עם מכס ברוד, היא ד"ר רות ליפמן מציריך.
כאילו כדי להדגים את מגבלות הבנתה בעברית, מתייחסת אסתר הופה במכתב שלהלן לדברי ש. שלום, כי יורשיה של נלי זק"ש נתנו לו מיד את הסכמתם לפירסום מכתביה אליו, כאילו דיבר על נתינה של חפץ כלשהו. אינני יודעת מה מקור טעות ההבנה שלה. אולי לא הבינה את מכתבו של ש. שלום שנכתב כנראה בעברית:
גנזים 97
7198/6
תל אביב, 13 בדצמבר 1972
ש. שלום היקר,
אני מודה לך, מעט באיחור, על מכתביך מתאריך 14 ו-24 בנובמבר ועבור האחרון מתאריך ה-6 בדצמבר, שבו ביטאת את חששך, שאולי ציערת אותי שלא מרצונך. זה באמת קרה במכתבך מן ה-14 בנובמבר עקב הערות שונות, שנראו לי לגמרי בלתי צודקות ובלתי מוצדקות, וזה היקשה עליי, למצוא את הטון הנכון בתשובתי. מעולם לא עלה בדעתי להתייחס למכס כאל "עניין משפחתי", גם כאשר אמרתי, שמכתבים פרטיים ממכס לצד שלישי , מוכרחים לקבל את אישורי לפני פירסומם. באשר לטענתך, שלא נתתי לך דבר ממכס לאחר מותו ושמיורשיה של נלי זק"ש מיד קיבלת משהו, ברצוני רק להזכיר בקצרה, שכל מי שהיה קרוב למכס ורצה לאחר מותו חפץ שלו, קיבל אותו כרצונו. – מאיש מחבריו לא קיבל מכס חפץ למזכרת, במידה שהאריך לחיות אחריהם, גם לא מיורשי ידיד נעוריו פליכס ולטש, זה רק לדוגמה. לו ביטא מכס רצון כזה, אי אפשר היה לסרב לכך. אבל לי נראה שמכס נשא בלבו את זכר חברו הנצחי כה עמוק, שלא היה צורך במזכרת כזו. אם תודיע לי על משאלה כזו, אני אמלא אותה ברצון במידת האפשר.
ההתבטאות במכתבך האחרון, לכתוב פעם גם ספר על מכס, כפי שעשית על ביאליק ועגנון, שימחה אותי במיוחד, והיה יפה, אם זו לא תישאר רק תכנית ואני עוד אזכה לחוות זאת. בוודאי כתב יד כזה יוכל למצוא גם פה בארץ מו"ל, כפי שאני מקוה, שזה יעורר עניין בחו"ל.
את כל משלוחי הצילומים ממכתביו של מכס אליך קיבלתי וקראתי. אני ממתינה עדיין לזמן טוב יותר כדי לעבדם באופן יסודי יותר, ולהפריד את אלה שנראים לי חשובים. אבל אני חוששת שתוכנם של מכתבים אלה וידידות זו יותר מדי ספציפי לישראל, כמו ההתכתבות המרובה לגבי תרגומים, העלאת מחזות ועבודה משותפת אחרת, כך שעדיין אינני יכולה לקבל תמונה, אם החומר מספיק לכרך מכתבים. – האם תוכל להותיר את הצילומים עוד לזמן מה אצלי? ברצון הייתי עושה העתקים לפחות מכמה מהם שנראים לי חשובים לעבודתי. אבל על "אמן" הצילום שלך לא היינו מבזבזים אפילו כתר [במקור קרונה, מטבע צ'כי] וגם לא היינו מציעים אותו לפרס על אמנותו. הוא היה צריך ללמוד תחילה להכין צילומים קריאים יחסית. אולי הוא היה מתאמץ לעשות זאת לו חשב שצפויים לו כאלה הישגים בתחום.
ב-5 בדצמבר חל על פי הלוח היהודי יום השנה הרביעי למותו של מכס. לפי התאריך הנוצרי הוא חל ב-20 בדצמבר. אנא ציין לפניך שב-29 בדצמבר, יום ששי, בשעה 18 וחמש דקות או 20 וחמש דקות יתקיים ברשת א' שידור מלחניו של מכס, שבו משתתף כפסנתרן גם פרנק פלג. אתה זוכר שפלג נפטר באותו יום כמו מכס. את הזמן המדויק תמצא בעיתון של אותו יום. נדמה לי שזה 18 וחמש דקות.
בנוסף לכך צריכים לעשות משהו להעלאתה מחדש של האופרה הבאמת יפה "דן השומר", אולי יצליח איזה עיבוד עבור הטלויזיה או לשידור ברדיו? האם תוכל להפעיל את השפעתך לשם כך? הייתי רוצה לנסות לעשות זאת בכוחותיי הדלים. המועד של 25 שנה לאופרה יכול היה להיות מתאים לכך.
בברכות לבביות לך ולרעייתך, אסתר ה.
במקרה יוצא דופן אחד טרחה אסתר הופה במפתיע וכתבה לש. שלום בעברית, וזו לשון הגלויה ששלחה אליו מציריך:
גנזים 97
5150/9
ציריך, 2.10.1971
שלום רב לך ש. שלום,
מזמן רציתי לכתוב לך וגם לברך לך שנה טובה וחתימה טובה.
את הגלויה מוינה שהיתה מכובנת אלך תקבל עכשיו מציריך היפה. ביליתי חופש נאים ומצאתי הבראה שלמה בשויץ ובאוסטריה והוספתי נסיעה למו"לים בגרמניה ובוינה והצלחתי למצוא התעניינות רבה בשביל ספרים חדשים (לא מודפסים עדין) של מכס ושל ישנים. שנים יופיעו בסתב 1972. מתי תבקר בארכיון? שלום רב, אחזור ב-12.10. ד"ש וכל טוב לאשתך!
א. אסתר הופה
המו"לים של ברוד ישבו דוקא בציריך ולא בגרמניה. ביקורה של אסתר הופה בגרמניה באותו קיץ קשור מן הסתם לתוכן מכתבו של רוברט ולטש לאחותו ליזה קצנלסון בתאריך ה-12.11.71 שנמצא בתיק עזבון ברוד בגינזך המדינה:
...ב23 בנובמבר 1971 מוכרים בהמבורג את כל העיזבון של ברוד, כלומר כל ההתכתבות אליו. בקטלוג שהוציא ד"ר ארנסט האוסוודל, מצוינים מחירים מזעזעים: למשל 14 מכתבים ו-8 גלויות בכתב ידו של קפקא לברוד מוצעים ב-90,000 מארק, כלומר יותר ממאה אלף ל"י, 2 מכתבים מקפקא לאלזה ברוד עבור 8,000 מארק גרמני, מכתב מקפקא ליצחק לוי עבור 2000 מארק גרמני, כתב היד של קפקא על קלייסט 4,000 מארק, 3 מכתבים מאיינשטיין עבור 1,500 מארק, מכתב מברוד ל[פרנץ] ורפל שלא נשלח עבור 3,500 מארק, מחברת הערות של קפקא על וימאר מ-1912 עבור 12,000 מארק גרמני וכן הלאה. גם מכתבים אחרים לברוד מתומס מאן, [הרמן] הסה וכן הלאה מוצעים.
אסתר הופה לא ציינה כמובן בגלויה באיזו עיר בגרמניה ביקרה, אבל אני מהמרת על המבורג.
תודתי לארכיונאיות גנזים דבורה סתוי והילה צור על עזרתן באיתור המסמכים.
